חוברת לשבת תנועה

חוברת לשבת תנועה
נושא: תורה ומצוות, תנועת אריאל
תת נושא: קדושה, כללי
קטגוריה: פעולה, חומרי העשרה, מקור, פעילות סניפית, קטעים יפים
גיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: עמוקה, קלילה
החוברת המלאה לשבת תנועה "קדושים תהיו".
מצורף גם בקובץ להורדה

מתאים ל: שבת, יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

דף לימוד אבות ובנים-פרשת קדושים שבת תנועה

להכיר את התנועה שלי

 

 

 ניתן להוריד את החוברת המלאה בקישור בתחתית העמוד

 

 

שבת קדושים-שבת תנועה!!

 

 

תמצאו בחוברת-

  • רעיונות לשבת תנועה
  • הרב חנן פורת/קדושים תהיו
  • דף לימוד 'אבות ובנים'
  • פעולה לחבריא א'
  • פעולה לחבריא ב'

 

 

שבתנועה פרשת קדושים

 

הרעיון: לעשות תחרות מאתגרת בין הסניפים בארץ על שבתנועה מדוגמת. התחרות תהיה דרך אתר התנועה.

הקריטריונים לשבת :

  1. אורח השבת/ שליח- אישיות מקורית שתעביר לחניכים הפעלה מסוימת בשבת. (פעולת חב"ב, מפקד, עונג שבת,  פעולה סניפית).
  2. מפקד מקורי- העברת המפקד צריכה להיות בצורה מקורית.
  3. תחרות בין השבטים- בנושא הקשור לתנועה.
  4. תמונה סניפית (במוצ"ש!!)
  5. פירסום מקורי- לצלם ולשלוח את הפירסומים שעשו לכבוד השבת.
  6. מתנה לתנועה- כל סניף צריך לחשוב על מתנה מקורית לתנועת אריאל, לצלם את ההסבר ואת המתנה ולשלוח.
  7. פעולת חב"ב- דיון על נקודות בתנועה, במוצ"ש לשלוח מסקנות והצעות מהדיון.
  8. לימוד של אבות ובנים על משמעות התורה.
  9. להעביר פעולה סניפית או שבטית/הצגה/ משחק שיועבר לחבריה א' על ערכי התנועה. (תורת חיים בעוז)


הדברים נכתבו ע"י הרב חנן פורת זצ"ל בעלון "מעט מן האור" פ' קדושים תשס"ה,

והאמירה הנוקבת שיוצאת מהם נוגעת בנו ובמשנתנו שצועקת: תורת חיים בעז! =ללא היתרים דחוקים...

 

 

היש 'נבל ברשות התורה'?

פרשת 'קדושים' שנאמרה בהקהל לכל עדת בני ישראל, נפתחת בהצהרה חגיגית:

"קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-לוהיכם" (י"ט, ב).

אך מה פשר צו נשגב זה? והאם יש בו תביעה מעשית מעבר לקריאה לעלות במעלות הקדושה?

רש"י בפירושו לתורה מבאר, עפ"י ויקרא רבה (כ"ד, ו):

" 'קדושים תהיו' הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה"

במבט ראשון נראים דברי רש"י כמצמצמים את מושג הקדושה. וכי תמצית הקדושה הינה רק ב'סור מרע' ובפרישה מן העריות ומן העבירה?

האין בצו ל'קדושים תהיו' תביעה ל'עשה טוב' הבא לידי ביטוי בדבקות בה' יתברך? ואכן בסוף פרשת קדושים חוזרת התורה

על תביעה זו והפעם בלשון שונה:

"והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' א-לוהיכם

ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" _כ', כו).

המילה המודגשת "לי", מלה בברור שהקדושה משמעותה התייחדות לה' ודבקות בו, כדרך שמקדש החתן את הכלה

ואומר לה: "הרי את מקודשת לי".

כיצד האיש מקדש?

אך באמת דווקא מעשה הקידושין בין איש לאשה, בכוחו להאיר את עינינו להבין לעומק את המושג 'קדושים תהיו'.

בפתח מסכת קידושין (ב' ע"ב) תוהה הגמרא מדוע בחרו חכמים בלשון "קידושין" ומבארת: "משום דאסר לה אכולי עלמא

(על כל העולם) כהקדש (האסור בהנאה).

לכאורה פירוש זה, לפיו הקידושין משמעותם הטלת איסור על אחרים, אינה מתיישבת עם הלשון "הרי את מקודשת לי"?

בנקודה זו חשים התוספות על אתר ומבארים:

"והרי את מקודשת לי" כלומר להיות מקודשת (ואסורה) לעלום ובשבילי (בגללי).

ומוסיפים התוספות: "ופשטא דמלתא: מקודשת לי מיוחדת ומזומנת לי. ומיהו (אבל) אם היה אומר:

טלית זו מקודשת לי, אין נראה שיועיל (לקנין), דגבי אשה, במה שמתייחדת להיות לו, היא נאסרת לכל העולם.

אבל בככר (כסף או לחם) ובטלית, לא שייך למימר הכי".

דברי התוספות אעפ"י שנאמרו בסגנון של פלפול הלכתי נוקבים ויורדים עד תהום, ומגשרים על הפער שבין הפשט והדרש.

קידושי האשה משמעותם ללא ספק ייחודה להיות לבעלה, אך בניגוד לקניין חפצים כטלית וככר,

שיכול בעליהם לתתם לשימוש אחרים, הרי האשה מיוחדת לבעלה בלבד ואסורה לאחרים, ועצם האיסור 'כהקדש'

מברר ומגדיר את עומק הקשר בינה לבין בעלה.

 

דברים אלה מאירים לעמקם את מערכת היחסים שבין כנסת ישראל לריבונו של עולם.

אכן עיקר הציווי 'קדושים תהיו' משמעותו היו מיוחדים לי ודבוקים בי, אלא שייחוד זה בא לידי ביטוי בהיותכם נבדלים מן העמים:

'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי', ובמעשיכם הנבדלים מכל העמים בראש וראשונה בתחום הצניעות והטהרה,

ולפיכך 'קדושים תהיו' בהיותכם פרושים מעבירות ועריות למען תהיו ראויים לי.

ברם הרמב"ן בפירושו לתורה חושף נדבך נוסף בנושא הפרישות, וכה דבריו:

"ולפי דעתי אין הפרישות לפרוש מן העריות כדברי הרב (רש"י), אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים.

והענין: כי התורה הזכירה בעריות ובמאכלות אסורים, והתירה הביאה עם אשתו ואכילת הבשר והיין. אם כן ימצא בעל התאווה

מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין, בזוללי בשר למו' (עפ"י משלי כ"ג, כ), וידבר כרצונו בכל הנבלות (גסויות)

שלא הוזכר איסור זה התורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה.

לפיכך בא הכתוב אחרי שפירט האסורים שאסר אותם לגמרי, וצווה בדבר כללי, שנהיה פרושים מן המותרות, וימעט במשגל

ויקדש עצמו מן היין במיעוטו וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל בריבוי האכילה הגסה ומן הדיבור הנמאס

ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות

וטעם הכתוב "קדושים תהיו כי קדוש אני" לומר שאנו נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים ופרושים

מה שלמדנו ד"ר עציון

כדי להבהיר ולחדד את דברי הרמב"ן אשתף אתכם בזיכרון יקר מתקופת לימודי בישיבת מרכז הרב לפני כארבעים שנה.

בשולי הלימודים בישיבה, השתתפתי בשיעורים במסגרת המכון להוראת מורים שהתקיים אחת לשבוע במוסד קוק.

באחד הימים, הזדמן למכון, ד"ר עציון הלוי, שכונה "זקן המורים של החינוך הדתי" ונתבקש לשאת דברים.

כתלמידי מרכז הרב, התייחסנו להופעתו של ד"ר עציון בביטול מה, ותהינו מה יש לזקן מופלג זה, האמון על שיטת

החינוך הדתי הישן של ה'מזרחי' לחדש לנו.

והנה פתח ד"ר עציון בפרשת קדושים שחלה באותם ימים וקרא את דברי הרמב"ן על 'קדושים תהיו'.

לאחר שסיים,

הניח את החומש ושאל אותנו:

"ובכן לדעת הרמב"ן יש או אין 'נבל ברשות התורה'?

לרגע נשתררה דממה בכתה, ואחד מבחירי התלמידים אמר בהיסוס: "נדמה לי שהרמב"ן עצמו הוא זה

שטבע ביטוי זה ואין לו מקור בדברי חז"ל".

"אכן כנים דבריך" אמר ד"ר עציון אך אין בהם תשובה לשאלתי "האם יש או אין נבל ברשות התורה"?

משלא ענינו, הישיר אלינו ד"ר עציון מבט ואמר: העולם נוהג לומר שיש נבל ברשות התורה, וביטוי זה שמקורו ברמב"ן

הפך לניב עממי מפורסם. אבל האמת היא שמה שאומר הרמב"ן זהו היפוכו של דבר!

לדעת הרמב"ן לא יכול להיות נבל ברשות התורה, ומי שנוהג בדרך נבלה וגסות רוח, גם אם נדמה לו שהוא 'מכוסה'

מבחינה פורמלית, הרי הוא עובר על הצו 'קדושים תהיו' ואין בתורה כל היתר לכך.

כך לנגד עינינו המשתאות סיים ד"ר עציון את שיעורו הקצר, וחתם במילים שלא אשכח לעולם:

"זכרו זאת כל חייכם בחורים צעירים

אין נבל ברשות התורה

ועל כן 'קדושים תהיו' ואל תחפשו היתרים!

חנן פורת

 

 

מדרשיר – חנן פורת

"קדושים תהיו כי קדוש

אני ה' א-לוהיכם"

 

"וטעם הכתוב לומר שאנחנו נזכה

לדבקה בו בהיותנו קדושים" (הרמב"ן)

 

"וזה כדי שידמו ליוצרם כפי האפשר

כמו שהייתה הכוונה בבריאת האדם

באמרו נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" (ספורנו)

 

דומה שאין שיר המבטא את הצימאון לא-ל חי

ואת התשוקה להתייחדות "העובד עם המלך במסבו"

יותר מאשר שירו של ר' יהודה הלוי

"ישאלוני רעיוני" אשר מרבית בתיו מובאים בזה.

 

שיר זה היה חביב במיוחד על הראי"ה

ולפי עדות בנו הרצי"ה היה הרב נוהג לשוררו,

בחצות לילה בשמחת בית השואבה ,

"בהשתפכות הנפש ובהתלהבות נוראה".

 

יִשְאֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְסוֹד לִבִּי וּמִשְאָלוֹ,

הֲגוֹת דִבְרֵי תַחֲנוּנַי, בְּזִמְרַת אֵ-ל וּמַהֲלָלוֹ,

וְלֹא אֶתֵּן שְנָת לְעֵינַי, חֲצוֹת לַיְלָה בִּגְלָלוֹ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

 

הֱקִיצוֹתִי וָאֵחָשֵב, מִי הוּא אֲשֶר הֱקִיצָנִי,

וְהִנֵּה קָדוֹש יוֹשֵב, תְּהִלּוֹת הֱאִיצָנִי,

וְנָתַן בְּאָזְנַי קָשֶב, וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצָנִי,

וְכָל-עוֹד רוּחִי בִּי הָשֵב, אֲבָרֵך אֶת ה' אֲשֶר יְעָצָנִי,

הַצּוּר אֲשֶר הַנְּשָמָה לוֹ, וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

 

דּוֹם לַיִל וְהִכָּבֵד, וְהֵאָחֵר שַחַר מִבּוֹא,

עַד יֵרָצֶה עֶבֶד, בְּתַחֲנוּנָיו אֶל-רַבּוֹ,

וְיִשְפֹּךְ דָּם לֵב וְכָבֵד, וְיָאִירוּ עֵינֵי לִבּוֹ,

וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד, עִם הַמֶּלֶך בִּמְסִבּוֹ,

וְיָשִיר וְיִשָּׂא מְשָלוֹ, לְשֵם דִּגְלוֹ וּמַהֲלָלוֹ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

 

הִנֵּה עֶבֶד עֲבָדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים,

עוֹמֵד וְיָדָיו כְּבֵדִים, וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים,

וְכָל-יְצוּרָיו לְךָ מוֹדִים, בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָכִים

וְכָל-אֵבָרָיו לְךָ קוֹדִים, וּמִשְתַּחֲוִים וּמְבָרְכִים,

סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ, אֲשֶר כַּחוֹל מִשְקָלוֹ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה', וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.

 

 


 

שבת קדושים - דף לימוד 'אבות ובנים'

פרשתנו מתחילה בציווי של קדושה:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' א-לוהיכם"

 

שאלה לדיון - הציווי הזה הוא קצת מעורפל מהי בכלל קדושה ובאילו מעשים עושים את האדם קדוש?

רש"י מבאר: " 'קדושים תהיו' – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה…"

כלומר לפי רש"י קדושה משמעה – הבדלה, הפרשה - והתנאי ההכרחי בכדי ליצור קדושה הוא - שהיא תהיה בסביבה צנועה.

מקום אשר שם סייג בענייני צניעות.

 

אך עדיין אנו לא יודעים מהם המעשים שראוי לעשות בכדי להיות קדוש?

בספר שבעים פנים לתורה של שמחה רז, מובא פירוש יפה:

בפרשתנו מופיעים שלוש פעמים ציוויים על קדושה:

בתחילת הפרשה: "קדושים תהיו כי קדוש אני"

במרכז הפרשה "והתקדשתם והייתם קדושים" (ויקרא כ',ז')

ובסוף הפרשה "והייתם קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (כ', כו',)

 

בא הדבר ללמדנו כי כל העניינים הנזכרים בפרשה הם עניינים של קדושה.

אם כן מה נותר לנו לברר מהם העניינים שבהם עוסקת פרשתנו .

 

משימה - עיינו ברשימת הפסוקים שלהלן (שהם רק חלק מ-50 מצוות עשה ולא תעשה שמופיעות בפרשתנו)

ונסו לראות האם לדעתכם יש קשר בין כל הציוויים?

"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' א-לוהיכם. אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי ה' א-לוהיכם.

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַה' לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ. בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. ...

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט.וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט

לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' א-לוהיכם. לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר

וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל.... לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ

מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה. ...לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָה. לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ

וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה"

 

מבאר שמחה רז - "בא הדבר ללמדנו כי כל העניינים הנזכרים בפרשה הם עניינים של קדושה, ובהקיפם את כל תחומי החיים:

בין אדם להוריו, בין אדם לבוראו, בין אדם לחברו, בין ישראל לארצו, בין אדם לגופו ולרוחו, בין איש לאשה,

בין טומאה לטהרה - כלומר הקדושה שייכת בכל תחומי החיים"

 

העמקה לכיתות הגבוהות -

הרמב"ן על הפסוק "קדושים תהיו" -

...והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו

ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות

ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה.

והנה יהיה נבל ברשות התורה. לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי

וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות ימעט במשגל... ויקדש עצמו מן היין במיעוטו...

וכן יפריש עצמו מן הטומאה... וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה

ומן הדבור הנמאס כענין שהזכיר הכתוב (ישעיהו ט טז) וכל פה דובר נבלה

ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות.

כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו באלו"

 

הרמב"ן בפירושו לתורה חושף נדבך נוסף ומסביר:

שאדם קדוש זה אדם שעושה מעבר. אדם ששואל את עצמו כיצד הוא יכול לדבוק בה' ולעשות את רצונו בצורה הטובה ביותר.

אדם ששומר ומקיים את התורה ככתבה וכלשונה בלי לחפש כל מיני קולות והיתרים.

 

נסיים בסיפור קטן שסיפר הרב חנן פורת זצ"ל על פירוש הרמב"ן הזה:

"בשולי הלימודים בישיבה (לפני כארבעים שנה), השתתפתי בשיעורים במסגרת המכון להוראת מורים שהתקיים אחת לשבוע

במוסד הרב קוק. באחד הימים, הזדמן למכון, ד"ר עציון הלוי, שכונה "זקן המורים של החינוך הדתי" והתבקש לשאת דברים.

כתלמידי מרכז הרב, התייחסנו להופעתו של ד"ר עציון בביטול מה, ותהינו מה יש לזקן מופלג זה, האמון על שיטת החינוך הדתי הישן של ה'מזרחי' לחדש לנו.

והנה פתח ד"ר עציון בפרשת קדושים שחלה באותם ימים וקרא את דברי הרמב"ן על 'קדושים תהיו'. לאחר שסיים,

הניח את החומש ושאל אותנו: "ובכן לדעת הרמב"ן – יש או אין 'נבל ברשות התורה'? לרגע נשתררה דממה בכתה,

ואחד מבחירי התלמידים אמר בהיסוס: "נדמה לי שהרמב"ן עצמו הוא זה שטבע ביטוי זה ואין לו מקור בדברי חז"ל". "אכן כנים דבריך" – אמר ד"ר עציון אך אין בהם תשובה לשאלתי "האם יש או אין נבל ברשות התורה"?

משלא ענינו, הישיר אלינו ד"ר עציון מבט ואמר: העולם נוהג לומר שיש נבל ברשות התורה, וביטוי זה שמקורו ברמב"ן

הפך לניב עממי מפורסם. אבל האמת היא שמה שאומר הרמב"ן זהו היפוכו של דבר! לדעת הרמב"ן לא יכול להיות נבל ברשות התורה,

ומי שנוהג בדרך נבלה וגסות רוח, גם אם נדמה לו שהוא 'מכוסה' מבחינה פורמלית, הרי הוא עובר על הצו 'קדושים תהיו' –

ואין בתורה כל היתר לכך.

כך - לנגד עינינו המשתאות - סיים ד"ר עציון את שיעורו הקצר, וחתם במילים שלא אשכח לעולם:

"זכרו זאת כל חייכם - בחורים צעירים. אין נבל ברשות התורה ועל כן 'קדושים תהיו' - ואל תחפשו היתרים!"

 

וכך גם אנו מאמינים ומחנכים בתנועה:

התנועה חרתה על דגלה את הסיסמה "תורת חיים בעוז" שבה בעצם אנו אומרים שהשאיפה שלנו לחיות על פי התורה בכל תחום,

כי התורה שלנו היא תורת חיים, תורה שמשפיעה ומכוונת לכל תחומי החיים. ואותה אנו מקיימים בעוז.

תורה שמתגלה בכל כוח מכוחות החיים ובכל הכוח!!!

בגאון בגאווה ובשמחה גדולה על הזכות להיות עובדי ה'.

בציפייה לבניין אריאל

שבת שלום!!!

 


 

פעולה לחבריא א'

 

  • מטרת הפעולה:

נבין עםהחניכים שהתורה נכנסת לנו בכל החיים והיא כמו ספר הוראות איך להתנהג ומתי.

  • מהלך הפעולה:

שלב א'- מחפשים מטמון

לפני הפעולה נטמין היטב, במקום נסתר, קופסה – בתוכה נשים ממתק או חטיף, ועליה נכתוב: "מטמון".
נספר לחניכים כי החבנו מטמון – עליהם למצוא אותו.

לא ניתן להם כל עזרה או הכוונה. יש להניח כי החניכים לא יצליחו למצוא את המטמון ויבקשו רמזים או כיוונים.

בשלב ראשון ניתן להם הנחייה כללית, למשל: אל תחפשו אותו במקום גבוה (בהתחשב, כמובן, במקום שבו אכן החבאתנו אותו).

אם ההדרכה הזו לא תסייע להם למצוא את המטמון והם יבקשו הדרכה נוספת, נתן הדרכה מדויקת יותר:

חפשו בחלק זה של החדר. וכך הלאה , עד שיימצא המטמון.
לאחר שהחניכים יסיימו ליהנות מפרי עמלם – הממתק שמצאו, נשאל
:
מה היה קורה אילו המדריך לא היה נותן לנו הדרכות והכוונות כיצד למצוא את האוצר
?
יש להניח כי הוא היה ממשיך להישאר במקום המסתור, מוטל כאבן שאין לה הופכין.

 

שלב ב'- סיפור

הרגע הגדול בחיים
ג'ון וג'ים עמדו נרגשים לבושים בחליפות החלל הצחורות. הם הביטו זה בעיניי זה מבעד לזגוגית הקסדה מבט ממושך של שותפים למסע.
יום מיוחד היום. יום לו ציפו שנים. היום יעלו שניהם על החללית "אודם 3" וימריאו אל על
.
בני משפחותיהם הביטו בהם - אם, אב, אישה, ילדים. כל אחד ניסה לחרות בזיכרונו את דמות אהובו, מתי שוב יפגשו
?
טכנאיי מעבורת החלל סיימו את ההכנות האחרונות, בדקו את המנוע, שימנו את החיבורים ובחנו כל פרט ופרט במקומו.

היום הם סיימו את תפקידם. לאחר מחקרים ארוכים של שנים, תצפיות על החלל, ניסויים רבים וגם כישלונות, והתוצר - מוכן ומזומן.

הם שטפו את ידיהם משמן המכונות ולחצו את ידיהם של ג'ון וג'ים. הם מביטים שוב בבני משפחותיהם, ידידיהם ומכריהם,

מנפנפים לשלום מול מצלמות הוידאו של עיתונאי העולם ויוצאים לשליחות המסתורית ביותר - חקר החלל.

הם מפנים את גבם ונכנסים פנימה, דלתות ננעלות, טיל השיגור כבר מוכן עוד דקות נותרו. ידיים מונפות לשלום, דמעות נוצצות בעיניים...

אפשר ממש לשמוע את הלבבות הדופקים ברטט ולפתע פיצוץ אדיר חותך את הדממה כסכין והחללית נוסקת מעלה

ותוך שניות ספורות הופכת לנקודה זעירה ההולכת ונעלמת.
הקהל מתחיל להתפזר, ושם למעלה ג'ון וג'ים מתחילים להתאושש מההלם הראשון. שניהם נצמדים לחלונות החללית

ומנסים לעכל את סביבתם החדשה, חלקי עפר מעופפות באוויר גדולות וקטנות, כוכבים נראים קרובים מהרגיל.

ג'ים הנווט מתבונן במפת השמיים התלויה מעל מערכת ההובלה של החללית, לפניו לוח ענק של כפתורים,

חוטי חשמל וצג שמראה קווים עולים ויורדים כגלים.
לפתע... נשמעת אזעקה עולה ויורדת, אורות אדומים נדלקים ומהבהבים, החללית עוצרת במקומה ולא זזה.

מה קרה?

ג'ון וג'ים מביטים זה בזה בבהלה - מה קרה? תקלה? מה עושים? אך לאף אחד מהם אין מושג מה לעשות.

ג'ון וג'ים מחפשים בקדחתנות אחר ספר הוראות, בכל מקום אפשרי, אך לשווא...

נשאל את החניכים
:
 -מה, לדעתם, חשים כעת ג'ים וג'ון
?
-
מה הם יכולים לעשות
?
-
מה היה חסר בתהליך השיגור
?

יש להניח כי ג'ון וג'ים חשים חוסר אונים... אין הם יכולים לטפל

בכלי כה מורכב ומשוכלל ללא הבנה כיצד הוא פעול ועובד. בתהליך

השיגור חייב היה להיות ספר ההוראות!

 

שלב ג'- דיון

* נשאל את החניכים מה התפקיד של התורה?

 

  • נסכם:

התורה היא ספר ההוראות שרבש"ע שברא את העולם כתב על מנת להדריך אותנו איך להתנהג בחיים שלנו.

והיא מורה לו את הדרך האמיתית שבה האדם צריך לחיות.

 

  • פעילות

המדריך יניח בכל פעם חפץ אחר במרכז המעגל החניכים יצטרכו,

כל אחד בתורו, להגיד איך אפשר להשתמש בחפץ לחיי קדושה.

דוגמה: בקבוק מים
-
אתן לחבר לשתות לפניי.
אברך לפני שאשתה
.
-
אקח אותו אתי לטיול, "ונשמרתם לנפשותיכם"

דוגמא נוספת: פלאפון
-
בעת מצוקה יכול להציל חיים
אפשר להגיד דבר תורה למישהו רחוק שאינו מצוי ליד ספר.
אקח אותו איתי לטיול "ונשמרתם לנפשותיכם
".
אפשר לעזור מרחוק לחבר,לשמוע צרותיו.

 

אפשרות משלימה לשכבת הגיל הבינונית (ו' - ז') –

להקריא חלק מהדוגמאות שמובאות כאן ולדון עם החניכים מה צריך לעשות במציאויות האלו.

דוגמאות –

דוגמאות לבנים:

*מצד אחד אני רוצה לשמור על ארץ ישראל. מצד שני האם אני ארים יד/אפצע/אהרוג את אחי שבא לגרש אותי מהבית שלי?

*אישה מכובדת מושיטה לי יד ללחיצה. מצד אחד אני לא רוצה לגעת באישה שהיא אינה אשתי או קרובתי-

מצד שני אני חושש לפגוע בה?

*הייתי באירוע חברתי ומישהו ממש פגע בי והעליב אותי - מצד אחד אני רוצה לשתף חבר שפגעו בי – מצד שני אני חושש שזה יגרור ללשון הרע.

*חבר פגע בי ואני רוצה להחזיר לו. האם מותר לי להרביץ לו? לקלל אותו? להעליב אותו?

*אני רוצה לפתוח חנות כלשהיא ליד חנות אחרת שמוכרת את אותה סחורה בדיוק. מצד אחד אני צריך להביא משכורות לבית –

מצד שני אני חושש לפגוע בפרנסה של החבר שלי.

*מצד אחד אני רוצה להגן על העם שלי במלחמה ולהכות באויב. מצד שני יש חשש שאני אפגע בחפים מפשע אצל האויב.

 

דוגמאות לבנות:

*שירות לאומי- מתלבטת אם להתנדב/לעשות הפצות או לסגור שירות בעבודה עם ציבור חילוני. מצד אחד זה יכול לפגוע בתמימות שלי

או ברמה הדתית שלי אך מצד שלי יש לי כאן הזדמנות של ממש להשפיע ולקרב.

*משפחה- יש לי משפחה קרובה שאינה דתית. מצד אחד חשוב לי ולמשפחתי לשמור על הקשר החזק,

מצד שני, תחומי העניין של בת דודתי ושפת הדיבור ממש לא לרוחי וקשר איתה עלול לפגוע בי.

 

  • שלב ד'-סיכום

נגיע למסקנה עם החניכים ש"תורת חיים בעז" זה לחיות את התורה יחד עם החיים.

התורה היא דרך החיים שלנו היא מלווה אותנו בכל מקום והיא נכנסת לנו בכל תחומי החיים!

- איך אני אתלבש?

- לאן אני אלך?

- איך אני אדבר?

- מה אני אעשה?

התורה לא אוסרת עלינו ליהנות ולשמוח. אלא מלמדת אותנו איך ליהנות באמת. ואיך לשמוח באמת. היא כמו ספר חוקים שנותן לנו את הכללים לחיים טובים יותר.

בלי התורה זה לא יהיה חיים!

 

 

 


 

פעולה לחבריא ב'

 

משחק קצר – נגיד לכל הקבוצה לעמוד ליצור מעגל גדול ושכל אחד יניח את המרפק שלו

על הכתף של החבר שלו.

המנחה עומד באמצע ומשמיע קריאות עידוד עמומות (כל הכבוד, לא להישבר, מעולה, תמשיכו,

אתם מחזיקים מעמד כבר דקה שלמה, וכו')

בשלב מסוים יתחילו השאלות מה המטרה? למה? מה צריך לעשות? וכו'

המנחה מתעלם מהקולות האלה ורק ממשיך לעודד את הקבוצה.

בשלב מסוים יש להניח מישהוא ישבור את המעגל ויתפרק ואז נשאל אותו למה?

נגיע למסקנה שהיה חסר מטרה מוגדרת. היה חסר דרך, לא הבנו מה צריך לעשות ולשם מה.

נשאל מה מכוון את החיים שלנו? מה נותן לנו את המשמעות לחיים שלנו? מהי הדרך?

תשובה התורה!!!

דיון – מה זו התורה? ומה תפקידה?

תשובות אפשריות: אומרת איך להתנהג, היא עיקר החיים, בלעדיה העולם לא יתקיים וכו'.

העמקת הדיון הגמרא במסכת קידושין דף לב.

" אמר הקב"ה לישראל: בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין"

· נשאל אם התורה היא התבלין מה היצר הרע? לכאורה האוכל העיקרי? אם כן התורה היא תפלה ליצר הרע?

איך אפשר להבין את זה?

· נשאל לפי זה מה זה יצר? ומה זה יצר הרע?

תשובה: הגדרת יצר במילון:
רצון, דחף, תשוקה, נטייה טבעית (לטוב או לרע).

כלומר יצר הוא כוח חיים שקיים בנו, שמניע אותנו להשיג דבר מסוים. למשל לאדם יש יצר לאכול, לדבר, לישון, לשחק,

לשבת שעות על המחשב וכו'.

יצר רע - הוא רצון שמגיע לא בזמן המתאים. למשל רצון לאכול עכשיו שוקולד למרות שהוא בשרי. רצון להיות בקשר עם בת

למרות שכרגע אני לא בשל לקשר רציני של נישואים. לישון למרות שיש עכשיו תפילה או לישון בשישי כשסופסוף חוזרת מהאולפנה

כשהמשפחה מתארגנת לשבת, או לא ללכת לישון למרות שאני יודע שמחר אני אהיה עייף וכו'.

יצר טוב – רצון להוציא את כוחות החיים שלנו בזמנים שלהם, ובגבולות שקבעה לנו התורה. ללכת לישון בזמן,

לאכול מתי שצריך ומה שצריך. מי שמשתמש עם הכוחות שלו בצורה הזו הוא מקיים מצווה.

 

סיכום: בעולם שלנו יש המון כוחות חיים שקיימים גם בנו. אותם כוחות לפעמים סותרים אחד את השני ולכן קשה לנו להכריע ביניהם.

התורה היא זו שאמורה לתת את האיזון המתאים שצריך להיות בין כל כוחות החיים. וכמו שבשר ללא תבלין או עם תבלון

לא מדויק הוא תפל ולא טעים. כך עולם ללא תורה הוא עולם מלא כוחות חיים ללא הכוונה בניהם.

 

דוגמאות –

דוגמאות לבנים:

*מצד אחד אני רוצה לשמור על ארץ ישראל. מצד שני האם אני ארים יד/אפצע/אהרוג את אחי שבא לגרש אותי?

*אישה מכובדת מושיטה לי יד ללחיצה. מצד אחד אני לא רוצה לגעת באישה שהיא אינה אשתי או קרובתי- מצד שני אני חושש לפגוע בה?

*הייתי באירוע חברתי ומישהו ממש פגע בי והעליב אותי - מצד אחד אני רוצה לשתף חבר שפגעו בי – מצד שני אני חושש שזה יגרור ללשון הרע.

*אני רוצה לפתוח חנות כלשהיא ליד חנות אחרת שמוכרת את אותה סחורה בדיוק. מצד אחד אני צריך להביא משכורות לבית –

מצד שני אני חושש לפגוע בפרנסה של החבר שלי.

*אני רוצה להגן על העם שלי במלחמה ולהכות באויב. מצד שני יתכן שאני אפגע בנשים ובילדים שלא חטאו.

 

דוגמאות לבנות:

*שירות לאומי- מתלבטת אם להתנדב/לעשות הפצות או לסגור שירות בעבודה עם ציבור חילוני. מצד אחד זה יכול לפגוע

בתמימות שלי או ברמה הדתית שלי אך מצד שלי יש לי כאן הזדמנות של ממש להשפיע ולקרב.

*משפחה- יש לי משפחה קרובה שאינה דתית. מצד אחד חשוב לי ולמשפחתי לשמור על הקשר החזק,

מצד שני, תחומי העניין של בת דודתי ושפת הדיבור ממש לא לרוחי וקשר איתה עלול לפגוע בי.

 

שלב ד'-סיכום

וכך מפרש הרמב"ן על הפסוק הראשון בפרשה שלנו: "קדושים תהיו כי קדוש אני"

"והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה אכילת הבשר והיין, אם כן ימצא בעל

התאוה מקום להיות שטוף בו...

להיות בסובאי יין בזוללי בשר למו, וידבר כרצונו בכל הנבלות,

שלא הוזכר איסור זה בתורה, והנה יהיה נבל ברשות התורה:

לפיכך בא הכתוב, אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וציוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות...

יקדש עצמו מן היין במיעוטו... ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט... וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל בריבוי האכילה הגסה

ומן הדיבור הנמאס, כענין שהזכיר הכתוב (ישעיה ט' ט"ז) וכל פה דובר נבלה, ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות,

כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו.

באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית. אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי... עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר,

שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים."

 

ביתר העמקה - זה המשמעות של המדרש שרבש"ע הסתכל בתורה וברה את העולם –

כלומר הגדרת טוב ורע זה לא מה שניראה לנו במוסר האנושי הפשוט שלנו כטוב ורע. אלא מה שהקב"ה אמר לנו בתורה

מהוא רע ומה הוא טוב. כי הוא שברא את העולם ואת טבעו של העולם יודע בהכרח מה טוב לאדם ולעולם ומה רע ומזיק לעולם.

 

"תורת חיים בעוז"

עד עכשיו דנו במהי התורה ומה תפקידה.

עכשיו נברר את האמירה שתנועת אריאל חרטה על דגלה "תורת חיים בעוז"

  • שאלה: האם התורה מתאימה לדורנו? יש היום המון גישות שאומרות שהתורה היא ספר של חוכמה עתיקה וקדומה. שמלמדת מוסר ואיך להתנהג וכו' אולם היא לא שייכת לדור שלנו הטכנולוגי והמפותח... ולכן צריך לנסות לשדרג את התורה, להתאים אותה למציאות החיים המשתנים למאה ה20 וכו' וכו'.

  • *תשובה: רבותינו למדונו שהתורה אינה נתונה לשינו ול'התאמות' כיוון שהתורה היא אלוקית. ומי שיצר אותה צפה את כל הדורות (וגם את המהפכה הטכנולוגית) ולכן היא מתאימה לכל הדורות.

לכן כיוון שהתורה היא אמת אנו לא מחפשים דרך לעקוף אותה. אנו לא מחפשים היתרים שיעזרו לנו להתמודד עם הקשיים שלנו. אנו לא מכופפים את התורה אל החיים אלא משתדלים להעלות את מציאות החיים לתורה.

בסדר הבנתי מהי התורה? ובררנו שהיא לא ניתנת לשינוי והיא רלוונטית גם לימנו. אבל...

 

  • מה המשמעות של האמירה "תורת חיים"?

תשובה: כשאנו אומרים שהתורה היא תורת חיים אנו מתכוונים לומר שהתורה נוגעת לכל תחומי החיים. ובכל מציאות אירוע או סיטואציה מסוימת יש לתורה מה להגיד עליה.

וכיוון שכך אנו משתדלים שכל מה שאנו עושים יהיה מתוך תורה.

אנו מיישובים את ארץ ישראל כי כך צוונו בתורה (ולא כדי למנוע נפילת טילים על כפר סבא)

אנו מתגייסים לצבא בגלל שזו ההלכה ולכן כשתהיה סתירה בין פקודה של המפקד שלי לתורה אני אכריע לפי התורה.

אנו שומרים על גדרי הצניעות בסניפים שלנו. על הפרדה מלאה בין בנים לבנות – כי כך ציוותה עלינו התורה. וכדו'

אנו יוצאים לעבוד ומתעסקים בכל תחומי החיים בשם התורה. בכלכלה, ובמשפטים. במדעי הרוח, ובמדעי החברה. בפסיכולוגיה, ובחינוך.

בהיטק במחשבים, ובחקלאות. מתוך אותה אמירה שהתורה היא תורת חיים שנוגעת לכל תחומי החיים.

זה המשמעות של תורת חיים – תורה שעוסקת בכל תחומי החיים הגשמיים והרוחניים.

  •  ומה המשמעות של "תורת חיים בעוז"

בעוז – יש לפעמים הרגשה שאנו חלשים יותר, חנונים, צולרי"ם, לא קולים ומגניבים.

נדמה לנו לפעמים שהתורה קצת מחלישה אותנו, מתישה את כוחנו.

וזה לא אנחנו – אנו כדור של גאולה מאמינים שהתורה היא תורה גדולה שנותנת לנו כוח.

שמחייה אותנו, שמחזקת אותנו. אנו הסיירת המובחרת של עם ישראל בדור של גאולה.

אולי קצת קטנים אך המובחרים והאיכותיים ביותר. אולי קצת כמו עם ישראל בין אומות העולם.

 

קצת קשה לי עם המשפטים הללו, אולי נתן להתמקד יותד במשהו כמו-

אמנם מספרית אנו תנועה יותר קטנה, אך עוצמות הרוח היא המייחדת אותנו. אריאל חורטת על דגלה את סמל הקדושה. בעז, בלי פחד.

ולכן הבוגרים שלנו יהיו החיילים והמפקדים הכי טובים בצה"ל או הבנות שירות הכי פעילות, הסטודנטים המצטיינים,

יהיו העובדים הכי טובים והכי מוסרים במשק. ילחמו הכי הרבה והכי חזק נגד חולשה של מדינת ישראל ונגד הכוונה

לנטוש ולאבד חלקים מארץ ישראל.

כי לנו יש אמונה. ויש תורה גדולה שמלמדת ומדריכה אותנו איך להיות אנשים טובים. בעוז ובגבורה.

 

ב"ה זכינו שאנו מאמינים בכך שה' אמת ותורתו אמת. וזכינו שיש לנו את רבותינו שמדריכים אותנו על פי דרכה של תורה.

וכיוון שאנו אנשי אמת ששואפים לחיות לפי האמת. אנו שואפים לגלות ולהפיץ את האמת הזו לכל עם ישראל ועל ידי כך לכל העולם כולו.

 

 

 

תיוג: תנועת הנוער אריאל, תנועת אריאל, דרכה של התנועה, תורת חיים בעז, מה זה תורת חיים בעז, תורת חיים בעוז, מה זה תורת חיים בעוז, שבתנועה, שבת תנועה, שבת קדושים, קדושה אני מבקש, קדושים תהיו.

 

 

 

  חוברת להורדה
דרג את הכתבהדירוג כתבה חוברת לשבת תנועה: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
10 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד