דבר תורה

החינוך הינו חובק זרועות עולם, הוא מלווה אותנו מאז יציאתנו לאויר העולם ועד זיבולא בתרייתא.

אעפ"י שעמד אברהם אבינו בכל הניסיונות, לא מצינו בתורה שנאמר לו בלשון חיבה אלא בענין מצוות חינוך שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וגו' (בראשית י"ח, י"ט).

וכן נאמר בסוף פרשת האזינו (דברים ל"ב,מ"ו)"..שימו לבבכם וכו' אשר תצוום את בניכם לשמור ולעשות וכו'".



על הפסוק "...וירק את 'חניכיו" ובראשית י"ד,י"ד) כותב רש"י הק' וז"ל "זה אלעזר שחנכו למצוות, והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות, שהוא עתיד לעמוד בה וכן חנוך לנער (משלי כ"ב, ו) 'חנוכת המזבח' 'חנוכת הבית' וכו' עכ"ל.



וכן כתב הרמב"ם בפירושו על המשנה (מנחות פ"ד, ד) וז"ל: וענין החינוך, ההרגל,... והושאלה מלת חינוך בדברים אלה לתחילת העשיה, כאילו מרגילים כלי זה, לעבודה זו, על דרך הדמיון, לאדם, בתחילת לימודו, מדע מסויים או מידות מסוימות שיתרגל בהם עד שיקלטו בו כתכונה עכ"ל (ע"פ תרגום הרב קאפח זצ"ל)

לאמור, שהחינוך, משמעותו להתחיל להרגיל את האדם בתחילת דרכו באופן כזה,"שהוא עתיד. לעמוד בה" "עד שיקלטו בו כתכונה",כפי שהסבירו זאת רש"י והרמב"ם.
עבור לתוכן העמוד