יעקב קפלן ז"ל

ט"ז אייר ה'תשע''ב 22:10

 יעקב היקר,

אמנם לא זכיתי להכיר אותך אבל השפעת עלי מאוד...

כל טיול עם הכיתה כשכולן עומדות וצורחות שירים ומשחקים אני עושה את אותו דבר רק... בישיבה.
בטח גם אצלך, כשהיית קטן ויצאתם לטיולים הנהג היה צורח על כל מי שעומד באוטובוס. אתה מכיר את זה? זה הולך ככה: כולם עומדים, הנהג צורח, כולם מתיישבים, מחכים 2 דקות, עומדים. וחוזר חלילה...
אז למה אצלי זה אחרת? בזכותך!

כשאבא סיפר לי איך באמצע הטיול השנתי שלך בכיתה ג' הנהג עשה עצירת פתע ואתה עפתה על השימשה הקדמית של הנהג, סבתא טיפלה בך שבוע ו...זהו. החיים שלך נגמרו ושל כל המשפחה השתנו.

ממשפחה של שלושה ילדים נשארו רק שניים. סיפרו לי שיכלת להיות דוד כיף כזה שמשחק איתנו, האחיינים.
כל מה שנשאר ממך זה סיפורים והמסר החזק שלי: גם טיול יכול להיגמר ברע אם לא נזהרים. אני בכל אופן לעולם לא עומדת באוטובוס בטיול.

ולמה כתבתי לך את המכתב הזה? כדי שאם ילד אחד ילמד מזה משהו ואציל בזה את חייו זה שווה הכל!
אוהבת ובע"ה נפגש בתחיית המתים.
מיכל אחיינית שלך

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה יעקב קפלן ז"ל: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
6 מדרגים
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד