נהרג בכ”ח באב התשע”ג, בתאונת דרכים קטלנית בין אוטובוס למשאית בכביש 6,
בן 21 במותו.
חניכים, משפחה, חברים ורבנים מספידים את יוני
ידידיה פופר, חבר מהסניף, שבט דביר
“ביום ראשון בשעות הלילה אני מקבל ס,מ,ס לפלאפון מחבר מהישיבה שאח של אלי נהרג. התגובה שלי היתה שזה לא יכול להיות. ההיגיון שלי אמר דברים שקשורים בישיבה החברים מהישיבה מספרים אבל יוני הוא חבר שלי ולא אח של עוד מישהו מהישיבה, הודעה כזו אני אמור לקבל ממישהו מהחברים ברחובות. העדפתי לחשוב שזו טעות ואולי הוא רק נפצע. הרי איך יכול להיות שיוני שהיה מלא בכוחות חיים ושמחה המוות יוכל לנצח אותו?
תמונה טבעית שאני זוכר את יוני שהוא בא עם חיוך גדול עם ארטיק ביד. הוא קנה בקיוסק של מחנה בשביל לנסות לדובב חניך שהיה מבואס מאחר שלא הגיעו חברים מהשבט שלו ליוני תמונה כזו היא דבר טבעי אצל יוני. הקשר לילדים לחייך אליהם לחבק אותם היה מכל הלב.
אני זוכר ישבצי”ם אל תוך הלילה שהיו מלאים בבדיחות ויציאות ותוך כדי היינו מעלים רעיונות איך אנחנו מוסיפים עוד פעילות בסניף פעילות חינוכית בכיף מתוך חיבור אל קדושה.
אחד הדברים בשביל ליצור שעות שהסניף פתוח היה פעם בשבוע לימוד בסניף של המדריכים יוני היה לומד בהתמדה כל שבוע עם תומר הי”ו.
כל הצוות זוכר את השקעתו של יוני בסניף ההוכחה לכך היא הערכתם של ההורים אותו והערצתם של החניכים לדמות הזו.
כל זה התברר ביום אחד שאיננו. אולי המוות נצח אבל הרוח שהוא הפיח בנו החניכים והחברים היא שמחייבת אותנו להמשיך וכמו בני אהרון שנקראו בני משה מפני שלמדם ‘תורת חיים’ יצרה מציאות שמכוחו הם חיים, לכן הם נקראו גם על שמו של משה. יוני נתן לנו הדרכה לחיים הוא היה לקח חלק מהבניה שלנו כחברים וחניכים. זה מחייב אותנו לקחת כוחות להמשיך ולזכור שזה מכוחו. להמשיך לפעול לגדול בתורה ולהאדירה להשפיע על הסביבה שלנו בחיבור לקדושה כדרך חיים בכל מעשה
שאנו עושים.
כמו רוח חולפת
הלב עצר מלכת
במקום שמחת בתחילת הזמנים
העצב הביאנו לימים הנוראים
רצינו חיוך ועוד הרגשה
הם הביאונו לידיעה הקשה
יוני הלב אותך מנציח
נמשיך ברוח שרצית להפיח
בתפילה “ובלע המות לנצח ומחה ה’ דמעה מעל כל פנים
מן השמים תנוחמו
ידידיה פופר.
זיכרון בספר לעד יוחק
הלב מתפלץ מעיים הומים
איך נגדעת באוטובוס הדמים / גיבור צעיר בימים נקי כפיים זיו עלומים
על האבידה הגדולה נפש יונתן (יוני) מנדל
ארץ ושמים קודרים נהי בכי וקינה
לאביו ואימו ואחיו רק מן השמים כוס תנחומים
“אל הנער הזה התפללתי ” כמאמר חנה.
יונתן (יוני) מנדל הבן האח הדוד הנכד סמל האדם
ביישן רחמן כולו נתינה אהבה וחסד וצדקה
טוב לב הגולש על גדותיו , בעל עין טובה ונפש שפלה
מתלמידי אברהם אבינו
מזכה הרבים ומקרבם לתורה כאהרון הכהן
הפיץ ספר מסילת ישרים של הקדוש רב משה חיים לוצאטו זצוק”ל
חכם שקדן מעמיק אישיות ייחודית מופלאה
בעשרים ואחד שנותיך ביקשת ,אך (21) טוב לישראל תורתו וארצו
כל דיבוריך והילוכיך בנחת עם הבריות
מתוך צניעות וענווה כשליח ומתנדב נמרץ
קומונר בתנועת נוער, מתנדב במד”א ובעמותת אחים ובמעייני הישועה
למדת בשקידה רבה בבית המדרש
נפלאים דרכי הבורא מדוע ” ואיננו כי לקח אותו אלוקים “
אומר הארי’ הקדוש : “וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת”
ואין אנו יודעים מה הסיבה,כיוון שהיה צדיק גמור “ותלית אותו
(את סיבת מותו) על עץ” כלומר הסיבה למיתתו היא חטא עץ הדעת
חזקה עלינו “בקרובי אקדש” ה’ נתן וה’ לקח יהי שם ה’ מבורך
הקב”ה ירד לגנו ללקט שושנים ובחר בפרח היפה ביותר לשכון לידו
על כן נשמה זכה וברה שם בעולם האצילות
נוח על משכבך בשלום ויהי זכרך ברוך.
מעולם היצירה לעולם האצילות
אשרי יולדתך יונתן (יוני) מנדל היקר והאהוב
בחודש תמוז התשס”ט ציידת את חניכיך בתנועת הנוער “אריאל”
בספר” מסילת ישרים” של הקדוש רבי משה חיים לוצאטו זצוק”ל
בהיותך נאה דורש וגם מקיים אנו מצטטים את תמצית ההקדשות שכתבת
“טובה חכמה מכל קרב” (קהלת ט’) בהיות בן אנוש נבדל מבהמה בתבונתו
לגרום לשינוי בין הדורות אומות שנצחו בקרב נעלמו מהעולם אך חוכמה היא נשארת ומקדמת את העולם כולו …. “שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך” כתבת שזה הסוד המיוחד של היהודים שבזכותו שרדו…
הייתה לך תפיסת העולם כשל יוסף הצדיק תמיד :”את אחי אנכי מבקש”
.. חוקות ומצוות התורה יעצת להפוך ל”תורת חיים” כך נגיע למימוש חיינו..
לנהוג כיצחק אבינו אשר האמין בכדי להקים את האומה צריך שילוב בין ידי עשיו הגשמיות לבין קולו הרוחני של יעקב איש צדיק תמים יושב אוהלים..
..ידעת שהחיים מלאי תפקידים ומטלות והאדם מוצא לעצמו מה לעשות
ה”מה לעשות”: למודים עבודה חברים והתנדבות משחקים ומחשב
חשוב לדעת מה עיקר ומה טפל , אחרי שעוסקים בעיקר אפשר מעט טפל..
כנחום “איש גמזו” הכול ראית באור ורוד כפי שכתבת:
“אנו צריכים להבין שכל דבר שהקב”ה עושה בעולם הוא לטובה גם דבר שלכאורה נראה רע הוא בעצם לטובה ונראה רע רק בגלל שאין אנו מסוגלים לראות את כל התמונה, אנו יכולים להתבונן במעשי הקב”ה וחלה עלינו חובה גם לחקור אותם אבל לעולם לא נבין לעומק את דרכיו כי רק הקב”ה בעצמו מסוגל להבין את כל היצירה שלו “..
ועל כן” מה דעביד רחמנא לטב עביד “
חתמת דבריך : ” את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם”
חבל על דאבדין ולא משתכחין