כניסה לרשומים

   :
 
להרשמה  |  שכחתי סיסמא
שמיים
כתוב כתבה
מגזין שמים
עקידת יצחק
נועה זר   גולש
יהדות; סיפורים;
עקידת יצחק
צילום: זאב רוטקוף

"כמובן" הוא ענה, הוא לא חשב שאי פעם יהיה לו כל כך קשה לענות לריבונו של עולם תשובה חיובית. איך הוא יעשה זאת? אחרי כל כך הרבה שנות ציפיה??  אבל הוא יודע, הוא יעשה זאת, הוא לא פיקפק בכך לרגע.


 


בבוקר הוא קם בזריזות, הוא שמח- הוא הולך לעשות את דבר ה', לא היה לו דבר חשוב מזה. אך כאבו היה רב, הוא אינו מסוגל לחשוב על המשמעות של עשיית דבר ה' זו הפעם, זה היה הניסיון הקשה מכל.


 


"יצחק" קרא אברהם לבנו האהוב, "אנחנו צריכים ללכת". יצחק קפץ מיד ממיטתו, כזה הוא יצחק, אף פעם לא שואל שאלות וסומך על אביו בכל דבר. אברהם חבש את חמורו וקרא לשני נעריו. הם יצאו לדרך. הוא חשש מהרגע שבו יצטרך לספר ליצחק את סיבת השכמתם המוקדמת, אך לבינתיים יצחק לא שאל.


 


לאחר שלושה ימים של כאב עמוק מצד אברהם, בעוד יצחק שמח ומקפץ ועוסק בדברי תורה, ראה אברהם את ההר מרחוק, לא היתה לו שום תהיה, הוא פשוט הרגיש שזהו המקום. עפ"י עיניו הבורקות של יצחק, וידו שנלחצה בחוזקה ליד אביו, הבין אברהם שגם יצחק מרגיש ונמשך אל המקום. הנערים לא ידעו, הוא ראה זאת על פניהם, הם יצטרכו להישאר פה. "שבו לכם פה עם החמור" אמר אברהם לנעריו, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחווה ונשובה אליכם."


 


יצחק הסתכל אל אביו בתמיהה, אך לא שאל. ככל שהתקרבו אל המקום, גברה תחושתו שללא כל ספק הוא הולך לעשות זאת, אך גם כאבו גבר מרגע לרגע, והוא לחץ את יד בנו בחוזקה. "אבי," יצחק לא התאפק, הוא היה חייב לשאול. "הנני בני" אברהם ידע שהרגע הזה יגיע, והוא לא מנע מבנו להגיע למסקנה הכאובה. "הנה האש, והעצים, ואיה השה לעולה?" זהו, הגיע הרגע- "אלוקים יראה לו השה לעולה בני." ענה אברהם ברכות. ידו של יצחק נלחצה בחוזקה רבה לידו של אברהם, כמבין שאלו הן שעותיו האחרונות. אך הוא המשיך ללכת בביטחון עם אביו כאומר שאם זהו הקורבן שריבונו של עולם רוצה ממנו, הוא יעשה זאת בשמחה ובלבד שה' יראה כמה דבק הוא בו ורוצה לעשות את רצונו. לרגע יצחק לא היסס, גם לא כאשר בנו יחדיו את המזבח וכששם אותו אביו מעל לעצים.


 


אברהם הניף את המאכלת ללא היסוס. גם כעת, כשלא היה חלק בנפשו ובגופו שלא הרגיש את הכאב העצום, הוא לא היסס כלל, הוא שמח על ההזדמנות להוכיח לה' כמה הוא מאמין, וכמה הוא מוכן להקריב למענו. ככל שאהבתו לבנו גדולה יותר, כך ההקרבה שהוא מוכן להקריב גדולה יותר, וברגע זה הוא אהב את בנו כפי שלא הרגיש כלפי איש מעולם. "אברהם אברהם" קרא אליו לפתע מלאך מן השמים, "הנני" הוא ענה. "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" לרגע אברהם לא הבין "כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה, ולא חשכת את בנך את יחידך ממני." הקלה עצומה שטפה את אברהם, עכשיו הכל היה מובן, הניסיון, ההבטחה לזרע מיצחק. פניו של יצחק הביעו שמחה עצומה, שמחה על שהוכיח לה' את דבקותו. ויחד עמדו אב ובנו, והתפללו למקור אמונתם והודו לו על שנתן להם כוח לעמוד בניסיון הקשה מכל!


 


כח אלול התשע"ד 00:00   |  צפיות (730) |  תגובות (0) |  
דירוגדירוג כתבה עקידת יצחק: 5 כוכבים: כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 מדרגים)
 
|  הוספת תגובה
כתבות נוספות
עבור לתוכן העמוד