כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים

דרגות באתר 'שמים'

עורך

כתב בכיר

כתב צעיר בכיר

כתב פעיל

כתב צעיר פעיל

כתב

כתב צעיר

טור אישי

טור אישי צעיר

גולש

גולש צעיר

 

 

 

 

 

 

 

שמינסטים לעיירות פיתוח

תקציר

כל שנה ושנה יוצאים חבר'ה שמוותרים על שנת השמינית ובאים לתרום לקהילות בערי הפיתוח ברחבי הארץ. של"פ- שמיניסטים לערי פיתוח, הינה תוכנית שנוסדה לראשונה ע"י תנועת "הצופים" בשנת תשל"ח.. זוהי תוכנית שנועדה להרבות אהבה וערבות הדדית בתוך העם...

כל שנה ושנה יוצאים חבר'ה שמוותרים על שנת השמינית ובאים לתרום לקהילות בערי הפיתוח ברחבי הארץ.

 

של"פ- שמיניסטים לערי פיתוח, הינה תוכנית שנוסדה לראשונה ע"י תנועת "הצופים" בשנת תשל"ח, לאחר חמש שנים, בשנת תשמ"ג התוכנית אומצה ע"י החינוך הדתי, והופעלה ע"י גרעינים מטעם תנועת 'בני עקיבא'. בשנת תשס"ט החלו לצאת לתכנית השל"פ גם גרעינים מטעם תנועת הנוער 'עזרא'. זוהי תוכנית שנועדה להרבות אהבה וערבות הדדית בתוך העם, ומיועדת לשמיניסטים/ות מכל רחבי הארץ אשר מעוניינים לשלב בשנת הלימודים האחרונה, עשייה ערכית ושנת שליחות שמהווה המשך ישיר וטבעי לערכים אשר עליהם חונכו בתנועה.

 

רכז של"פ הארצי בבני עקיבא, יוסי מנדל, מסביר על התוכנית: " זאת תכנית מיוחדת וייחודית שייחודה בכך שהחבר'ה באים לגור- תושבים ממש- במקומות חדשים והופכים לתלמידים מן המניין בבתי הספר הקולטים."

 

השמיניסטים בעצם יוצאים מחיק הישיבה/ האולפנה ומקדישים את השנה האחרונה ללימודיהם למען העם. הם עוברים לגור בדירה משותפת ומשתלבים בבתי הספר בעיר כתלמידים מין המניין, חדורים בהמון רצון לשיפור.

 

של"פית מעפולה מסבירה.

 

"במקום לבזבז את השמינית, פשוט רציתי ללכת לעיר אחרת שאני יכולה לתת בה הרבה."

 

אביה, של"פיסט בחצור בשנת תשע"א, מחזק את דבריה

 

"הבנתי שזה חשוב, דיברתי עם כל מיני אנשים שמבינים בזה, והבנתי שזה טוב לאנשים ולי."

 

השל"פ תורם במישורים רבים, הן לפעילי השל"פ, הן לערים בהן הם פועלים וכן לסניף ולחבר'ה במקום. נוצרים קשרים חזקים וחיוביים בין התושבים והנוער המקומי ובצורה זו משפיעים השל"פים לטובה על העיר .

 

"נוצר חיבור שלם, המפיל מחיצות ועושה פלאים לשני הצדדים בכל תחום: לימודי,אישי,רוחני.כל צד נחשף לצד הטוב בעולמות שלא הכיר,והלימוד המשותף איש מרעהו יוצר מציאות נפלאה לכולם." מסביר מנדל.

 

"יצאתי עם חברות לחיים" מאשרת תמר- של"פית תשע"א בלוד.

תושבי הערים מצידם, שמחים בנציגי השל"פ החדשים שמצטרפים אליהם, ישנן תגובות אוהדות וחיוביות רבות הבאות לרוב ממי שבא במגע עם השמיניסטים.

שנת השל"פ היא לא שנה פשוטה במיוחד, בהתחשב בכך שהשמיניסטים יוצאים לגמרי מחממת הישיבה/ האולפנה ועוברים  למציאות שונה לגמרי הדורשת יכולת הסתגלות טובה, כישורים חברתיים מפותחים והרבה, הרבה כח רצון. הודי'ה, של"פית תש"ע בטבריה. אומרת שבחנו אותה הרבה, הפיצו עליה שמועות וניסו אותה לפני שקיבלו אותה לכיתה בצורה טובה.

 

 

הקשיים לא באים רק מצד המקום והסביבה, גם בין השל"פים עצמם אשר לרוב מגיעים ממקומות שונים ומרקעים שונים יש קשיים: "זה פשוט אוסף בנות מעולמות שונים לגמרי" תמר מוסיפה.

 

כמובן שכנגד הקשיים, יש תמיד מי שתומך ומלווה. תנועת הנוער שמטעמה פרוייקט השל"פ, אחראית על קבוצת השל"פים מרגע התחלת הפרוייקט ועד לסיום שנת הלימודים. ישנם רכזים שתפקידם ללוות את השל"פים, להיות אוזן קשבת לבעיותיהם, לעודד ולעזור ולהיות מעין 'משפחה' עבור השל"פים .

 

בנוסף, כאמור לעיל, תושבי המקום שמחים בפעילות השל"פים בעיר ומגבים אותם מאד.

 

 

איך נוצרו עיירות הפיתוח?/ יוסי לונדין

 

עיירות הפיתוח היו ישובים עירוניים שהוקמו בימי העלייה ההמונית בשנות החמישים והשישים. ישובים אלו ברובם הוקמו בעיקר באזורי הספר, בצפון, בדרום ובואכה ירושלים מתוך מגמה למנוע את ריכוז האוכלוסייה באזור המרכז, לחזק את האחיזה ההתיישבותית באזורים מרוחקים ולאפשר לעולים להתקיים בכבוד באמצעות מפעלי תעשייה שהוקמו סמוך להם, או ממתן שירותים לישובים החקלאיים הסמוכים.

 

 

במהלך שנות החמישים והשישים הוקמו כשלושים ערים ועיירות, מקרית שמונה, שלומי ומעלות בצפון ועד דימונה, ירוחם ואילת בדרום. רובם ככולם אוכלסו ביוצאי ארצות האסלאם, וקבוצה קטנה של יוצאי אירופה (כאשר האחרונים עזבו די במהירות לאזור המרכז) ומאוחר יותר בעולים מקרב עולי חבר העמים ויהודי אתיופיה. יש להדגיש כי תרומתם של העיירות לקידום ההתיישבות בכל רחבי הארץ איננה נופלת מזו של ראשוני הקיבוצים והמושבים, אולם בשל סיבות פוליטיות ועדתיות הושכחה תרומה זו לעיתים מספרי ההיסטוריה.

 

 

הצלחתו של מפעל העיירות הייתה חלקית. היו ערים כמו באר שבע, אשדוד ואשקלון שהצליחו להתקדם ממעמד של עיירות שכוחות במדבר לערים מרכזיות ואטרקטיביות. אולם, ערים רבות אחרות סבלו מהזנחה מתמשכת של המדינה בתחומי החינוך, הבריאות והתעסוקה, ובשל כך נוצרו בהם כיסי מצוקה והתפתחה הגירה שלילית של רבים מבני הדור השני. עם זאת, גאווה מקומית, אווירה משפחתית, אורח חיים מסורתי ושיפור הולך ומתעצם באמצעי התחבורה המנגישים את תושבי אזורי הפיתוח

 למר

כז הארץ, מביאים לשיפור הולך וגובר

באזורים אלו.

 


יוסי לונדין הינו מורה להסטוריה ואזרחות בישיבת "דרכי-נועם" בפ"ת, התמתגורר בעיר לוד.

 

תמר מספרת "עשיתי של"פ מטעם תנועת הנוער עזרא, היתה לנו מלווה צמודה שתמכה ממש והיתה אוזן קשבת. הצוות בבית הספר קיבל אותנו מעולה, דאגו לנו. מהכיתה החדשה קצת חששתי, אבל החבר'ה קיבלו אותנו יפה וממש התחברנו." תמר גם אומרת שההורים והחברות תמכו ועודדו אותה מאוד בשנה המורכבת הזו.

כמובן שבשנה הזו יש נקודות אור אשר גורמות סיפוק רב מהשנה כמו שמשתף אותנו אביה "כשמדברים עם בן- אדם והוא אומר לך, "וואי, תודה שבאת ושינית אותי, עזרת לי להבין, להכיר אנשים חדשים.."- זה ממש עושה לך את זה."

 

צריך לזכור שהשל"פים הם גם תלמידים בנוסף לכל וגם עליהם מוטל עול הלימודים הכבד.

 

הם גרים יחדיו בדירת שירות, סדר יומם מורכב מלימודים בבתי הספר בעיר בשעות הבוקר ותרומה לקהילת העיר, ולחבר'ה בסניף בשעות הצהריים.

 

איך אפשר לעשות את השנה הקשה הזו? מסתבר שהדבר תלוי הרבה בכוחות נפשיים חזקים ובמשמעת עצמית גבוהה.

 

"זה ממש לא קשה כמו שזה נשמע," אומרת תמר, "נכנסים לכיתה רגילה, עם בנות רגילות ומשתלבים בכיתות כרגיל. את לומדת יותר כי את דוגמא אישית, ואת מובילה פה משהו. לומדים איתם, הכל בשיתוף ובכיף. הצוות של בית הספר ממש מגבה, הם רוצים שנצליח, גם בשבילנו וגם בשביל להראות לשאר הבנות."

 

הודיה קצת מסתייגת מדברי תמר ואומרת, "בכללי הרוב לא למדו כמעט. יש דירה קרובה וקל מאד לחפף, הקפידו עלינו פחות, אז גם מצידינו הרבה הקפידו פחות על הלימודים."

 

השל"פ כמעט כמו כל פרוייקט מאתגר במיוחד, לא בהכרח מתאים לכולם. מה עליך להיות על מנת להתאים? על זה מסביר מנדל: "השל"פ מיועד למיוחדי מיוחדים, זה ממש לא לכל אחד, ההירתמות לפרוייקט השל"פ הוא על בסיס התאמה אישית הבנויה על משמעת עצמית, אחריות וחכמת חיים."

 

"כמו כן,- הוא מוסיף: נדרשת גם רמה דתית גבוהה על מנת להתאים לפרוייקט זה."

 

השל"פים הצעירים מפרטים מעט יותר:

"זה מאד תלוי, מסבירה השל"פית מעפולה- מי שלא מספיק מאמין ושלא יודע להחזיק את עצמו בידיים- שלא ילך! אני כן ממליצה ללכת למי שמאד אכפת לו ושיודע בדיוק איפה המקום שלו מול הסביבה."

"מי שהולך רק כי זה נשמע אידיאליסטי וכי זה בכותרות, שלא ילך." קובעת הודיה בצורה חד-משמעית.

ההתאמה לשל"פ איננה שונה בין בנים לבנות, כך טוען מנדל. עיקר יכולת ההתאמה לפרוייקט הוא על בסיס של עבודה ומשמעת עצמית וכן כישורי חברה חזקים. החבר'ה מסתייגים מעט מדברים אלו:

"לבנים זה פחות מתאים, רק למי שבאמת שולט על עצמו גם בלי שישימו לו גבולות, זה טוב. כי בנים ממש מתקלקלים בשל"פ.

 

גם אצל בנות, חשוב שיבואו רק כאלו שיש להן אמת חזקה עם עצמן ושמאמינות שזאת הדרך ושהן לא יתדרדרו. אבל לבנות זה פחות קריטי." –מסבירה הודי'ה ולא מפרטת.

ואביה מוסיף מנסיון: "אני מכיר אנשים שהגיעו לשל"פ וישנו כל היום או שהיו כל הזמן עם הבנות. זה לא טוב."

כששאלנו את יוסי מנדל אודות אפשרות עתידית של קישור בין תנועת אריאל אשר חרטה על דגלה את ההקפדה על כל פרט ופרט בהלכה ואשר חזונה הוא חיים של תורה, לפרוייקט השל"פ, נעננו כי " כי אין שום סתירה עקרונית בין התכנית לבין כל פרט בהלכה. להיפך, יש פה הידור במצוות ואהבת לרעך כמוך."

 

לשאלת ההפרדה, הוא מדגיש כי פעילות הפרוייקט נפרדת לגמרי וכן, הלימודים נעשים בכיתות נפרדות.

לשאלתינו איך הם מסכמים את השנה המיוחדת הזו ענו כל השל"פים במילה אחת- "שנה מדהימה".

"לשני הצדדים, גם לי ולחבר'ה בדירה, גם לחצור ולחבריא ב'." מוסיף אביה.

"את לומדת להכיר את עצמך, לעמוד מול עצמך, להתקדם ולתת כמה שאת יכולה." מרחיבה השל"פית מעפולה.

הודיה אומרת במבט לאחור "לא יודעת אם הייתי עושה את זה שוב,. אבל לא הייתי מוותרת על השנה הזאת ואפילו נשארתי בטבריה לשנת שירות.".

 

תמר מסכמת את השיחה עם טיפ חשוב לשל"פים לשנת התשע"ב ולשל"פים שיבואו אחריהם: "הכי חשוב זה לזכור שהמטרה היא לא לבוא מלמעלה, מתוך התנשאות. אלא באמת המטרה היא להיות חלק מחברה וחלק מאוכלוסיה לא פשוטה שאנו באמת רוצים שיהיה לה טוב.

 

צריך לזכור שכל השנה הזאת ממש צריכים לעבוד על מידת הענווה. לזכור שלא באת לשנות את העולם, אלא להתחבר לאנשים שהם ממש כמונו. אחים שלנו."

 

 

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה שמינסטים לעיירות פיתוח: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
4 מדרגים
תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. מוריה אדלר (כ"ח סיון ה'תשע''ב 01:35)

עוד בגיליון סיוון תשע"ג

עבור לתוכן העמוד