• עמוסים נשאם

פרשת תרומה

'ושכנתי בתוכם'

יציאת מצרים ומתן תורה הם ראשונים בשלישיה הנוראה בקודש של פרשות אלה. 'ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחירות עולם'. הענין הראשון הוא החירות, 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים'. החירות היא הכנה למעמד הר סיני וקבלת התורה, שהם הענין השני.

בפרשת תרומה אנו נפגשים עם המדרגה השלישית: 'ושכנתי בתוכם'. כדבר יהושע: 'אל חי בקרבכם!' ריבונו של עולם שוכן בתוך נשמת האומה, בתוך כלל ישראל, בתוך כללות 'עמךָ בית ישראל', ומתוך כך בכל אחד ואחד מאיתנו! שני המאורעות הראשונים הם חשובים ועצומים, אבל הם מאורעות שהיו. הדבר השלישי הוא עובדה נצחית הקיימת לעולמי עולמים. 'ושכנתי בתוכם' – זה אנחנו! יש ללמוד דבר זה ולחיות אותו. 'ושכנתי בתוכם' זוהי שייכות ודבקות נצחית. זהו נצח ישראל! 'ושכנתי בתוך עמי ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל' לעולם!

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל תרומה)

*

 

שכינה – כלל ישראל

שכינה היא נצח ישראל, כספרו הקדוש של המהר"ל. שכינה היא כלל ישראל. השכינה היא אנחנו, היא בתוכנו, היא ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא, דבר ד' המחיה אותנו.

תשובה קמה לעולם

בעולם ישנו אדם, וישנה בחירה חופשית, ולכן ישנם חטאים. אמנם תורה קדמה לעולם, וגם תשובה קדמה לעולם. התורה היא לכתחילה, והתשובה היא דיעבד. כלומר, ריבונו של עולם הקדים תרופה למכה. זה דבר יסודי, העולם אינו הפקר.

בראתי תבלין תורה

על זה ישנה הברקה של הגאון ר' יענק'ל הרדיצ'קובר, שהיה גר בירושלים והיה בישיבת מרכז הרב. פעם אמר לרבינו הרב צבי יהודה: יש לי רעיון. בגמרא בסוף מסכת סוכה יש רשימה גדולה, שמות של היצר הרע. שבעה שמות, ואחד מהם: מכשול. אם כן ישנה שאלה, כיצד ריבונו של עולם יכול לברוא דבר כזה? הרי יש איסור דאורייתא: "לא תתן מכשול" (ויקרא יט ד). התשובה היא, שאם אדם יוצר מכשול ברשות הרבים, כגון בור, אבל מסדר מיד תיקון ושמירה, כגון פנס גדול מאיר, או גדר סביב, כבר אינו אחראי ואינו חייב לשלם. כך ריבונו של עולם, ברא "מכשול", היצר הרע, אך יחד עם המכשול מצורף התיקון, "תורה תבלין". ומעתה: "שלום רב לאוהבי תורתך – ואין למו מכשול" (תהלים קיט קסה). לפי מדרגת הדבקות בתורה, אין מכשול. אשרינו ש"נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו" (ברכות התורה).

(עפ"י שיחות הרצ"י זצ"ל תרומה)

**


אתר נגיש
עבור לתוכן העמוד