כפר החיוכים

ה' אב ה'תשע''ב
 

בס"ד

כפר החיוכים

 

היה זה ביום חמישי, קראתי ספר להנאתי. פתאום אני שומעת קול הקורא לעברי: "מרים, התקרבי אלי".

נבהלתי מאוד! מי זה? מי קורא בשמי? התקרבתי בצעדים איטיים לעבר החלון, משם נשמע הקול, כולי רועדת מפחד.

ומה התגלה למראה עיני? פרפר זהבהב עם חיוך עדין וטוב. נרגעתי - פרפר כזה לא יעשה לי כל רע. פתאום הוא פתח את פיו ואמר:

"מרים, בואי ועלי על כנפי". תוך כדי דבריו הגדיל הפרפר את כנפיו ממש כגודל החדר. עליתי על כנפיו ועצמתי את עיני שוקעת בשינה. קמתי משנתי כאשר אמר הפרפר בקולו העדין: "הגענו".

 

הרגשתי שאני בתוך חלום, במקום שנחתנו היו פרחים בשלל צבעים. הוקסמתי למראה עיני, הרחתי כל פרח ופרח. לפרח הסגול היה ריח של תותי בר טריים, לפרח הצהוב היה ריח של צימוקים מעוררי תיאבון, לפרח הירוק היה ריח של תפוח עסיסי.

המשכתי לבחון את הפרחים כשלפתע גיליתי בנין ורדרד בצורת חיוך, נכנסתי אליו ופתאום יצא מחדר צדדי גמד קטן שאמר לי בקול צפצפני: "ברוכה הבאה לכפר החיוכים, בואי תכנסי." והורה לי באצבעו על החדר.

 

נכנסתי, ועשרה גמדים קידמו את פני. התיישבתי על כיסא שהציעו לי. הם עשו לי הכרות, לכל אחד מהם היה שם שמתאים לאופי שלו. למשל, צפצפני היה הגמד הראשון שפגשתי, אבל הכי אהבתי את עליזי.

הוא היה תמיד עליז וקידם את פני בעליזות ובשמחה והצחיק אותי המון.

היה אחד שקראו לו ממתקי - בגדיו היו תפורים מעטיפות ממתקים והוא הכריח אותי לאכול באומרו שזה אומנם לא בריא אבל טעים זה כן!!!

 

היה לי כיף עצום. הכל היה שם מאוד מפעים ומרגש. לא רציתי ללכת אבל מה לעשות שהיו יכולים לגלות אותי לכן בסוף ההכרות בא אלי הפרפר הזהבהב ואמר: "עכשיו את צריכה ללכת שלא ירגישו בהעדרך." עליתי על כנפיו, אמרתי לגמדים "להתראות" ועפתי יחד עם הפרפר.

 

הגענו לביתי ולחשתי לפרפר: "אני מקווה שנתראה".

 

 

אהבתם? לא אהבתם?

אתם מוזמנים לדרג את הכתבה ולהשפיע!

רוצים שגם הסיפור שלכם ישתתף בתחרות?

שלחו אותו לIlanma89@gmail.com או מלאו את הטופס.

דרג את הכתבהדירוג כתבה כפר החיוכים: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
66 מדרגים
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד