כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
אחדות נוסח גבאי
משה קטן   כתב בכיר
אקטואליה; ארץ ישראל; חברתי;
אחדות נוסח גבאי

אם רוצים דוגמא לאיבוד דרך כללי במדינה בכלל ובמפלגת העבודה בפרט, אפשר פשוט להסתכל על הבחירות האחרונות במפלגת העבודה, לעקם אף, להרים עיניים בתדהמה ולהמשיך אל עבר הסערה הבאה בפוליטיקה. 


מדובר בעצם על מפלגה שבחמש עשרה השנים האחרונות לא נתנה סיכוי לראש מפלגה אחד להחזיק מעל לשנתיים (!!), ומדיחה את המנהיגים שלה בכל קדנציה. איך כך יוכל לצמוח ראש הממשלה הבא? לא ברור. 


אבל הנה- הפעם יש סיכוי. הפעם נבחר בחור צעיר (בן 50...), רענן ומבטיח. מבחוץ- נראה כל התנאים הבטוחים לסחיפת מצביעים ועשרות מנדטים. אלא מה, חסר קצת נסיון... הבן אדם מעולם לא שימש כחבר כנסת. הוא אומנם היה שר לאיכות הסביבה בממשלה הזו, אבל הוא פרש לאחר שנה וחצי בלי נסיון מספק בעולם הפוליטי.


אפשר להביא דוגמא נוספת למקרה של מנהיגים חסרי נסיון בפוליטיקה, שאת מה שעוללו לנו ראינו לא מזמן. את יאיר לפיד, אתם מכירים? בחור צעיר ומבטיח, שקיבל בבחירות הראשונות בהם התמודד כיו"ר מפלגת 'יש עתיד' שרק קמה, 19 מנדטים, והתמנה להיות שר אוצר. את המחדלים שלו בתפקיד הזה לא נזכיר כאן מפאת קוצר המקום אבל כדאי שתדפדפו קצת אחורה בהיסטוריה ותגלו את זה, זה לא רחוק, ממש מעבר לפינה. 


אז איך זה קרה? איך נבחר מנהיג כזה לראשות מפלגת העבודה ולמתמודד על ראשות הממשלה? 
ובכן, הסיפור מתחיל במהפך 77' בו נבחר מנחם בגין לשלטון לאחר 29 שנה של שלטון ללא מיצרים של מפלגת העבודה. בוחרי העבודה ומנהיגיה לא האמינו למראה עיניהם. אותו האיש שבו הם זלזלו, ואף כינו אותו "האיש שיושב ליד חבר הכנסת באדר" (כך כינה דוד בן גוריון את בגין), אותו האיש הזקן, חסר המנדטים, איש האופזיציה הניצחי, ניצח בגדול. ועוד על ידי מי? על ידי אותם אנשים עלובים, תושבי מעברות ועיירות פיתוח, מזרחים נטולי השכלה, מתבהמים "מנשקי מזוזות וקמעות"... האנשים שבוזו כ"כ הרבה שנים, הורחקו ממרכזי העבודה, הושפלו, ולא זכו ליחס הולם. אותם אלה העזו להתהפך על יוצרם ולהגיד די לאליטה השולטת והדיקטטורית. בגין, זחוח מניצחונו, לעג למנהיגי האתמול. "לא האמנתם שמישהו יצביע אחרת? תתרגלו". וכך, במהלך ארבעים השנים שחלפו מאז, מפלגת העבודה שלטה  6 וחצי שנים בלבד. בשאר הזמן שלטה מפלגת הליכוד (למעט 4 השנים בהם שלטה מפלגת קדימה ועשתה לנו צרות כה רבות, מהגירוש הנורא מגוש קטיף ועד המלחמה הכושלת בלבנון בהנהגתו של האסיר לשעבר, אהוד אולמרט). 


וזהו. כל הקיבוצים, והתנועות שהיו נאמנות עד עכשיו למפא"י וזכו להטבות כה רבות מתחת לשטיח ולוויתורים מפליגים, נאלצו לחיות תחת ממשלה שמפזרת לכולם, ודואגת לכולם, כן גם לתושבי השכונות ועיירות הפיתוח. לשם כך, הוקם הפרוייקט שנקרא "פרוייקט שיקום השכונות". גם בתחומים אחרים, החלו להבין כל תנועות השמאל, שזהו. נגמרה עונת התקצוב הבלתי מוגבלת והאפלייה הבלתי הגיונית כלפי כל מי שחושב אחרת ממפא"י. האזרחים החלו להתרגל למשהו שונה. מפלגת העבודה החלה לרדת לאט לאט וכבר הורידה קצת פרופיל בדרך לחלום ראשות הממשלה.


וכאן, מגיע אבי גבאי. מפלגת העבודה מאסה במנהיגים הישנים שלא הביאו לה את הניצחון כבר כ"כ הרבה שנים והחליטה לצאת לדרך חדשה. ממבט מבחוץ, אבי גבאי נראה ממש כמו הדמות של המושיע. 


הוא ספרדי, גדל במעברה ובנה את חייו בעשר אצבעות עד שהגיע למעמדו כיום. הוא שימש מנכ"ל בזק בינלאומי ומנכ"ל בזק. לאחר מכן הוא ריכז את מטה השטח של מפלגת 'כולנו', וכשהוקמה הממשלה הנוכחית הוא מונה לשר לאיכות הסביבה (בלי להיות ח"כ). ה-מחיה. הדמות של המנהיג.  וזו לא מעלתו היחידה של האיש- הוא גם לא חשוך ושפל כמו מנהיגי הימין. הוא אידאולוג ונאמן לאידיאלים שבהם הוא מאמין. כשליברמן מונה לשר הביטחון ומשה יעלון הודח, גבאי ב"אומץ לב" התפטר מהממשלה ה"קיצונית הזו שתוביל לחורבן הבית השלישי". מאז, במשך שבעה חודשים הוא עשה קמפיין מאסיבי במטרה להיבחר לראשות מפלגת העבודה.


אבי גבאי מסמל בדיוק ההפך ממה שסימלו מנהיגי העבודה הוותיקים והמאוסים. הוא ספרדי פתוח ולא אשכנזי גזען. הם המפלגים והדיקטטורים, הוא המאחד והמחבר שידאג לכווווולם.


ובנקודת הזמן הזו, כשהאופוריה בשיאה נאלצו האנשים לוותר על החלום. מול אבי גבאי התמודד עמיר פרץ , כשמאחוריו עומדת ההסתדרות שלא טעמה טעם הפסד, ורבים מחברי הכנסת של 'העבודה' (ובתוכם גם ראש המפלגה). כולם חשבו שפרץ ייבחר וכלום לא ישתנה. אבל אבי גבאי ה"מאחד" נבחר והדהים את הסוקרים. 


נראה מדהים, הנה יצאנו לדרך חדשה של אחדות ושלום. נראה מקסים, לא? אז לא. יום אחרי הבחירות המדהימות הללו, אנשים התעוררו ולפתע ראו את כל האמירות שנאמרו ברכות ובנועם ערב קודם. 


"הדתה היא אחת התופעות החמורות בחברה הישראלית כיום". "אי הפעלת תחבורה ציבורית בשבת היא עוול חברתי חמור". "מדרכה מחוץ לגושים לא תתוקן עד שכל המדרכות בטבריה יתוקנו". "נדאג לדימונה, ולא רק לעמונה". 


בוחרי העבודה שתמכו במנהיג המאחד והמתון קיבלו את אותו המנהיג בצורה רכה יותר ובלבוש מזרחי. מפלגת העבודה שחשבה שהיא מתנערת מהמשסעים והמפלגים של החברה הישראלית. קיבלה את אבי גבאי.  אבי גבאי, נעים להכיר.


 

כב תמוז התשע"ז 00:00   |  צפיות (246) |  תגובות (6) |  
דירוגדירוג כתבה אחדות נוסח גבאי: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
תגובות
דוד (י"ג אב ה'תשע''ז 23:54)
אלי (כ"ה תמוז ה'תשע''ז 16:09)
אריאל (כ"ד תמוז ה'תשע''ז 23:57)
אלי (כ"ג תמוז ה'תשע''ז 23:01)
תודה... אשריך!:)
משה קטן (כ"ג תמוז ה'תשע''ז 18:58)
משה! ברוך שובך! :)
דרור (כ"ג תמוז ה'תשע''ז 17:32)
עבור לתוכן העמוד