בונים עולם

ד' אב ה'תשע''ו

שאלה: אני כל הזמן מתמודד מול יצר העריות. למה הקב"ה שם בנו כוח כל כך חזק שקשה להתמודד אתו?

 

כוח המשיכה בין בנים לבנות הוא כוח חזק מאוד. אם הקב"ה רוצה שלא נממש אותו בגיל ההתבגרות, מדוע הוא נטע בנו כוח זה בעוצמה כה אדירה?

אם נתבונן, נראה שככל שהדבר הוא חשוב יותר לא ניתנה בו בחירה לאדם. למשל, אנחנו לא בוחרים לנשום. זה טבעי וקל לנו. ה' יצר אותנו כך משום שהנשימה מחזיקה אותנו חיים. אדם שלא ינשום במשך כמה דקות – ימות. גם אוכל ושתייה נצרכים מאוד. אם אדם לא יאכל וישתה – הוא ימות גם כן. הגוף לא יחזיק מעמד. גם כדי לאכול אנו לא צריכים להשקיע מאמץ, אנו מרגישים רעב ומיד אוכלים.

אבל הקב"ה לא הסתפק בכך. הוא רצה שתהיה לנו גם משיכה לאוכל והנאה גדולה ממנו. יש מגוון טעמים שגורמים לאכילה, שמטרתה להמשיך את החיים, להיות מהנה. אנו הולכים למסעדות וטובי השפים מציעים לנו מנות משובחות.

אך ההנאה יכולה להוביל גם להידרדרות. אדם יכול להפוך את היוצרות; להתמקד בהנאה ולשכוח את המטרה העיקרית. במקום לאכול כדי לחיות הוא יאכל כדי ליהנות. למשל, אדם יכול לזלול מאכלים לא בריאים בכמויות אדירות רק משום שהוא נהנה מכך, אף על פי שאכילה כזו גורמת לו למחלות רבות.

דבר זה נכון גם לגבי יצר העריות. יצר זה הכרחי מכיוון שהוא מביא להמשכיות הבריאה. אלמלא המשיכה האדירה בין המינים – האדם לא היה מתחתן ומביא ילדים לעולם, והעולם היה חרב. לכן נטע הקב"ה את המשיכה הזאת במלוא עוצמתה באדם. המטרה המרכזית שלה היא קשר שמביא לבניין העולם. וכמו ביצרים האחרים – זה לא רק טבע האדם, אלא הקב"ה ברוב חסדו עשה שהקשר בין בנים לבנות יהיה נעים ומענג.

גם כאן היפוך היוצרות הוא הרסני. מי שיוצר קשר עם בני המין השני רק כדי להתענג בחברתם, להתרגש ולהתאהב – מפספס את המטרה העיקרית, שהיא בניין הבית. קשר כזה יכול לפגוע באדם כשירצה להתחתן, מכיוון שסדרי העדיפויות שלו נפגעו. הוא הציב במרכז את ההנאה, ולא את המטרה הנעלה של קיום העולם. הוא שם את עצמו במרכז, ולכן יקשה עליו להתמודד עם אתגרי בניין הבית.

בגיל ההתבגרות, כאשר הקשר הזוגי בא לממש את המשיכה בין המינים, הוא לא יעלה יפה. הוא יכול אף להרוס את הבניין העתידי שיבנו בני הזוג. לכן התורה הדריכה אותנו לכנוס את המשיכה בגיל הזה, כדי שבבוא העת, בבניין הבית העתידי, היא תפעל בעוצמה ובקדושה.

 

תשובה: בזכות כוח המשיכה בין בנים לבנות העולם מתקיים, נולדים ילדים והעולם נבנה. מכיוון שהמטרה של הכוח הזה היא חשובה כל כך, ה' שם אותו בתוכנו בעוצמה גבוהה, כדי שלא נפספס את הגשמת המטרה העליונה שלמענה הוא ניטע בתוכנו.

 

 

הלכה יומית

 

האם מותר ללבוש בגד מכובס בתשעת הימים?

המשנה במסכת תענית אומרת: "משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבס...". כלומר בשבוע ['שבת'] שחל בו תשעה באב ישנו איסור תספורת וכיבוס. בשולחן ערוך נפסק שאין ללבוש אפילו בגד שכובס לפני שבוע זה. הרמ"א הסכים לכך, והוסיף שנוהגים כך כבר מראש חודש אב.

לכן ספרדים אינם לובשים בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואשכנזים נוהגים באיסור זה כבר מראש חודש.

אמנם אפשר להקל בכמה דברים:

1. אם לבש את הבגד קודם במשך כשעה – יכול ללובשו בתשעת הימים (ורצוי שכמה ימים קודם

יחליף חולצות בצהריים, כך שיהיו לו חולצות שלבש חצי יום).

2.  בגדים תחתונים וגרביים (בגדים המלוכלכים תדיר מזיעה וכד') אפשר להקל להחליף.

3.  לכבוד שבת נהגו להקל.

(מתוך 'הלכה ממקורה', הרב יוסף צבי רימון)

 

 

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד