מה נלמד מפרשת נח?

ב' חשון ה'תשע''ו 22:20

המדריכה סיפרה לנו על אבא זקן שהיו לו 10 ילדים.

לפני מותו, פנה האב לעשרת ילדיו, וביקש כי כל אחד יביא מבחוץ 2 ענפים קטנים.

הילדים שהיו בעצמם גם הורים, לא הבינו מה אביהם רוצה.

אבל אם אבא אומר – אז עושים... .

כאשר חזרו אל האבא הזקן, ביקש מכל אחד שיבור ענף קטן אחד.

הילדים הביטו זה בזה בפליאה, ואולי ברחמים על האב ההולך למות, ומבקש דברים מוזרים, אך אם אבא אומר – אז עושים ... .

עכשיו ביקש אבא כי ייקחו את כל הענפים יחד, וינסו לשבור אותם.

כאשר כל 10 הענפים היו יחד – כבר היה קשה מאוד לשבור אותם... .

 

סוף סוף פתח האבא, והסביר למה ביקש את הדברים האלו.

"לא נשתבשה עלי דעתי. אני יודע כי זקן אנוכי, ובקרוב אמות. רציתי להסביר לכם דבר חשוב.

כאשר כל ענף היה לבד, קל היה מאוד לשבור אותו. אך כאשר כל הענפים ביחד, זו משימה מאוד לא קלה לשבור אותם.

זכרו זאת ילדי האהובים.

ביום שבו תהיו כל אחד לבד, קל מאוד יהיה לאנשים אחרים לעשות לכם בעיות, ולשבור אתכם.

אך אם תהיו כולכם מאוחדים, תעבדו יחד, תעזרו איש לרעהו, קשה יהיה לאנשים אחרים לפגוע בכם ... ".

 

הבנתי את המסר. להיות מאוחדים, לעזור איש לרעהו, זה דבר נפלא.

חשבתי מה לעשות בנושא. הזמנתי אלי כמה ילדים, והצעתי להם לעזור אחד לשני, להיות מאוחדים, כי כך נצליח.

"הסיסמא שלנו תהיה "אחד למען כולנו. וכולם בעד אחד". 

נעזור אחד לשני, לא ניתן לאיש ליפול. כל אחד שיצטרך עזרה, כולנו נעזור לו. כמה נפלא, חשבתי לעצמי.

 

אבל למחרת ... הגענו לכיתה.

המורה שאלה מי לא הכין שיעורי בית, ואף לא אחד הצביע.

המורה פנתה לחברי דוד, וביקשה שיקרא את התשובה הראשונה. דוד החוויר, ואני הבנתי כי לא הכין את שיעורי הבית.

הבטחנו לעזור אחד לשני, חשבתי. אז צריך לעזור.

במהירות העברתי לדוד את המחברת שלי, בצורה שהמורה לא תרגיש.

דוד חייך, וקרא את התשובה מתוך המחברת שלי... .

המורה ניגשה אל דוד, וביקשה לראות את המחברת.

מה עושים עכשיו? המורה תגלה את האמת!

דוד פנה אל המורה ואמר לה כי הוא מתנצל, אך הוא לא הכין את שיעורי הבית שלו.

וקרא את התששובה ממחברת של מישהו אחר.

אך הוא לא רוצה להגיד מי הציל אותו, כדי שהחבר הטוב לא יקבל עונש, כי עזר לדוד לשקר.

המורה דרשה לדעת של מי הייתה המחברת, אך דוד סרב.

"אתה תקבל עונש אם לא תגלה" איימה המורה.

"אני לא אפגע בחבר שניסה לעזור לי" ענה דוד.

המורה נתנה עונש קשה לדוד, ולי היה קשה.

הרי הוא רק רצה להציל אותי, אני חייב לעזור לו...

קמתי על רגלי, ואמרתי למורה כי תוותר לדוד על העונש, ואני אגלה כי אני נתתי לו את המחברת שלי.

המורה נדהמה, "דווקא עליך לא הייתי מאמינה. אתה תעזור לשקר?!" אמרה לי המורה.

החלטתי לספר למורה על הפעולה אתמול, על ההחלטה שלנו לעזור לכל אחד, כדי להיות מאוחדים וחזקים.

 

"בכל כוח אפשר להשתמש לטוב או לרע. אמרה המורה בהבנה.

"תראה איך אנשי בבל היו מאוחדים כדי לבנות מגדל כדי להלחם בקב"ה.

הם היו מאוחדים, ורק בזכות זה שהקב"ה בלבל את השפה שלהם, שלא הבינו אחד את השני, הם לא בנו את המגדל.

אבל האחדות שלהם הייתה טובה?

אבל תאר לעצמך שאת אותו כוח רצון לעזור אחד לשני, היו משתמשים בו לקיום מצוות ולעזרה לזולת בתוך המצוות.

איזו עיר נפלאה היו יכולים להקים...

 

כל השאלה מה עושים עם הכוח. דברים טובים או רעים.

תשתדלו להיות נאמנים רק לדברים טובים!"

דרג את הכתבהדירוג כתבה מה נלמד מפרשת נח?: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים

רעיונות נוספים לפרשות השבוע

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד