דבר תורה

בס"ד

אישה חכמה טיילה בהרים ומצאה אבן יקרה בין אבני הנחל.
למחרת פגשה מטייל שהיה רעב.
האישה פתחה את הצרור שלה וחלקה איתו את המזון שברשותה.
ראה האיש את האבן היקרה בצרורות האישה,
התפעל ממנה וביקש מהאישה שתתן לו אותה.
האישה נתנה לו את האבן והאיש עזב,
שמח על מזלו הטוב.
הוא ידע שאם ימכור את האבן היקרה, כל חייו לא ידע מחסור.
כעבור ימים אחדים חזר האיש והחזיר לאישה את האבן שלה.
"מה קרה?" שאלה האישה.
"חשבתי על זה", אמר האיש, "האבן שנתת לי יקרה ורבת ערך,
אבל אני מחזיר לך אותה בתקווה שתיתני לי משהו אחר – רב ערך עוד יותר...
האם תוכלי לתת לי את הדבר הזה בקרבך שאיפשר לך לתת לי את האבן?"

נתינה אמיתית אינה נמדדת בכמות, אלא ברוחב הלב של הנותן.
גם חיוך ומילה טובה יכולים להשפיע.
שבעז"ה נזכה לתת לכל אחד ברוחב לב, ועם חיוך על הפנים!
עבור לתוכן העמוד