כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
מכתב לראש הממשלה
נגה בצלאל   כתבת בכירה
אקטואליה; ארץ ישראל; חברתי;
מכתב לראש הממשלה

 


לכבוד אדוני ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו.


קוראים לי נגה, אני תיכוניסטית הגרה בישוב בית אל. אתה בוודאי מכיר, אפילו היית פה כמה פעמים. ולא בהכרח בהקשרים חיוביים...


אני עדיין זוכרת את אבא שלי חוזר ממילואים עם מדי צה"ל וכולנו קופצים עליו מלאי גאווה, אני עדיין זוכרת אותו חוזר מאובק ממלחמות וכולנו מריעים.


אצלנו בבית, כמו אצל רבים וטובים מחברינו בהתיישבות, מסירות נפש על עם ישראל היא אחד הערכים שזורמים לנו בוורידים ומכוונים אותנו כמובן: בנים - להתגייס לצה"ל, ובנות - לתרום בשירות לאומי. 


כשאנחנו רואים חיילים אנחנו מכבדים אותם, מפנקים את הצדיקים ששומרים עלינו בטוחים בביתנו מכל הסובבים אותנו הרוצים להשמידנו.


לאחרונה שמענו לצערנו על פרשת החייל אלאור אזריה. בחורצ'יק צעיר, כמעט ילד, שהתגייס לצבא על מנת לחזק את בטחון המדינה, וכעת אתם נוטשים אותו.


שולחים חייל לשדה הקרב, למתח ולסכנות השורצות מסביב, ולאחר מכן כאשר טוענים שהוא טעה לא מהססים להרוס את חייו וחיי משפחתו במחי יד ולהעמידו למשפט פומבי!!!!! אבסורד. 


כשאחי הצעיר שמע על כך, הוא לא הבין נכון: "מדוע מעמידים את החייל שירה על המחבל למשפט?" תמה, "בגלל שהוא לא הרג מיד את המחבל?". כמה מביש להסביר לו שהסיבה היא הפוכה... דווקא בגלל שהחייל "לא היה אמור" לירות במחבל הוא נלקח לחקירה.


זה מעוות, זה לא מוסרי, זה כל כך לא יהודי להפקיר את החייל שלנו בידיים השמאלניות של חבר שופטים יפי נפש, ועדי תביעה אוהבי ערבים. אם המצב היה הפוך, אם ערבי היה יורה כך על יהודי ניתן לנחש ולשער שחבריו הערבים היו אולי מריעים לו או אפילו משבחים אותו. אה, בעצם לא צריך לשער. יש כל כך הרבה פיגועים שאנו רואים בהם את פרצופם האמיתי של שונאי ישראל הללו, שהופכים כל מפגע ורוצח שפל לגיבור לאומי, תומכים בו ובמשפחתו כלכלית ושמו נישא בהערצה על שפתיהם.


חלילה לא באתי להגיד שעלינו ללמוד מהם מוסר, או לחקות אותם. אני פשוט לא מבינה למה חייל שירה על מחבל שניסה לרצוח את החבר שלו ראוי לגינוי.


אז תגידו שהפרשיה יותר מורכבת ויש אמנות בינלאומיות והוראות פתיחה באש וכו וכו וכו. תגידו.


אבל מה שאני אדע מזה, וכמוני עוד עשרות, מאות ואולי אלפי בני נוער שחשבו להתגייס לצבא בשנים הקרובות, הוא מסר עגום. 


המסר הראשי הוא שצה"ל מפקיר את הלוחמים שלו. טעית - אכלת אותה!


ואת המסר המעוות הזה, שהוא כמובן שקרי ולא נכון, עלינו לתקן במהירות. 


ידע כל נער עברי שכשם שהוא מוסר את חייו על גורל מדינתנו, אנחנו נהיה שם בשבילו כשהוא יצטרך אותנו. בין אם הוא יטעה, בין אם הוא יפצע, בין אם הוא יהרג חלילה. המדינה תהיה שם בשבילו. לא כמו שהיה אצל החייל יהודה הישראלי.


אז בבקשה ממך, ראש הממשלה, תקרא ותפעל בקול גדול למען ידעו כולם, שלא משאירים פצועים בשטח.


לא נעמוד על דם רענו.


בהערכה, נגה.


כה תשרי התשע"ז 00:00   |  צפיות (184) |  תגובות (0) |  
דירוגדירוג כתבה מכתב לראש הממשלה: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
עבור לתוכן העמוד