אריזת תכולת הבתים לפני הגירוש

אריזת תכולת הבתים לפני הגירוש
נושא: תורה ומצוות, ארץ ישראל
תת נושא: אמונה, גוש קטיף
קטגוריה: חומרי העשרה
גיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח), חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות-: עמוקה
קטע עוסק בגוש קטיף.
הדילמה שבאריזת הבתים לפני הפינוי

 

 

 

א.

"אתמול היה פה זוג צעיר שבא לשאול שאלת רב: שניהם מובטלים, האישה מתנגדת לאריזה מטעמים עקרוניים,

הבעל אומר שאין ברירה, ומפחד מהפסדים ממוניים שלא יוכלו לעמוד בהם. מה עושים?

בא גם נוער ששואל על מצוות כיבוד הורים: ההורים אורזים, האם מותר להתנגד להם?

האם חובה לעזור? גם בשיחה הזו עולה השלומיאליות, (סרבול בירוקרטי? טפשות? רשעות?), של גורמי העקירה.

 

ב.

"לכל מי שמדבר סרה נגד הרבנים!!!"

 

יש הרואים בעצת הרבנים לא לארוז או לחלופין לארוז בצנעה - הוראה הזויה, לא אחראית וכו'...

 אני אנסה להסביר מאיין זה נובע, אני מקווה שאני אהיה מובנת.

מטרתי היא שתבינו את הצד השני ואת הסיבות לדבר.

 אולי אם הייתי רואה את העניין מהצד בתור חילונית לא מאמינה יכול להיות שגם אני הייתי מגיבה בכזה זלזול.

אני רק רוצה שתבינו ותנסו לכבד גם דעות אחרות...


קריאת הרבנים נובעת ממקום אחד שנקרא א-מ-ו-נ-ה.

אם מסתכלים מנקודת מבט שטחית שעולמנו הוא עולם בפני עצמו ואין אף אחד מעליו ,

אולי באמת זה נראה מוזר. אבל אדם מאמין,

מבין לפי תפיסתו שיש אדון לעולם שבוחן את מעשינו והוא ורק הוא יחליט מה יקרה בסופו של דבר,

אך למעשינו יש השפעה על החלטותיו. אמונה זה דבר שנותן כוח.

אמונה זוהי התקווה למשפחה שיקירה חולה והרופאים אומרים נואש;

אמונה זוהי האמונה שליוותה את עמנו בשואה שהאמינו שבסופו של דבר נצא מזה;

 אמונה זוהי האמונה שאבותינו ייחלו במשך 2000 שנה שבסופו של דבר נגיע לארצנו והגענו...

 וזהו אותו כוח שיש לאנשי גוש קטיף – להאמין. אנו מאמינים שלמעשינו בעולם הזה יש השפעה על מהלכים שיקרו.

ומכאן נובעות פעולותינו כנגד הגירוש. לדוגמה: לפני כמה חודשים קמה קרן בגוש קטיף שנקראת "מאמין וזורע".

הבנקים לא אישרו לחקלאים בגוש הלוואות כדי שיוכלו לזרוע לשנה לאחר מכן, בגלל הגירוש.

בעקבות כך קמה הקרן הזאת שלה תרמו אנשים טובים ומאמינים מכל הארץ מיליוני שקלים.

בכסף הזה חקלאי הגוש זרעו ושתלו לשנה הבאה. הפעולה הזאת ותרומת הכסף הם כל כולה הבעת אמונה...

כך גם לגבי העניין שתושבי הגוש לא אורזים... בעצם זה שהם לא אורזים הם מכריזים שהם מאמינים ולא מתייאשים,

הם מסתכלים בראייה הרבה יותר כללית על המציאות מתוך הבנה שיש מי שרואה את מעשיהם ומתחשב בהם,

 בחשבונותיו הכלליים בהנהגת העולם... ברור שאיננו יכולים להבטיח שהגירוש לא יהיה,

אבל להאמין, להתפלל ולקוות לטוב זה הכרחי!
אני מקווה שגם מי שזלזל הצליח קצת להבין ולכבד את הדעה הזאת...
בתקווה לביטול גזירת הגירוש במהרה!! א-מ-ן.

הדפסשלח לחבר
אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד