לצאת מהמשבר

כ"ד סיון ה'תשע''ד 07:00

הלכה- שמיטה וקדושת הארץ

מצוות השמיטה והיובל מבטאות את קדושתה של ארץ ישראל. אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, הפֵּירות הגדלים בשדות שבארץ ישראל קדושים ומופקרים לכל, ועניים ועשירים כאחד רשאים לאכול מהם.

בשנת היובל, שנת החמישים, לאחר שבע שמיטות, לא רק הפֵּירות מקודשים ומופקרים לכול, אלא גם השדות שנמכרו במשך חמישים שנה חוזרים לבעליהם, והעבדים שנמכרו יוצאים לחירות.

כשם ששבת מגלה את הקדושה של כל השבוע בחיי היחיד, כך השמיטה והיובל מגלים את הקדושה בחיי הכלל (עיין בהקדמת הרב קוק לספרו 'שבת הארץ'.)

על ידי השמיטה והיובל אנו נזכרים שכל הארץ היא של ה', וכל בני ישראל הם בניו, ועל כן ראוי להם שיהיו בני חורין.

אבל כשישראל אינם שומרים שמיטה ויובל, הם מטמאים את הארץ בכך שהם מנצלים את אדמתה לצורך ממונם בלי לזכור את ייעודה, והרי היא מקיאה אותם מעליה.

כפי שאמרו חכמים (שבת לג, א), שבעוון שמיטה ויובל באה גלות לעולם, וכיוון שלא שמרו ישראל שבעים שנה של שמיטה ויובל, גלו לשבעים שנה לבבל. (ע"פ 'פניני הלכה', העם והארץ, פרק א, א).

 


 

דברים שבלב - לצאת מהמשבר

 

"ההודעה על סגירת המפעל נפלה על יוסי כרעם ביום בהיר. מאדם בעל משכורת יציבה, שמפרנס בכבוד משפחה של חמש נפשות, הוא הפך לפתע לנזקק.

המחשבה על כך שייאלץ לבקש סיוע כלכלי עבור צרכים בסיסיים כמו מזון גרמה ליוסי ולאשתו כאב עצום. איך יצליחו לצאת מהמשבר שנקלעו אליו??"

 

***

שנת השמיטה נראית לנו כמו משהו ששייך לעת העתיקה. פעם, לפני הרבה שנים, כשעסקו בעיקר בחקלאות, היה צורך לעשות מדי כמה שנים עצירה למנוחה. משהו כמו שבת.

אבל היום? היום השמיטה לא ממש קשורה אלינו.

אולי דווקא מפני שאלה התחושות שמלוות את רובנו לקראת שנת השמיטה המתקרבת, כדאי לנסות לבחון קצת מהו המקום של השמיטה בימינו, בעידן המחשב וההיי-טק.

מעבר לעובדה שגם כיום יש הלכות רבות שחשוב ללמוד ולדעת כדי לשמור על מצוות השמיטה כראוי, חשוב לנסות להבין מהו הטעם הפנימי של מצוות השמיטה וכיצד הוא רלוונטי גם לנו כיום.

רובנו לא ממש מרגישים את המצוקה שיש בלהיות נזקק ונצרך, אך סביבנו ישנם לא מעטים שעבורם השאלה האם לקנות נעלי ספורט חדשות

או לא מתחלפת בשאלה האם יש באפשרותם לקנות מצרכי מזון בסיסיים או לא.

פערים כלכליים בין כאלה שיש להם לכאלה שאין להם דורשים שימת לב, רגישות, עין טובה ונתינה מאלה שזיכה אותם ה' ויש להם אפשרות להעניק למי שאין לו.

אך המצב הזה, שבו יש נותן ומקבל, יוצר בהכרח פערי מעמדות. עשירים לעומת עניים; בעלי כוח והון לעומת מי שאינו מסוגל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו.

שנת השמיטה, שמגיעה אחת לשבע שנים, מאפסת את הפערים הללו ומאפשרת גם לעני להרגיש שווה בין שווים.

קודם כול, יש בשנה הזאת תמיכה, חמלה וחנינה כלפי אלה שלא שפר עליהם גורלם והם זקוקים לסיוע,

וכך כותבת התורה: " וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" – פֵּרות השדה מופקרים וכולם יכולים ליהנות מהם.

אך מעבר לכך, עצם העובדה שהקרקעות בשנה הזאת אינן שייכות למישהו אלא מופקרות לכול, יוצרת שחרור מפערי המעמדות – אין עשירים ועניים, כולם שווים בפני ה'.

שנה כזאת יכולה לאפשר גם למי שנקלע למשבר וזקוק לסיוע ולתמיכה לחזור ולעמוד על הרגליים בלי להרגיש נחות ומסכן.

מקורות: משפטים כג, יא; רמב"ם, מורה נבוכים ח"ג

 


 

יש לך מושג- שמיטת כספים

ביומה האחרון של שנת השמיטה מצווה על כל אחד ואחד לוותר על כל החובות שהגיע כבר הזמן לפרוע אותם, ולא לתבוע או לבקש ממי שלווה ממנו את כספו בחזרה.

יש להדגיש כי לא מדובר בביטול כל החובות הקיימים, אלא רק באלו שהזמן לפרוע אותם כבר עבר.

כמו כן, במשך שנת השמיטה אפשר ליצור חובות חדשים שייפרעו אחריה. ציווי זה אינו ציווי פשוט. נתאר לעצמנו אדם שנקלע לקשיים כלכליים בחנות שפתח;

בלית ברירה הוא פנה לחברו וביקש ממנו ללוות סכום כסף גדול כדי לצאת מהמצב הקשה. החבר הלווה בחפץ לב את הכסף כדי לעזור לחברו בשעתו הקשה.

לאחר ששנת השמיטה חלפה לה, החוב 'נשמט', כלומר, נעלם. על האדם שהלווה לחברו כסף לוותר על כספו, למרות שמדובר בסכום גדול שהושג במאמץ רב.

בסיומה של השנה החוב והכסף אינם קיימים, נשמטים. מצוות שמיטת כספים מצטרפת למצוות השמיטה האחרות בכך שהיא מלמדת אותנו מיהו בעל הבית האמתי בעולם,

למי שייכת הארץ וכך גם הכסף. כאשר מתרגלים לזכור שה' יתברך הוא בעל הבית והוא המעניק לנו כסף ורכוש,

מתרגלים להשתמש בכסף למטרות טובות, לתת, להעניק ולהרגיש שכולנו משפחה אחת גדולה.

דרג את הכתבהדירוג כתבה לצאת מהמשבר: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

עוד בלימוד 'חופשי בארצנו'

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד