ללטש את היהלום

ו' תמוז ה'תשע''ו

שאלה: בבית הספר מלמדים אותנו אמונה ומסבירים כמה זה חשוב. אבל סבא רבה שלי בכלל לא למד אמונה, והוא האמין הרבה יותר מכל מי שאני מכיר. אז למה בכל ללמוד אמונה אם מה שחשוב זאת אמונה פשוטה ותמימה?  

 

"אני לא יודעת מה לעשות", פנתה המדריכה נחמה ליבוביץ' לקומונר הרב נריה, "החניכה שלי הפסיקה לבוא לתפילות. היא פשוט כבר לא מתפללת בכלל...". הקומונר חשב קצת ואמר: "אל תדאגי. אלו שיני חלב שנושרות. במקומן, תצמחנה שיניים קבועות וחזקות יותר..."

***

"סבתא שלי לא פתחה ספרים, והייתה לה אמונה תמימה", אמר לי נהג מונית ירושלמי. וזה באמת נכון. אלה מאתנו שעוד זכו לראות את הדור הקודם, זכו לראות אמונה תמימה, פשוטה וחזקה. לנו זה אולי לא נראה מספיק עמוק, אבל איש אינו יכול להטיל ספק בעוצמה של האמונה שהייתה להם.

***

אז למה באמת זה ככה? למה מה שלסבא וסבתא שלנו היה פשוט, לנו כבר לא כל כך פשוט? או: מה היחס הנכון בין האמונה הפשוטה לאמונה הנלמדת?

כמו שכבר ראינו, האמונה היא כוח שהוטבע בנו מרגע שנוצרנו. בעצם החיים אנחנו קשורים לה', "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כֻלכם היום". ממילא מובן שבאופן טבעי בכל אדם יש אמונה, השאלה היא איך היא מצטיירת אצלו. מן הכלל הזה עולה גם שכאשר אנו לומדים אמונה אנחנו רק מבררים לעצמנו מה יש לנו בפנים. אנחנו לא משכנעים את עצמנו בדבר שהוא חיצוני לנו.

כמו בכל דבר בחיים, בהתחלה מקבלים דברים בטבעיות, בלי לשאול יותר מדי שאלות. כמו ילד קטן. הילד מאמין בטבעיות, אבל האמונה אצלו חלשה יותר, היא לא מסוגלת לעמוד בזעזועים קשים. בשלב הבא צצות אצלו שאלות. מה שהיה פשוט בהתחלה מתחיל להתערער. הוא צריך תשובות מעמיקות יותר. ההעמקה יוצרת יותר הבנה ושייכות. כאשר הדברים מובנים – אפשר להיות קשורים אליהם יותר. זה גם ההבדל בין הדור הקודם לדורנו. הדור שלנו צמא להבין, להיות קשור לדברים ביותר עומק.

אבל עם זאת, אסור לשכוח: הבסיס לכול הוא האמונה הפשוטה שנמצאת אצלנו בפנים. הלימוד הוא רק פיתוח והבנה שלה. ממש כמו יהלום יקר ברגע שהוא נכרה מן האדמה. במבט ראשוני הוא אינו נראה בעל שווי רב. רק לאחר ליטוש וניקוי מבינים מה יש לנו ביד: אבן יקרת ערך.

תהליך התערערות אמונת הילדות הוא תהליך טבעי שפותח אותנו לקראת העמקה באמונה, העמקה שתיעשה על ידי לימוד שיפתח ויבסס את האמונה הטבעית שלנו.

 

בקיצור: בטבענו כולנו מאמינים, יש לנו אמונה פשוטה ותמימה. תפקיד לימוד האמונה הוא להעמיק, להרחיב ולברר את האמונה הפשוטה שלנו. זאת הדרך להגיע לאמונה בוגרת ומפותחת יותר.

 

 

 

הלכה יומית

האם מידות מקולקלות משפיעות על הבנת התורה?

אין התורה כחכמות הטבע, שאותן אפשר ללמוד ולהבין ללא הכנות נפשיות מיוחדות. התורה היא דבר אלוקים, ועל כן ללא הכנות מתאימות אי אפשר לקולטה כראוי במוח ובלב. ההכנות הן המידות הטובות. אדם שאינו מתוקן במידותיו לא יוכל להבין כראוי את תורת ה'. אחד ההסברים לכך שמכל האומות דווקא עם ישראל נבחר לקבלת התורה, הוא העובדה המובאת בתלמוד: "שלשה סימנים יש באומה זו: הרחמנים, והביישנין וגומלי חסדים". המידות הללו הן התשתית לקבלת התורה.

מכל המידות הרעות, אשר כולן מעכבות ופוגעות בלימוד, אין מידה מזיקה כמידת הגאווה. ודברי תורה נמשלו למים, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים", ללמדנו שהיא נותנת חיים לעולם כמים, ולומר לנו שכשם שהמים נוזלים וזוחלים למקום נמוך, כך התורה אינה נקלטת במוחם של גסי הרוח והגאוותנים, אלא רק מי שהוא עניו וצנוע יכול לקלוט את התורה האלוקית.

(מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד