"לכלב תשליכון אותו"

כ"ב שבט ה'תשע''ד 12:00
זכריה גלזמן, הכותב
זכריה גלזמן, הכותב

פרק כ''ב ל'א : " ...ואנשי קודש תהיו לי ובשר בשדה טריפה ..." וגו' " לכלב תשליכון אותו" רש"י למדנו הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכרן של בריותיו שנאמר ביציאת מצרים " לכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו".לכן תנו לו שכרו.

 

וכן כתוב בפרשת בא פרק יג' יג' : " וכל פטר חמור תפדה בשה " וגו'.. ולמה זכו ? מפרש רש"י שסייעו החמורים לבני ישראל ביציאת מצריים שאין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים בכספם וזהבם של מצרים לכן זכו.

 

צא וראה כמה גדולה וחשובה מידת הכרת הטוב, בגלל בלימת פיהם זכו הכלבים שמצואתם מעבדים עורות שכותבים בהם תפילין מזוזות וספרי תורה.

מספרים שכשנברא החמור גזרו עליו שיהיה סובל ונושא מסעות על גבו ומתייסר במכות . נער החמור אייייי וכשנסתבר לו שבשבת ינוח וישקוט נער אהההההה.

 


 

הכרת הטוב

מנדל ,פנחס ודרור שלושה חיילים בנח"ל החרדי ישבו בשק"ם היחידתי להפסקת אימונים והתרעננות.

 

היי אמר מנדל ראו איזה עורב גדול ושחור רץ על הדשא ,זה מזכיר לי את הפסוק " נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו " אפילו שהעורב האכזר שבעופות הקב"ה נותן לו מזונו ומפרנסו.

אמר פנחס זה לא עורב זה חתול אתה לא רואה? וגם מחתול יש ללמוד עניין של צניעות . מה אתם מתפלמסים צחק דרור , אני אזרוק עליו אבן אם זה עורב הוא יעוף ויפרח אם זה חתול הוא יברח.

ואכן כך עשו , האבן כמעט פגעה והעורב פרש כנפיו ועף. נו אתם רואים ? אמר פנחס ומנדל השיב : מעניין מאד אם לא הייתי רואה במו עיני לא הייתי מאמין שחתול יודע לעוף.

ועוד המשיכו השלושה להתווכח , אגב כך סיפר מנדל שהוא נין ונכד לשושלת אדמורים מפורסמת ופנחס התגאה גם הוא שהוא בן גדולים ליטאי ונין ונכד מיוחס.

 

דרור חייך ושתק ,שאלוהו חבריו , ומה הייחוס שלך ? ענה להם בחיוך לאבי יש מאפיה שירש מאביו. אבי ירש את המקצוע מסבו . יש לנו עסק משפחתי אנו אופים עוגות וחלות לשמח בני אדם , ומקובלנו שלחם חדש עדיף על לחם ישן . אבל הרשו לי לשאול אתכם שאלה מפרשת השבוע מה זכה הכלב לקבל את הטרפות והנבלות שנאמר ".. לכלב תשליכון אותו.." ? מה שייך הכלב של היום לכלבי מצריים וכן מה זכה החמור של היום למצוות פטר רחם ומה שייכותו לחמורי מצריים ? אלא, שהקב"ה איננו מקפח שכר בריה ובריה ויחוסם שהם נין ונכד.

 

עוד על פרשת משפטים

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד