כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
מטלית מסוג אחר
מרדכי יורבצקי   עורך
יהדות;
מטלית מסוג אחר

יהודי, מה קורה איתך? תתעורר! הגאולה קרבה ובאה. בשעונים המפורסמים של הרב מרדכי אליהו זצ"ל המחוג כבר עבר את השעה ה-12. זה אומר שאנחנו כבר בגאולה, יכול להיות שתקופת משיח בן יוסף כבר כאן. הכל תלוי בזווית הראיה שלנו, פשוט צריך לנקות את המשקפיים היטב ולראות את המציאות האמיתית. השבוע, אנו מציינים את יום עשרה בטבת שבו החל המצור על ירושלים, בעצם ביום הזה תוכננה השמדת בית האלוקים. ע"פ כמה מהדעות, ביום זה הקב"ה תכנן להחריב את בית הבחירה ולשלוח את העם לגלות אך הקב"ה ברחמיו העצומים, ריחם על בניו ולא רצה להגלותם בעונת החורף הקשה, אלא "המתין" עד ט' באב, שיא הקיץ. נוח לצאת. אמנם לא לצאת לגלות, אבל נוח... לאחר כאלפיים שנה ללא קשר מציאותי עם הבורא יתברך.


העולם שלנו רצוף בעיות ומכשולים, אמנם חלקם קטנים לא כמו הבעיות והמכשולים העצומים כמו תוכנית חורבן המקדש - נפילת האומה, פיזורה בכל קצווי תבל ואיבוד קשר נראה לעין לכוח העליון שמחיה אותנו בכל יום ויום. כשישנן בעיות כה גדולות לאומה כמו חיסרון המקדש – לא שמים לב לכך בחיי היומיום. אנו צריכים לשים לב גם לבעיות הגדולות שהן בעצם הבעיות האמיתיות ולא להתייחס רק לבעיות קטנות יותר... נכשלתי במבחן או בטסט, לדאוג לילדים הקטנים לאחר יום עבודה מפרך, המורים כועסים, הבוס מתעצבן ואולי סתם יום בלי מצב רוח וחשק. כל אחת מהבעיות האלו היא בעצם ניסיון שמגיע אלינו מאת ה' יתברך, נרצה או לא. ואיתו אנו צריכים להתמודד. ניסיון גדול, כקטן. כל ניסיון קטן כזה הוא בעצם אותו סוג ניסיון שיש גם בקשיים הגדולים. פשוט צריכים לראות את כל המכשולים והקשיים בצורה קצת שונה, להסתכל על המציאות האמיתית...                                                                    


קראו והפנימו, מסר חזק ועוצמתי לחיים:


פרופסור אחד נכנס לשיעור באוניברסיטה כשבידו כוס מים. הוא מרים את הכוס באוויר, לעיני הסטודנטים ושואל: "כמה לדעתכם שוקלת הכוס הזאת?" "125 גרם.. 100 גרם... 50 גרם".. צועקים הסטודנטים. "האמת שאין לי מושג כמה היא שוקלת", עונה הפרופסור. "אבל מה שיותר מעניין אותי הוא מה יקרה כשאחזיק אותה כך מספר דקות?", שאל. "שום דבר לא יקרה", עונים הסטודנטים. "אוקיי...", ממשיך הפרופסור, "ומה יקרה אם אחזיק אותה כך במשך שעה?", שוב הפנה את השאלה אל עבר הסטודנטים. "היד שלך תתחיל לכאוב", צועק אחד הסטודנטים מהשורה השנייה. "אתה צודק", מהנהן הפרופסור. "ומה יקרה אם אחזיק את הכוס בידי במשך כל היום", ממשיך את שאלתו. "היד שלך עלולה להתנוון!", ממשיך הסטודנט, והיושב לידו מוסיף: "יהיה לך מתח גדול בשרירים שיכול לגרום אפילו לשתק אותך!". כל הסטודנטים בכיתה החלו לגחך... "אל תצחקו, זה נכון", עונה הפרופסור. "אבל האם במשך כל הזמן הזה, משקל הכוס השתנה???". "לא!" עונים הסטודנטים פה אחד. "ובכן, אז מה יגרום לכאבים בזרוע ולמתח בשרירים?", כל הסטודנטים השתתקו. "ואיך אני יכול למנוע את הכאב הזה?", ממשיך הפרופסור. "תניח את הכוס!", צועקת אחת הסטודנטיות בשורה האחרונה. "בדיוק!", עונה הפרופסור. "אני צריך להניח את הכוס". הסטודנטים מסתכלים בפליאה זה על זה ולא מבינים... "הכוס הזו היא כמו הבעיות שלנו", מסביר הפרופסור. "אם נחזיק אותן כמה דקות בראש, שום דבר לא יכאב. אם נחשוב עליהן במשך זמן רב, זה עלול לכאוב. ואם נתרכז מהם כל כך הרבה, ונחשוב עליהן יותר – זה עלול לשתק אותנו! זה משמעותי מאוד לחשוב על האתגרים והבעיות בחיינו ככוס שאפשר פשוט להניח על השולחן בסוף כל יום. בדרך זו, המתח לא יצטבר ובכל בוקר תתעוררו רעננים ומלאי אנרגיה להתמודד עם אתגרי היום". כל הסטודנטים בכיתה חייכו והפרופסור הניח את הכוס על השולחן...       


נקודה למחשבה...


י שבט התשע"ד 00:00   |  צפיות (207) |  תגובות (0) |  
דירוגדירוג כתבה מטלית מסוג אחר: 0: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (ללא מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
עבור לתוכן העמוד