כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
כת היחד
אסתר בצלאל   כתבת צעירה
אקטואליה; יהדות; פנאי ותרבות;
כת היחד
מקום המצאותם בו בחרו, המדבר.


"אנו לא ניתן להם לגרום לפילוג העם"


"לעיתים אנו צריכים לצאת מהמסגרת הרגילה לנו ולגוון את פלטת הצבעים בה אנו אוחזים"


"צריך ללמוד לקבל דעה אחרת ושונה מדעתנו"


"ומה אם זאת הדעה המובילה בדרכה אל הגאולה?"


"שקט בשער העיר!" ניסה השופט להסות את העם. "אנו לא נטחן מחדש קמח טחון על הגאולה מה דרכה, ואם תשאלו את דעתי, אני לא מחזיק ומאמין כי הקבוצה תשמר על אך המשיכה הקיצונים לצד הטהרה על אורך חיים דתי". את דבריו קטע רצף של דיבורים וצעקות רמות.


"הם אחינו" קם יאיר "ולא נהפכם לכלבים ושרצים"


חצוצרה שלישית והדיון הסתיים. הקהל התפזר כלעומת בא ורק קהילה נאמנה נשארה עוד בשער והביעה את דעתה בצעקות רמות. חוץ מהקבוצה הנאמנה ומהשופטים, לא היו אף אחד למעט "הנאשמים". הם לא היו בשום אופן מוכנים להיקרא "נאשמים" וכדי להמחיש את עמדתם ציירו איקס ענק על השלט שמורה היכן הנאשמים אמורים לעמוד וחתמו "יחד".


הם עמדו שם, מבועתים והמומים עד כי לא יכלו לסגור את פיהם הפעור.


 


בבית הכנסת לא היה העניין שחור ורע כ"כ. אז כשיוסף התנדב ונבחר לנציג שידבר ויביע את דעת הקבוצה. הוא התחיל את דבריו בגאון ועם ברק בעניים ובעניבה, אך ככל שהאריך בדיבורים, הפולמוס נטע לצג העם ולא נותרה הברירה ממנה ברחו-פילוג. בצהרי היום שלמחרת התכנסה הקבוצה להכנות. הם התחלקו לקבוצות כמו ענבים מאשכול: חלקם עיצבו דגל וחלקם תפרו בגדים.


 


לאחר ששבו איש ממשימתו, התכנו כולם לתפילת ערבית ואחר פרשו לאולם הכינוסים והדיונים. לאחר הצבעה שקטה הוחלט פה מלא כי מקום החבורה הוא המדבר. שממת השיממון נתפסה כסמל לטהרה ומקום מפלט משחיתות החברה והתרבות ומטומאתן.


הם חרטו על דגלם את המדבר ועבודת האדמה לצד בית כנסת ולימוד תורה. הם חרטו בכתב" תורה ועבודה בניגוד המלא לתמונות: במדבר הם רשמו את התורה, ואילו על בית הכנסת הם רשמו עבודה, המחשה כי הם לא הפכים מנוגדים ואת היכולת לשלב בניהם.


כל מטרת טהרתם הייתה שיום יבוא והם ישובו לירושלים ויחדשו את עבודת ד' במקדש שכולו טהור.


 


חבורה זו לא התבלבלה ויום יום קמה תחילה לטבילה במקווה (מה שעשו שלוש רבותי, שלוש פעמים ביום! בשונה מאיתנו שצדיקינו טובלים פעם אחת!) ואח"כ לתפילת שחרית וארוחה בצוותא.


הם עיבדו את האדמה והתפרנסו מעבודת כפיים. גם בערב הם למדו תורה ואף בלילה המשיכו ועשו הפסקות לשינה. הם הגיעו לדרגה גבוהה של טהרה עד שהיו מתאפקים מלעשות צורכיהם בשבת מפאת כבודה!


 


בתקופת בית המקדש השני הם כתבו בכתב זעיר את כל מגילות התנ"ך מלבד אסתר ונחמיה ואף את הכתר ומגילת ישעיהו. לשם אחסון ושימור הכתבים נבנה היכל הספר שמוצג כיום במוזיאון ישראל.


השלמנו עם זה, משפחתי והעם. אנו מאמינים כי גוונים שונים יש לשמירה על התורה והמצוות וכל עוד זה גובל בדרך ובגבולות ההלכה הדרך פתוחה ואייתה ליבנו.


א טבת התשע"ז 10:08   |  צפיות (173) |  תגובות (1) |  
דירוגדירוג כתבה כת היחד: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
תגובות
מוריאל אלוני (כ"ה שבט ה'תשע''ז 22:32)
עבור לתוכן העמוד