דאגה למגורשים: זכות שהיא חובה! (פעולה)

דאגה למגורשים: זכות שהיא חובה! (פעולה)
נושא: ארץ ישראל, עם ישראל
תת נושא: אחדות וערבות, גוש קטיף
קטגוריה: פעולה
גיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות-: עמוקה
פעולה עוסקת בגוש קטיף.
חובת הסיוע לתושבים המגורשים וחובת המחאה, ישנם אופני סיוע ומחאה מגוונים

 

  • החניכים יכירו את מצוות התורה שמדריכות אותנו כיצד יש להתייחס למגורשים.
  • החניכים יעלו רעיונות מעשיים שיסייעו ליישם את החובה הזאת.

 

  • דגלי תגובות
  • סיפורי מגורשים לשלב א'
  • כרטיסי מצוות ומקרים לשלב ב'
  • כדור לשלב ג' כרטיסי ההגדרות לשלב ג'

 

 

 

דאגה למגורשים: זכות שהיא חובה!

המדריך יחלק לכל חניך שלושה דגלים (ריבוע מבריסטול שמודבק לחצי שיפוד):

  • דגל 1: בעיה שלך!
  • דגל 2: אני איתך...
  • דגל 3: מוכן לעזור!

 

המדריך יציג בפני החניכים כמה מגורשים שיספרו על בעיותיהם,

ועל כל חניך תוטל המשימה להחליט, כיצד להתייחס לכל מקרה ומקרה, בכך שיָרים את אחד הדגלים שיביע את דעתו.

 

סיפורי המגורשים:

  • שמי יהונתן, ולפני הגירוש גרתי ביישוב גני-טל.
    היה לנו בית מקסים, גדול ומרווח, עם דשא ירוק מסביב,
    ואילו היום משפחתי גרה בקראווילה דולפת, וממש צפוף פה מסביבנו.
  • אנחנו משפחת שלם מגוש קטיף.
    גרנו ביישוב נווה-דקלים ומאוד אהבנו את הקהילה שלנו.
    רובה עברה לגור בניצן, אבל שני השכנים שלנו עברו לגור דווקא בירושלים.
    עכשיו אנחנו לא יודעים להיכן לעבור.
  • קוראים לי מוריה וגרתי בגוש קטיף.
    אבא שלי הוא חקלאי שעבד בחממות בגוש.
    היום לאבי עדיין אין עבודה, ואנו מרגישים זאת מאוד,
    בעיקר בערבי החגים.
  • אנחנו ליאורה ומאיר, ושנינו גורשנו מהגוש והתחתנו לפני כחצי שנה.
    עכשיו ערב פסח, והמשפחות שלנו גרות בקראווילות,
    ואין בהן מקום לכל האחים הנשואים אצל שני ההורים,
    לכן אנחנו לא יודעים היכן לחגוג את החג.
  • שמי אילנה, וגרתי בגוש לפני הגירוש.
    היו לי הרבה חברות ושכנות טובות.
    היום אני גרה באריאל, אך רוב החברות שלי לא גרות כאן,
    ודי קשה לי מבחינה חברתית.
  • היי חבר'ה! אני בני מבדולח - תיבנה ותיכונן במהרה בימינו!
    מאז הגירוש אין לי מצב רוח, ואני שקוע המון בבאסה.
    פעם אהבתי להשתולל ולעשות חיים,
    אך היום אני אוהב בעיקר לישון.
  • אני חיים, ואני הייתי המזכיר של היישוב שלנו בגוש קטיף.
    התושבים שלנו עדיין לא קיבלו את הפיצויים שלהם,
    ובימים האלה אנחנו מתארגנים להפגנה גדולה מול בית ראש הממשלה
    כדי לקדם את העניין.

 

בסיום הצגת המקרים נברר עם החניכים:

- איזה דגל הורם הכי הרבה?

- איזה דגל הורם הכי מעט?

י

ש להניח, שהדגלים הדומיננטיים יותר יהיו "אני איתך" או "מוכן לעזור!",

ואילו הדגל "בעיה שלך!" לא יורם הרבה, אם בכלל. 

 

מדוע אנחנו מרגישים מחויבים למגורשי גוש קטיף?

האם זהו רק עניין של טוּב-לב או רחמים? או שיש לנו גם איזו מידת מחויבות אליהם?

 

נראה, שייתכן שמה שדוחף אותנו לרצות לסייע למגורשים, אלה רחמים או נדיבות לב כללית,

אבל מצד האמת, המחויבות שלנו למגורשים איננה רק זכות מוסרית,

אלא היא גם חובה שנובעת ממצוות תורה מפורשות,

 ובשלב הבא של הפעולה נכיר כמה מצוות כאלה.

 

מצוות התורה שעניינן ביחס למגורשים

בשלב הזה נכיר לחניכים את המצוות הנוגעות ביחס למגורשים.

 

נשחק איתם במה שמבוסס על המשחק "שני כלבים ועצם", לפי ההוראות האלה:

המדריך יחלק את הקבוצה לקבוצות, כשבכל אחת 5 חניכים.

כל חניך יקבל כרטיס מקרה, והקבוצות יעמדו בטורים מול המדריך.

בכל פעם יקריא המדריך הגדרה של מצווה מכרטיסי המצוות,

ועל החניכים יהיה לבדוק, האם הכרטיס שלהם תואם את המצווה שהוזכרה.

חניכים מכל הקבוצות שהכרטיס שלהם שייך למצווה הזאת, ירוצו אל המדריך,

וינסו לקחת ראשונים את כרטיס המצווה שהוא אוחז בידו.

 

נשחק את המשחק בשלושה סבבים – בכל סבב נחליף את כרטיסי המקרים.

המנצחת היא הקבוצה שבסיום איסוף כרטיסי המצוות, יהיו בידיה הכי הרבה כרטיסים.

ייתכן שבסבב הראשון יהיה על המדריך להסביר מעט את המצווה שהוא מציג,

כדי להקל על החניכים בחיבור של המקרה אליה.

 

כרטיסי המקרים:

יש להכפיל את מספר הכרטיסים בכל סבב, כמספר הקבוצות שמשתתפות במשחק.

 

סבב א' 

1א. ניסיתי לשכנע חייל שעמד בשער היישוב, שלא ישתתף בפינוי.

2א. השתתפתי בהפגנה נגד הגירוש.

3א. כתבנו מכתבי עידוד לחברינו המגורשים בבתי המלון.

4א. אמא של חברה שלי נרצחה בפיגוע עוד בתקופה שהם גרו בגוש,
       ועכשיו הם גרים מאוד רחוק מהקבר שלה.

5א. סבתא שלי ניצולת שואה מבוגרת מאוד והיא גורשה מנווה-דקלים,

       ובחורף הקראווילה שלה דולפת מים.

 

סבב ב' 

1ב. חילקנו לחיילים פליירים של "יהודי לא מגרש יהודי".

2ב. כל בני כיתתי כתבו מכתבים לראש הממשלה ולשרי הממשלה נגד הגירוש.

3ב. עשינו מסיבת חנוכה עם ילדים בני גילנו, שגורשו מבתיהם באתר הזמני שלהם בניצן.

4ב. קרוב משפחה של חברה שלי נהרג בגוש ב"ציר כיסופים",

       והמשפחה שלו כבר עברה מאז שלוש דירות,

       אך עדין לא אישרו להם את הבנייה באזור הקבע.

5ב. סבי וסבתי פונו מהיישוב ימית שבסינַי עוד לפני שנולדתי, ואח"כ מהגוש,

       ומאז אנחנו נוסעים לבקר אותם כל שבוע, כדי לעודד אותם ולעזור להם.

 

סבב ג' 

1ג. אבא שלי שלח מאמר לעיתון שהוא מסביר בו, למה הגירוש הוא מעשה נורא.

2ג. מהייישוב שלנו נסעו כמה אנשים חשובים לדבר עם המח"ט שלא ישתתף בגירוש.

3ג. עשינו בסניף התרמה למען המגורשים שעדין אין להם בתים.

4ג. בליל הסדר האחרון אירחנו את חברה של אמא שלי שבעלה נהרג בגוש.

5ג. אבא שלי מכיר גֵּר אחד מ"בני מנשה" שגורש מהגוש,

      ואספנו בעבורו סכום כסף גדול בבית הכנסת שלנו, כי עושים לו בעיות בקבלת הפיצויים.

 

 

הערה:

- ייתכן שבשבטים מסוימים, חלק מהדוגמאות עלולות להיות רגישות מידיי,

לכן שיקלו מראש האם להשתמש בדוגמאות האלה או להחליפן באחרות. 

מצד שני,

הדוגמאות האלה חשובות גם בעבור חניכים שהם מגורשים בעצמם,

וזאת כדי לחזק את ההבנה, שזה שאני מגורש, זה לא מסיר ממני את האחריות לדאוג לאחיי המגורשים

במשפחתי הקרובה או לכל מגורש אחר, מעניין ההגדרה ההלכתית, "שעני אינו פטור מן הצדקה",

לכן גם אם בחרתם להשתמש בדוגמאות שיש עימן רגישות, דעו לנסח אותן בדרך שלא תִּפְגע.

 

כרטיסי המצוות:

מספר המצווה מותאם למספרי המקרים, למשל – מצווה 1 מתאימה לשלושת המקרים שמספרם 1. לכן הכינו "כרטיסי מצוות" בשלושה עותקים מכל כרטיס, עותק לכל סבב.

1. מצוות תוכחה לכל אדם – כל אדם מישראל שרואים שהולך בדרך לא ראויה, מצווה להוכיח אותו שילך בדרך טובה.

2. מצוות תוכחה של בעלי השפעה– מתוך מצוות התוכחה אנו מצווים במיוחד למחות כלפי הממשלה ואישי הציבור, כאשר אנו רואים שעושים משהו שאסור לעשות.

3. מצוות "עזוב תעזוב עימו" – אנו מצווים להגיש עזרה נפשית לאדם שהולך בדרכים.

4. מצוות איסור עינוי יתום ואלמנה – אסור לפגוע ביתום ובאלמנה, משום שהם תשושי כוח.

5. מצות איסור עינוי חסרי ישע – מתוך מצוות "לא תענון", אנו מוזהרים שלא להציק לשום אדם חסר ישע.

 

מה אפשר לעשות למען המגורשים?

נשחק עם החניכים במשחק מסירוֹת בכדור לפי הכללים האלה:

חניך שמגיע אליו הכדור, יציע הצעה מעשית – כיצד יש לפעול למען המגורשים ע"פ המצוות שהכרנו במשחק הקודם,

ומיד אחר כך ימסור את הכדור לחניך אחר.

אסור לחניך להשאיר אצלו את הכדור יותר מ- 10 שניות.

חניך שלא עמד במשימה, ייצא מן המשחק.

 

לפני תחילת המשחק נקציב 3 דקות לחשיבה, כדי שהחניכים יהיו מוכנים אליו.

המנצח, הוא מי שנשאר אחרון במשחק.

 

בסבב שנקיים נראה, שישנן דרכים רבות ומגוונות שביכולתנו לעזור בהן היום למגורשים ולפעול לתיקון המציאות הנוכחית.

נבקש מהחניכים להיזכר ברעיונות שהעלו במשחק, ונניח לפניהם כרטיסי הגדרות:

  •  עזרה כספית למגורשים 
  • עידוד המגורשים  
  • מחאה כנגד העוול שנעשה 
  • מחאה לשיפור הטיפול במגורשים

נבקש מהחניכים לחשוב, לאיזו הגדרה מתאים כל אחד מהרעיונות שהועלו.

זה המקום להעלות רעיונות נוספים, אולי בתחומים שהחניכים לא חשבו עליהם מלכתחילה,

והרעיונות שיועלו יוכלו לשמש את המדריך כחומר חשיבה -

איזו פעילות מתאימה לחניכים, שבאמצעותה הם יוכלו ליישם את נושא הפעולה.

 

בפעולה הזאת ביררנו, מהו היחס הראוי והנחוץ שעלינו להעניק למגורשים

הבנו, שחוץ מנדיבות לב או מרחמים, אנו מחויבים כלפי המגורשים מעִניין מצוות תורה שונות,

שזה הרבה יותר מעַרבות ההדדית הבסיסית.

נסינו להעלות רעיונות כיצד ליישם את החובה הזאת, כדי שבעז"ה נוכל לממש אותם בקרוב.

 

במשחק '2 כלבים ועצם' יש לפנות מכשולים ולמנוע פגיעה אפשרית של החניכים.

הדפסשלח לחבר
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד