כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
קנאה- הטובה היא אם רעה?
פסיה ברכה מילר   כתבת פעילה
אקטואליה; הדרכה; יהדות; סיפורים; פנאי ותרבות;

קנאה- הטובה היא אם רעה?


הקנאה היא תוצאה ישירה של כעס. האדם לא יכול להגמל ממידת הקנאה, ששורשיה הבלעדיים המה החמידה, שהיא יצר טבעי בלב כל אדם, והכעס, שאף הוא יצר טבעי של האדם אך יש בו פן מסוכן יותר , הגורמת לאדם לאבד דעתו ומשכיחה, דכתיב " ריש לקיש אמר: כל אדם שכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו." ואף הוסיף עליו הרמב"ם בגנות הכעס, שנאמר  ": כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ומתבסס הוא על הנאמר במסכת שבת: " הקורע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה"- הלא ביעור שתי מידות אלו אין יכול הוא להפטר ממידת הקנאה, כפי שיבואר בהמשך.


מכאן אנו למדים את נזקיו הרבים של הכעס, ותוצאה ישירה מן הכעס הינה הקנאה. נוסף על כך, גם לקנאה עצמה ישנם חסרונות רבים.


יש דעה במדרש, לפיה, לאחר שיהושוע החליף את משה בתפקידו ולא הסכים לגלות לו מה אמר לו הקדוש ברוך הוא, פנה משה לקב"ה וביקש ממנו "מאה מיתות ולא קנאה אחת", כיוון שידע עד כמה ניתן להתדרדר בגלל קנאה (מדרש רבה דברים) .


דוגמאות רבות לכך נמצאות בהסטוריה היהודית, אביא כאן כמה מהן.


הקנאה הראשונה המובאת לנו במקרא היא של קין בהבל. הקב"ה קיבל את קורבנו של הבל, אך לא את קורבנו של קין, וקין כועס על כך- "ויחר לקין מאוד ויפלו פניו." בסופו של המקרה, רוצח קין את הבל מרוב קנאתו בו.


מקרה מפורסם נוסף הוא המקרה בו מתחתן יעקב עם שתי אחיות, לאה ורחל. ללאה נולדים ילדים רבים, בעוד שרחל נותרת עקרה. רחל , האישה האהובה, מקנאה בלאה ולכן פונה ליעקב ואומרת לו: "ותקנא רחל באחותה...ואם אין מתה אנוכי:" [1] (בראשית כו).


אם נתקדם מעט בשרשרת הדורות, נוכל לראות שבעיה זו לא ניכחדה מהעם היהודי.  לאחר ששאול לא הרג את אגג, בושר לו כי שושלת המלוכה לא תמשיך ממנו.


גליית הפלישתי מאיים על עם ישראל. דוד , שרואה זאת, אינו מוכן לעמוד מנגד ויצא לקרב מולו. לאחר שהוא מביס אותו, נלחמים העם בפלישתים. כשחוזר שאול לביות הוא שומע את הנשים מהללות "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו."


שאול כועס מאוד על כך "ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה"- שאול חושד בכך שדוד יהיה המלך הבא ועל כן הוא "עוין את דוד מהיום ההוא והלאה"



 


גם אם נסתכל על הספרות המאוחרת יותר בתנך,ובספרי המוסר, נוכל לראות כי הקנאה אינה חיובית- "ורקב עצמות קנאה"[2] (משלי יד).



מצד שני, לא כל קנאה היא קנאה שלילית. במסכת בבא בתרא מופיע לנו תיאור קצר של קנאה חיובית:" קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבא בתרא, כב).


קהלת אף מרחיב ומספר לנו , שכל מה שנבנה בעולם, כל הטוב וכל השפע- הוא בזכות הקנאה: " וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עָמָל, וְאֵת כָּל-כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂהכִּי הִיא קִנְאַת-אִישׁ, מֵרֵעֵהוּ...   "(קהלת ד).


במשלי, הוא מסביר לנו כי עלינו לקנא ביראת ה'- ובמקרה זו זו תהיה קנאה חיבוית, מאשר אם נקנא בחוטאים:  "אַל-יְקַנֵּא לִבְּךָ, בַּחַטָּאִים:    כִּי אִם-בְּיִרְאַת-יְהוָה, [3]כָּל-הַיּוֹם". (משלי כג).


אך דומני כי הקנאה החיובית העזה ביותר שמתוארת לנו , מלבד קנאת ה' שלא יעבדו אלוהים אחרים בעשרת הדיברות, היא זו של פנחס. וכך היה מעשה. 


העם יושב בשיטים, ומתחיל לזנות אל בנות מואב. העם מתקרבים אליהם והולכים אחרי אלוהיהם. הקב"ה כועס על כך ואומר למשה להוקיע את ראשי העם כדי שהוא לא יכעס עליהם יותר. משה אומר לשופטים שיהיה עליהם להרוג את מי שנצמד לבעל פעור, אלהיהם של המואביים, והם בוכים על כך.


והנה , מגיע לו איש ישראלי עם אישה מואביה ונכנס. פנחס רואה זאת, כועס ובקנאתו לשם שמיים הורג את שניהם.


אומר הקב"ה למשה : פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי.  (במדבר כה)- זה בסדר מה שהוא עשה . הוא קינא לשמי. קנאה חיובית.


ניתן לראות מכאן, שלקנאה, יש כח חזק מאוד. קנאה יכולה להוביל למוות, אך גם לחיים. קנאה היא אחד מהכוחות החזקים בעולם, כפי שאמר רבי אלעזר הקפר. עלינו להזהר שלא להסחף לקיצוניות – "בשם הקנאה".


      


 


 



[1] ואומר בעל העקדה, "והנה בשני השמות אשה וחוה נתבאר שיש לאשה שתי תכליות: האחד מה שיורה עליו שם אשה - כי מאיש לוקחה, כמוהו תוכל להבין ולהשכיל בדברי שכל וחסידות (כמובן לפי האישיות והדגשים המתאימים לנפשה). והשני - עניין ההולדה, בהיותה כלי אליה ומוטבעת אל הלידה וגידול הבנים כאשר יורה עליה שם חוה אם כל חי".  מכאן ניתן להסיק שמילותיה של רחל אינן מופרזות כפי שנדמה במבט ראשון, שכן חצי מעצמיותה הינה היכולת להבאת ילדים לעולם.


2 הגמרא ביומא כ"ב אומרת כי " רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה בכל יום לבולעה, שנאמר: "חופף עליו כל היום", ומסבירה הגמרא בזבחים, שהמזבח נבנה בשטח יהודה למרות aהסובב שלו נבנה בשטח בנימין, ובנימין קינא ביהודה על כך. ומכיון שקינא, זכה שהארון יהיה בחלקו.


אך הרי אמרנו כי "רקב עצמות קנאה!" ובבא בתרא יז מופיע לנו כי " שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה, ואלו הן:...ובנימין בן יעקב. בנימין בן יעקב,... דכתיב: ולבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו.", ואיך זה מסתדר?


אלא,שאנו למדים מכאן, כי קנאה לשם שמיים קנאה חיובית היא.


3 והרי נאמר על רחל, " ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"- גימטריא 4027.




"אל יקנא ליבך וכו'"- גימטריא 1024.
"כי אם יש אחרית,ותקוותך לא תכרת" – גימטריא 3003.
סהכ- 4027! וניתן לראות מכך כי לא היה אל לב רחל לקנא באחותה על דבר גשמי, אך במקרה זה הדין היה שונה. הילדים שנולדו הם אלו שקבעו מי ימשיך את העם, ואף רחל רצתה להיות  חלק מהעם, ולכן היתה זו קנאה "ביראת ה'".




כא תמוז התשע"ח 11:06   |  צפיות (283) |  תגובות (0) |  
דירוגדירוג כתבה קנאה- הטובה היא אם רעה?: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
עבור לתוכן העמוד