אף פעם לא

אף פעם לא
נושא: בין אדם לחברו, עבודת המידות
תת נושא: התקדמות, אמונה בעצמי, לחץ חברתי
קטגוריה: משחק
גיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: קלילה
משחק שבו מטרת כל משתתף להפסיל כמה שיותר משתתפים על ידי זה שהוא אומר משהו שהוא מעולם לא עשה והם כן...

 מתאים ל: שבת, יום חול

 

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

כך מתנהג עם קדוש (פעולה)

"שלא יתבייש בפני המלעיגים עליו"(פעולה)

 

 

  • מהלך המשחק: כולם יושבים במעגל כשהם מרימים עשר אצבעות, וכל אחד בתורו אומר משהו שהוא אף פעם לא עשה...
    כל חברי בקבוצה שכן עשו את אותו הדבר צריכים להוריד אצבע (לכן עדיף לחשוב על משהו מיוחד שרוב האנשים עשו בחייהם
    חוץ ממני כי מי שנגמרו לו האצבעות מפסיד...) לדוגמה: אפשר לומר "אף פעם לא עשיתי באנג'י" אבל סביר להניח שרובם לא עשו,
    אז לא כדאי... אבל אפשר לומר "אף פעם לא אכלתי המבורגר", וברוב הפעמים זה מוריד את כולם
    ...
    מי שהורידו לו את כל האצבעות יוצא מהמשחק, ומנצח מי שנשאר אחרון עם אצבעות.

 

  • מה אפשר ללמוד מהמשחק?

  1. הרבה פעמים אדם רוצה מאוד לעשות משהו אבל הוא לא עושה אותו. למה? בגלל פחד, בגלל מחשבה שזה לא טוב לו,
    בגלל חוסר משאבים. לדוגמה: אני רוצה מאוד ללכת לעשות קורס סנפלינג אבל אין לי כסף לשלם או שאני מפחד.
    האם הסיבות האלה צריכות למנוע מאיתנו להגשים את חלומותינו? אם יש לי חלום ואני מאמין בדרך שלי, אני אוכל להגשים אותו,
    גם אם יעמדו בדרכי אלף מכשולים! חשוב להדגיש לחניכים שמכאן אנחנו יוצאים בידיעה שיש בנו את הכוח להגשים את חלומותינו.
    נצטרך לעבוד קשה בשביל זה, אין ספק (אם נצטרך להשיג כסף, אם נצטרך להתגבר על הפחד) אבל היכולת קיימת ומכאן זה כבר תלוי בנו!
    נקודה למחשבה עם החניכים: מה גורם לנו לא לעשות דברים? פחד? אמונה שזה לא טוב לנו?

גדולים החולמים חלומות גדולים
והופכים חלומות למציאות
.
גדולים העוסקים במעשים קטנים

הופכים את המעשים לגדולים
.
אבל
...
הקטנים החולמים על גדולות ואינם עוסקים

בקטנות, אין להם עולם
.
שכן... החלומות נשארים בחלומם,

הקטנים בקטנותם

והעולם תוהו ובוהו.

(הרב משה צבי נריה זצ"ל)

  1. יש לנו בעיה חברתית, אנחנו כל הזמן רודפים... אחרי הזמן, אחרי הכסף... רוצים לעשות עוד דברים, לגעת בכל העולם.
    ואנחנו שוכחים שלא כולם מסוגלים... לא לכולם יש את היכולת לגעת בכול ולהשיג את הכול, ללכת למסעדות, לבאולינג,
    להוציא רישיון בגיל 17, ללכת לבית קולנוע... ולפעמים זה בכלל לא קשור ליכולות אלא למחשבה שזה לא מתאים לי בתור אדם דתי.
    ומי שלא הספיק, לא הגיע, לא עשה, הוא לא חלק מהחברה! אנחנו פשוט מנדים אותו החוצה. וזה מצב רע מאוד!
    הנכון הוא בדיוק ההפך!! בואו נחשוב ביחד איך אנחנו ממגרים את התופעה הרעה הזו שפשתה בנו?
    נקודה לדיון: האם יש דברים שנראה לנו מוזר שמישהו לא עשה? למה זה נראה לנו מוזר?
    (לדוגמה, באחת הפעמים של המשחק הנ"ל, שמעתי ילד שאמר שהוא אף פעם לא אכל מחוץ לבית – מסעדה, פיצה וכו'... וכולם צחקו עליו).
    האם יש דברים שכולם "חייבים" לעשות?

 

 

 

תיוג: לחץ חברתי, להיות שונה, לצחוק על מי ששונה, לעג לאדם ששונה, לקבל את השונה, לא ללעוג למי ששונה, להגשים חלומות, לחלום ובגדול, להשקיע כדי להגשים חלומות, לא לתת למשהו סתם לעצור אותנו, מה עוצר אותנו, מה חוסם אותנו מלהגשים חלומות, בחיים לא, מעולם לא, השפלה, אשפלה, אחד מול כולם, משחק שאומרים דברים שלא עשית, משחק לכל זמן, משחק למסלול, משחק לנסיעה, משחק לטיול, משחקי חדר, משחקי חוץ.

דרג את הכתבהדירוג כתבה אף פעם לא: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
31 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובההוסף תיוג משלך
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד