כללי

מהו "השלוש" שמבדיל בין חמץ למצה? הרי מצה בגימטריא 135 וחמץ בגימטריא 138, ההפרש בין החמץ למצה הוא בסך הכל שלוש קטנטן. מהו אם כן שלוש זה?

הם עונים, שאלו הם שלושת הדברים שמנה רבי אליעזר הקפר במסכת אבות (ד' כז/כא):

הקנאה והתאווה והכבוד שמוציאין את האדם מן העולם.

מי שנהיה חמץ ומתמלא באוויר, נפיחות וחשיבות עצמית, חייב כרת. הוא אינו הוא עצמו, אלא מלא קנאה תאווה וכבוד, ולפיכך יוצא מן העולם ואינו יכול להיות בחברת אנשים. מי שחי כמו חמץ – חייו הינם החמצה אחת גדולה.

מבחינה מסוימת, חג הפסח הוא יוצא דופן מכל החגים. בעוד כל חג מביע את עניינו בזמנו המיוחד לו, עניינו של הפסח, יציאת מצרים, שזורה בכל מעגל השנה שלנו, וגם שאר החגים, למשל ר"ה וסוכות, הם בעצם זכר ליציאת מצרים.

צריך לשאול אם כן, מהי חשיבותה היתרה של יציאת מצרים שהיא מהווה את עמוד השדרה של מעגל השנה היהודי? הרי במבט ראשון היינו נוטים לחשוב שיש אירועים גדולים יותר, למשל מתן תורה. מדוע דווקא יציאת מצרים היא היא הארוע החשוב ביותר?

הנביא ירמיה אומר על יציאת מצרים: "...זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה." כלומר, יציאת מצרים היתה הבעת אמון של עם ישראל בקב"ה, עם ישראל החליט שהוא הולך עם ה'. אבל חשוב לזכור, ההחלטה החשובה הזאת, הבחירה הטובה הזאת של עם ישראל, לא נעשתה דווקא מתוך בחירה מודעת ומושכלת. להיפך, חכמינו מלמדים אותנו על מצבו הרוחני הירוד של עם ישראל באותה התקופה. הבחירה הזאת נעשתה מתוך הנקודה הכי פנימית שלנו, המקום שאינו מודע ואינו מבין כל כך באופן מוגדר, אבל חש קשר עצום לקב"ה. ניתן להבין אם כן, מדוע יציאת מצרים חשובה יותר מכל אירוע אחר, לא רק בגלל שהיא נובעת ממקום פנימי יותר, אלא גם בגלל שהיא כוללת בתוכה את שאר השלבים. ה"נעשה ונשמע" של מתן תורה כבר היה בוך ה"לכתך אחר במדבר" כיוון שהוא נבע מתוכו ויונק את כוחו ממנוץ