• עמוסים נשאם

ראש השנה

עלית המדרגות חגי תשרי

בהתחדשות השנה לטובה עלינו ועל כל ישראל ועל כל העולם, נכנסנו דרך הקדושה המשולשת של ראש השנה, יום הכפורים וסוכות, המתקשרים זה בזה בדרך עלית המדרגות בהמשך שפע הברכות שאנו מקוים שימשך מזה.

בראש השנה מתחלת שלשלת עבודת הקודש הזאת, ואתה העבודה שעלינו: מצות היום בשופר היא 'לשמוע קול שופר', וכהחלטת הפוסקים שהשמיעה היא המצוה. כשאנו שומעים אנו פסיביים, ואדם מישראל המקבל קולות אלקיים, הוא במדרגה גבוהה יותר מזה שהוא פועל, ואשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לקבל, "משה קבל תורה מסיני", ונמשיך לזכות ולקבל.

ביום הכפורים עלינו למדרגה עליונה יותר, מנפעלות אלי נפעלות, לא רק שמיעה, אלא שביתה גמורה, אנו מתעלים מעל לעולם הזה, עולם העשיה, "מערב עד ערב תשבתו שבתכם", ואנו כמלאכי השרת שייכים במלוא דבקותנו לריבונו של עולם, שבתון שאינו שלילה אלא חיוביות גדולה.

מתוך זה אנו מגיעים בסוכות למדרגה עוד יותר עליונה. ממצב שאנו זוכים לקים את מצות ד' ביום הכפורים בדעת שלמה, זוכים להתקדש ולהיטהר, אנו מתעלים לזמן שמחתנו, "בסכות תשבו", 'תשבו כעין תדורו', ואנו זוכים לקים מצות החג אפילו בשינה, כביכול בלא דעת כלל! ושינה חמורה מאכילה. שאכילת ארעי מותרת מחוץ לסוכה ושינת ארעי אסורה. מספרים על ה'חפץ-חיים' זצ"ל שדירתו דלה היתה ובלתי מרוהטת. פעם נכנס אצלו עשיר מאמריקא ותמה: 'היכן הרהיטים של הרב?' השיב לו ה'חפץ חיים' בשאלה: 'והיכן הרהיטים של כבודו?' התפלא העשיר: 'הלא אני אינני אלא אורח, ואיך יהיו לי כאן רהיטים?' 'אף אני איני אלא אורח בעולם הזה', השיבו ה'חפץ חיים', 'ועל כן מסודרת דירתי במצב של ארעי'.

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל מועדים)

אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד