כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים

דרגות באתר 'שמים'

עורך

כתב בכיר

כתב צעיר בכיר

כתב פעיל

כתב צעיר פעיל

כתב

כתב צעיר

טור אישי

טור אישי צעיר

גולש

גולש צעיר

 

 

 

 

 

 

 

דבר תורה

תקציר

לקראת סיומה של ספירת העומר
עומדים אנו בשלהי ימי ספירת העומר.

 

אנו סופרים שבעה שבועות מיום הבאת קרבן העומר עד ליום החמישים – חג השבועות – בו מקריבים את קרבן שתי הלחם. ספירה זו מבטאת תהליך התעלות והתקדמות, עליה ממ"ט שערי טומאה שהיו בנ"י שקועים בהם במצרים, וכניסה למ"ט שערי קדושה, להיות ראויים לקבלת התורה שהיא מדרגת שער החמישים. (פנים יפות [לבעל ההפלאה] בראשית יז , א ועוד).

 

מהציווי על הספירה המופיע בפרשת אמור, נראה שספירת העומר מחברת בין קרבן העומר הקרב ממחרת יום טוב ראשון של חג המצות ("ממחרת השבת"), ובין קרבן שתי הלחם הקרב בחג השבועות:

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עמֶר הַתְּנוּפָהשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לד': (ויקרא פרק כג , טו – טז)

 

מה פשר החיבור בין שני קרבנות אלו, ומדוע הוא מתבטא בצורה של ספירה?

 

ה מהר"ל מפראג(תפארת ישראל פרק כה) מסביר שימי הספירה עזרו לבני ישראל היוצאים ממצרים להגיע למדרגה המתאימה למתן תורה:

"...אמנם ממצות הספירה נראה שלא היה אפשר להינתן התורה עד אותו היום.

וזה שכאשר יצאו ממצרים, היו ישראל כמו התינוק היוצא ממעי אמו, שנולד בגופו..."

 

תינוק שנולד, עסוק רק בעניינים גופניים-חומריים: אכילה , שינה וכו' אין לו שום מגע עם רוחניות. כך היו בני ישראל בעת יציאת מצרים - לידת עם ישראל - שקועים בחומריות ומנותקים מרוחניות.

 

"ולפיכך צריך הספירה עד חמישים, כי אז בא הוא למדרגת התורה",

שהיא רוחנית.

אחרי תהליך היטהרות של חמישים יום, הגיעו בנ"י למדרגה רוחנית מתאימה לקבלת התורה.

 

לפי המהר"ל הדבר מתבטא בשוני הבסיסי בין קרבן העומר לקרבן שתי הלחם:

"לכך היה הקרבת עומר בט"ז ניסן מן השעורין. שהשעורין הם גופניים, כי הם מאכל בהמה. וקרבן זה ביום ראשון של ספירה... וביום חמישים שהוא עצרת, ואז הקרבת שתי הלחם מן החטים ומאכל חטים הוא ראוי לאדם" -הרוחני.

 

במהלך ימי הספירה בנ"י התעלו ממדרגה חומרית ביותר, המסומלת בקרבן שעורים, למדרגה רוחנית ביותר, המסומלת בקרבן חיטים.

 

אנו נצטווינו לדורות לספור את ספירת העומר:

"וצריך לספור יום אחר יום, כי כל יום ויום הוא קירוב יותר...עד יום חמשים"

 

כל יום הוא שלב מיוחד בסולם ההתעלות הרוחנית. בכל יום מתקדמים יותר ויותר – התקדמות מצטברת- אל מתן תורה. לכן צריך לספור כל יום ויום, והצטברות הספירה מביאה אותנו להיות ראויים לקבל מחדש את התורה בחג השבועות.

 

שנזכה לנצל ימים אלו להתעלות רוחנית, בין אדם למקום ובין אדם לחברו!

[התמונה של החיטה לקוחה מווקפדיה]

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה דבר תורה: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

עוד בגיליון סיוון תשע"ג

עבור לתוכן העמוד