• עמוסים נשאם

שבת חול המועד סוכות

דירת ארעי

"בסֻכּות תשבו", "תשבו כעין תדורו". דירה מתאימה בעולם הזה, הארעי - היא דירת ארעי. מעשה ב'חפץ חיים' זצ"ל, שדירתו היתה דלה ובלתי מרוהטת. פעם נכנס אצלו עשיר מאמריקא, התבונן בדירה ותמה: היכן הרהיטים? ענה ה'חפץ חיים' בשאלה: והיכן הרהיטים של כבודו? השיב האמריקאי העשיר: מה פירוש? אני איני אלא אורח כאן, איך יהיו לי רהיטים? השיבו ה'חפץ חיים': יפה אמר כבודו. אף אני איני אלא אורח בעולם הזה, על כן דירתי היא דירת ארעי, בלא רהיטים.

ואתם הדבֵקים

סוכות הוא 'זמן שמחתנו', שמחה בפרי הארץ, 'ולקחתם... ושמחתם לפני ד' אלקיכם'. ומתוך כך מתקיים בנו, "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כֻּלכם היום". יש האומרים: דבקות?! – היא מעל לחיים! או גם: דבקות?! – היא ענין לצדיקים וחסידים, לא לנו! או גם: דבקות?! – זה ענין לעתיד לבוא!... כל הנוסחאות הללו הן טעות גמורה! "ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כֻּלכם היום!". דבקות שייכת למציאות העולם הזה – "חיים"! ולא לצדיקים וחסידים בלבד – "כֻּלכם"! ולא רק לעתיד לבוא – "היום"!

"אני ישנה ולבי ער"

בסוכות מתבררת שייכותם של כל ישראל, צדיקים, בינוניים ורשעים, לכלל ישראל, לתורה ולארץ. בין יהודים בעלי תודעה שלמה, בין יהודים חסרי תודעה, כולם כולם מקיימים מצות ישיבה בסוכה, באכילה ובשתיה מקיימים, וחלק מהם בלימוד בסוכה. אבל ישנו מצב של קיום מצות ישיבה בסוכה גם במצב של אי-ידיעה – כאשר ישנים בסוכה. ולא עוד, מצות שינה בסוכה חמורה ממצות אכילה! שאכילת ארעי מותרת חוץ לסוכה, מה שאין כן שינה, שינת ארעי אסורה! הפלא ופלא, גם בתרדמתו מקיים יהודי מצות ישיבה בסוכה, עובד את ד'. ביום הכיפורים התעלה מעל עולם הזה ב'שלילתו', בשביתה גמורה, הוא עובד את ד' בתודעה, בעֵרות גמורה. בסוכות הוא ישן, ודומה שאינו יודע כלל – אבל "אני ישנה ולבי ער" – ליבם של ישראל ער תמיד, גם בתרדמה קיימת דבקות ישראל בריבונו של עולם!

הסוכה האחת

מראש השנה, שמצות היום לשמוע קול שופר, התרוממנו ליום הכיפורים, נפעלות גמורה, אלֵי חג הסוכות, אפילו בשינה. כתבה התורה: "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת", כביכול לשון יחיד, 'מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת'! (סוכה כז ב). וכיצד הוא מנהג נביאים, מדברי קבלה? לא באתרוג נקיף המזבח, גם לא בלולב או בהדס – דוקא בערבות, שאין בהן טעם ואין בהן ריח! ללמדנו, שכולנו כולנו שייכים ל"עם זוּ יצרתי לי", ל"אשר בחר בנו מכל העמים", לנצח ישראל.

"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ד' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים".

**


אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד