שאלה:

לא הייתי בתנועת נוער כשהייתי קטנה ועכשיו אני רוצה להיות מדריכה באריאל בסניף בעיר שלי
זה אפשרי? ואם כן איך אני עושה את זה?

תשובה:

היי יעל,
קודם כל כיף לנו על כל אחת שרוצה להיות חלק מצוות ההנהגה של התנועה שלנו!
בשביל להיות מדריכה בתנועת אריאל עלייך לפנות לקומונרית של העיר שלך ולהציע את עצמך לתפקיד. חשוב לציין כי זהו בדיוק הזמן להתעניין- בסניפים שלנו החלו מערכי ההכנסות להנהגה בה החניכות עוברות תהליך שיכין אותן לקראת תפקידי ההנהגה בתנועה ובסופו יחולוקו שאלונים וייעשו השיבוצים לתפקידים.
במידה ואינך יודעת איך לפנות אליה את יכולה לשלוח לי במייל חוזר אז שם העיר שלך ואשלח לך את הטלפון של הקומונרית.

שאלה:

האם לדבר בשיחות אישיות עם חניכות על דברים אישיים ממש?

תשובה:

היי מדריכה יקרה,
קודם כל כיף שפנית לקבל סיוע בנושא הזה- מראה שאת לוקחת ברצינות את תפקידתך, רואה בו חשיבות ורוצה להתקדם וללמוד, אשרייך!
שיחות אישיות הינן חלק מהכותרת הגדולה והיא קשר אישי
קשר אישי הוא אכן אחד הכלים המשמעותיים ביותר לבניית חבורה מגובשת וליצירת הדרכה משמעותית כי כשקיים קשר עם חניכה שהוא מעבר לפעולות היא תרצה להשקיע גם כן מעבר לקיים, תרצה להגיע באופן שוטף לסניף והשבט יהווה עבורה מקור כוח.
לכן חשוב מאוד להשקיע בקשר האישי ופנות כוחות וזמן לדבר זה.
איך יוצרים קשר אישי?

שאלה
שלום דביר.
אנחנו פונות אליך כמות דיי גדולה של מדריכות בעניין הסמנריון.
הסמינריון שלנו בקיץ הוא ארבעה ימים ועולה 380₪.

קודם כל, בעניין הכסף- 380₪ זה סכום קצת גבוה שלא כולן יכולות לשלם, אנחנו אחרי שנת קורונה,יש גם את המחנה,המון מדריכות באמצע שיעורי נהיגה ומוציאות על זה המון כסף, אנחנו לא יכולות להוציא כל כך הרבה גם על הסניף, ולא נעים לבקש מההורים כל-כך הרבה כסף כל פעם
ובנוסף זה קצת נראה לנו מוזר שאנחנו צריכות לשלם סכום כזה על סמינריון שאנחנו מחוייבות להגיע אליו והוא חלק מה התנדבות שלנו. 
ברור שצריך להיות סכום סמלי בשביל "דמי אחריות" אבל 380 זה לא בדיוק סמלי…זאת הוצאה..

עוד משהו שמאוד הפריע לנו הוא כמות הזמן של הסמינריון.
ארבעה ימים זה המון זמן וזה זמן שהוא בנוסף –
לימי הכנה למחנה (יומיים),
ולמחנה (בין 2 ל5 ימים),
לפעולות פעמיים בשבוע,
לישב"צים פעילויות ועוד..
בנוסף יש גם את המשפחה, אנחנו רוצות לעבוד, או סתם לנוח קצת בבית אחרי שנה שלמה שבה למדנו
הרבה מאיתנו מאוד חיכו לחופש הזה והוא עמוס לנו מאוד, זה קשה לנו נורא שיש דרישה מהתנועה להקריב כל-כך הרבה זמן מהחופש שלנו למען הסניף.
אנחנו חושבת שתנועת נוער זה דבר חשוב מאוד וברור לנו שבגדר ההתנדבות שלנו אנחנו צריכות ובשמחה מקריבות זמן למען התנועה והסניף, בעיקר בשביל החניכות שלנו, אנחנו לא רוצות שיפסידו כלום, אנחנו רוצות לקבל את הכלים כדי לעזור להן ועדיין זה מרגיש לנו מוגזם.

מדברות מתוך הערכה גדולה לתנועה ולפעילותה,
מדריכות תנועת אריאל תשפ"א.

תשובה

שלום וברכה,
וישר כוח על עצם הפניה.

בגדול כדאי בכל שאלה לפנות למלוות הסניף / רכזת ההדרכה – בטוח שהם יוכלו לתת לכם מענה טוב יותר ונכון יותר
אנסה לענות בקצרה (ברור שלא אוכל לגעת בהכל בעומק כמו שצריך)

1. התנועה מעריכה מאוד, מאוד את המדריכות שלה – תנועת אריאל נשענת ועומדת עליכן.
2. בגלל שהתפקיד שלכן כל כך גדול ומשמעותי – חייבים לעבור אליו הכשרה רצינית ומקצועית. בסופו של דבר בידיים שלכן נמצאות נפשות של חניכות!
3. בכל מקום שאדם מתנדב ופועל בו נדרש ממנו להשקיע מזמנו מכוחותיו וגם מכספו למען המטרה שהוא מאמין בה ובוחר לעשות בה.

תחשבו על החלוצים הראשונים שישבו את הארץ, את יהודה ושומרון  או מי שמתנדב למד"א ונדרש לעבור קורס מקצועי בתשלום מלא עבור התנדבותו.

וחשוב לציין, סכום הסמינריון מסובסד על ידי התנועה ב40%!!!

4. אני מאמין שבסופו של דבר מדריכה בתנועה נתרמת ומקבלת מההדרכה שלה לא פחות ולפעמים הרבה יותר ממה שהיא נותנת לחניכות שלה.
5. לגבי העומס בקיץ – הדרכה זה בהחלט מחייב ודורש השקעה. זה לא משהו חדש, עוד לפני שבחרת מיוזמתך להיכנס להדרכה לוח הפעילות היה מפורסם וידעת למה את נכנסת ומה נדרש ממך.

אני מאמין שדווקא מדריכה שמשתתפת בכל פעילות התנועה (שכחת לציין גם את שבוע ההתנדבות…) חווה קיץ חוויתי ומשמעותי הרבה יותר מחברותיה ששורפות את הזמן בקיץ ארוך ומשמים.

מדריכה שמסתערת על הקיץ עם כל הכוח תיכנס לשנה הבאה עם עודף מרץ וכוחות לעוד שנים ארוכות של חיים מלאי משמעות.

מציע לכן לשאול אנשים מבוגרים סביבכן איך הם חוו את הקיץ בתנועות הנוער – מהערגה והגעגועים שהם ידברו על התקופה הזו (אני בטוח שזו תחושה שמשותפת לכל מי שהיה פעיל בתנועת נעור בצורה משמעותית) אתן תבינו את הנקודה הזו.

בהצלחה ענקית.

דביר עמיאור, מזכ"ל תנועת אריאל

שאלה
חניכות שלי לא רוצות להתפלל מנחה כי הם לא חייבות בזה. ושהם מתפללות הן קצת מפריעות… איך לגרום להם להתפלל מנחה?

תשובה

שאלה
אהלן, ת'אמת שאני חניכה משבט עוז שעוד שבועיים נכנסת להדרכה, עכשיו מעניין אותי למה באמת אני צריכה להיות מנהיגה? מה זה אומר?

תשובה

ואו! שאלה עצומה ויפה!!
קודם כל חייבים להדגיש- את לא חייבת להיות מנהיגה, את בוחרת להיות מנהיגה! אז מה זה בכלל אומר להיות מנהיגה? ולמה שתרצי לקחת את התפקיד הגדול?
מנהיגה היא אחת שבוחרת להוביל. ליצור משהו גדול ולהשפיע על הסביבה שלה. היא לא רק זורמת עם המציאות אלא יוצרת אותה.
הבחירה להיות מנהיגה היא בחירה גדולה, היא לקחת על עצמי הובלה בתחום מסויים ולהיות בו עד הסוף, עם הרבה מאוד אש בעיניים!
למה שתרצי בזה? כי יש בך כוחות אדירים, ואת רוצה להשפיע מהם לסביבה שלך כבר עכשיו בגיל הנעורים! יש לך הזדמנות ליצור ולעשות כבר מעכשיו ודווקא מעכשיו בגיל הנעורים שיש בו כוחות 'לנער' את המציאות.
בהצלחה רבה בהחלטה החשובה, ובע"ה בכל משימה שתבחרי לקחת על עצמך:)

וכמובן שזה ככה על קצה המזלג בכתיבה, שווה להמשיך לברר עם עצמך ועם הקומונרית והמדריכה מה זה אומר לך…

אני מדריכה שבט של 5 בנות מקסימות רק שהן לא ממש מגיעות לפעולות… לפני כמה ימים היתה לי פעולה וכל פעם כשאני באוטובוס בדרך לפעולה אני מתקשרת אליהן לבדוק אם הם זוכרות כי יש להן נטיה לשכוח. עכשיו לפני כמה ימים התקשרתי ואז חניכה אמרה לי אני באה רק אם יש עוד בנות שבאות כי היא יודעת שרוב הסיכויים שאף אחת לא תגיע ופעולה קודמת היא הגיעה והייתה לבד. אז השאלה שלי היא איך אני מגיבה לזה שהיא אומרת לי אני מגיעה רק אם עוד בנות מגיעות

שלום לך 🙂

שלום, אני מדריכה כבר שנתיים שבט בגיל קטן, האם צריך ואיך- להוציא אותם לשחנשים, או שזה מתאים רק לגדולות יותר.. תודה.

שלום!

ההדרכה כוללת מחוייבויות רבות כמו הכנת והעברת פעולות, ישב"צים, סמינריונים ועוד. אחת המחוייבויות היא קשר אישי עם החניכות. בכל גיל הקשר האישי מתבצע בצורה שונה. בכיתות הגבוהות לפעמים החניכות יוזמות אותו ומבקשות לדבר עם המדריכות, יש חניכות שקובעות לצאת עם המדריכות להליכה ותוך כדי מדברות עם המדריכה. בגיל קטן הדברים שונים. לרוב החניכות רוצות שיכירו אותן ואת הכישורים שלהן, וישמעו על המשפחה שלהן, הן לא מחפשות כתובת להתייעצות ארוכה. לכן אפשר לקבוע עם החניכות שהן תגענה קצת לפני הפעולה או שתישארנה קצת אחריה כדי שיהיה לכן זמן לדבר ולהכיר אותן, ממש כמה דקות. אפשר ליזום ביקורי בית, יש סניפים שזה בנוהל והחניכות מחכות לזה, ויש סניפים שזה לא מקובל. מה שאני ראיתי בתור מדריכה של הגיל הצעיר הוא לנצל את הליווי לבית למטרה הזאת. בזמן שמלווים את החניכות אפשר לדבר איתן ולהכיר אותן, לשמוע על התחביבים שלהן והחיים שלהן. תחשבי מה מתאים לך ולחניכות.

בהצלחה!

תשלום דמי חברות הוא המדד היחיד לכך שבנכם הוא חבר בתנועה.

לכאורה היינו צריכים למנוע מחניכים שלא שילמו חברות את הכניסה לפעילות השוטפת,

אך אין ברצוננו לגרום לחניך להתבייש בפני חבריו.

שלום:) אני הרבה זמן מבררת את האידאולוגיה של תנועת אריאל ששונה כביכול בשינוי מהותי מתנועות נוער אחרות דתיות לאומיות. והשאלה שלי היא אם אנו מאמינים שכל עמ"י צריך לעלות רמה של קדושה ומי שצריך להוביל את זה זה הציונות הדתית אז מדוע לפני 34 שנה אנו התפלגנו מהתנועה המרכזית של הציבור- בני עקיבא. אני מאוד מקווה שתשובתכם לא תהיה כי הם לא רצו שנהיה חלק מהם בגלל שדרשנו לחיות את התורה בשלמות כיוון שזו זריקת אחריות ואני אינני מחפשת אשמים. האם מטרתנו היא לעלות רק את האליטה או אפילו חלק מסוים של העם או את כולו? אני מאוד מקווה שתשובתכם תהיה את כולו. ואם כן כיצד בצורה כזו נגיע למטרה? בצורה של התבדלות הרי נעלה רק את הטובים בעם. ואל תענו לי שהנה אנחנו יוצאים מידי פעם לתרום ממרום מושבינו לעם לדוג בחנוכה במסע מושבות. כי להעלות את העם מדרגה רוחנית זה להפגש איתו יום יום שעה שעה ולא לבוא לבקר במסעות נתינה..אני לא מבינה למה לפני 34 שנה למרות שתנועת בני עקיבא לא הסכימה לקבל אותנו בדרכנו לא נלחמתם ואפילו 20 שנה ע"מ שתצליחו לקדם את התנועה כתנועה ולא את החברה הטובים ולפרוש מהתנועה. אני מניחה שאם באמת כך הייתם עושים אולי כיום תנועת בני עקיבא הייתה נפרדת ונמצאת במקום הרבה יותר טוב מבחינה רוחנית ולא מידרדרת כך. חברה שלי מדריכה בבני עקיבא ובישוב שלה הקימו לא ממזמן אריאל והיא אמרה לי אני יודעת שהארבע בנות האיכותיות שלה בשבט ילכו לשם והמצב הדתי בשבט ירד מאוד ותשתנה האווירה. ואני לא מבינה למה היה צריך להקים את הסניף אריאל שם? סניף בני עקיבא שם הוא טוב, נפרד, ודוס אז למה להבדיל את ה"טובים" מהפחות??? האם זה נכון לקחת את החברה הטובים ולהעצים אותם ולשכוח משאר העם?? ונכון שהיום המצב בבני עקיבא היסטרי אז באמת לא הייתי רוצה להיות חלק מתנועה כזו.. ואני לא אגזים אם אומר שהמצב הזה נוצר בעיקר בגללנו…ואולי זה לא חכמה כזו גדולה לבנות תנועה ערכית רק מהחברה הטובים ולשכוח משאר העם…אולי את הקדושה בנו העלינו, אבל איפה כל העם?? ושאלה אחרונה לסיום האם אתם חושבים שבמצב כזה שמאוד קשה לי עם האידאולוגיה של התנועה אני יכולה להמשיך להדריך בה? או שעלי לצאת מההדרכה?
חרות :סניף קרית ארבע בנות

מדריכה יקרה שלום,

שאלתך בנויה מחלקים רבים. אשתדל בתשובתי להקיף את הכל בעז"ה.

בואי נעבור על זה בשלבים.

1. עניין האחדות בעם

תנועת אריאל הוקמה לפני 34 שנים. 
התנועה הוקמה בהתחלה כדי לתת מענה לחבר'ה שרוצים תנועה נפרדת. את יכולה לומר על זה שזה לא אחדות, שזה התבדלות וכו'. מה שאני יכולה לומר לך על זה שזאת ראיה לא נכונה של המציאות.

מכאן אשמח שתקראי בעיון ובראש פתוח ולא ברוח של אנטי.

אני רוצה להמשיל את זה לסיפור מגדל בבל. בסיפור מגדל בבל כתוב לנו "ויסעו מקדם"- החבר'ה שיקראו בפינו בעתיד "דור הפלגה" נוסעים מקדם ומתיישבים בבקעה. שם הם ממציאים את הלבנה ומתחילים לבנות וליצור ממנה בתים ומתחילים לעזוב את המערות ואת חיי הנוודות. 
אנשי הדור הזה הרגישו תחושת עליונות כ"כ גדולה על ההמצאה שלהם שליבם התמלא בפחד שמה הם יום אחד יתפזרו ויהפכו לשונים זה מזה "פן נפוץ".
אז מה הם עושים? בונים מגדל וראשו בשמיים. מטרת המגדל היתה לאחד אותם סביב רעיון מסויים. [והוא: להלחם נגד האלוהים שהביא עליהם את המבול]. 
המדרש מספר שמה שקרה במהלך הבניה של המגדל הוא שאם נפל אדם מן המגדל ומת לא היו האנשי הדור מצטערים ואומרים "לא נורא, יש לנו עוד הרבה כאלה" אך אם היתה נופלת לבנה מן המגדל היו כולם מתאבלים עליה. הקב"ה ראה את המצב המקולקל הזה והחליט לבלול את שפתם וכך הם יפוצו על פני האדמה.

הקב"ה לא אהב את ההתאחדות הזאת. ולמה? מה רע בזה שהם מאוחדים? שהם פועלים ביחד? אומר המדרש: כיוון שזו איננה אחדות. זה אחידות. זה לגרום לכולם לעשות אותו הדבר ולהראות אותו הדבר ולחשוב אותו הדבר. אין חשיבות לפרט. רק לכלל. סופה של אחידות כזאת היא לרמוס. [דוגמה טובה לכך היא הנאצים להבדיל.]

אז בתור התחלה, התנועה קמה כי היה חלק גדול בעם שדרש מענה תורני יותר ומתוך כך גם נפרד. ואם לא היתה זו תנועת אריאל שקמה ונותנת את המענה, אני מבטיחה לך שהיתה קמה תנועה אחרת ועושה את אותו הדבר.

לכל אחד דרוש המענה שלו. אם אנחנו לא נותנים לכל אחד להתנהל עפ"י הצרכים שלו זה דיקטטורה. זה לגרום לכולם לעשות אותו דבר ולהיות חייבים לחשוב אותו דבר. זה להיות דור הפלגה. זה לא מה שבקב"ה רוצה מאתנו. הוא רוצה שנהיה מאוחדים. הוא לא רוצה שנהיה כפילים אחד של השני.

אז אם זה לא אחדות, אז מה כן? 
אחדות זה לדעת שמולך עומד יהודי שחושב אחרת ממך ועדיין לאהוב אותו באמת ובתמים. 
אם נשווה את זה לעניין התנועות-זה ששבטים בין התנועות יהיו מסוגלים לפרגן אחד לשני ולא יריבו ויקללו על רקע תנועתי.

וזאת הסיבה שתנועת אריאל "התפלגה" מבני עקיבא.

2. פתיחת סניפים במקומות בהם קיימים סניפים מתנועות אחרות

מכאן נגזרת גם התשובה לשאלת פתיחת הסניפים במקומות בהם יש כבר סניף אחר. 
תנועת אריאל פותחת סניף איפה שמבקשים ממנה. איפה שיש רצון. היא לא מקימה סניפים סתם כי היא רוצה להשלט. אם ביישוב מסויים לא ייפתח סניף חדש "כדי לא לפלג את הנוער/היישוב" אני מודיעה לך שיהיה קרע גדול יותר.
אני באמת מאמינה שאם כולנו היינו טיפה יותר בוגרים [גם המבוגרים, וגם אנחנו הנוער] ומבינים ש"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" ואין פה קרע אלא ניתנת אפשרות בחירה לכל אחד לעשות את מה שמתאים לו. את לא יכולה להכריח שליש מן האוכלוסיה לשלוח את הילדים שלהם לסניף שלא מתאים לדרך החינוכית שלהם בבית. זו כפיה. זה לא אחדות. אין פה שום טיפול בקרע הלאומי.
אם היינו מבינים את זה יודעים לנהוג בכבוד זה בדעתו של זה, אני מבטיחה לך שלא היה קרע.
וזה עבודה של כל אדם עם עצמו, עם החניכים שלו, עם הילדים שלו. לחנך אותם לאהבת אחים ולסובלנות כלפי דעות שונות.

אני מאמינה שאם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו לחנך את עצמו ואת מי שתחת חסותו בעניין הזה יהיה לכולנו יותר טוב. וכולנו נהיה יותר שלמים עם עצמינו.

3. האם אנחנו תנועה אליטיסטית?

השאלה הבאה שלך היא האם מטרתנו היא להעלות ולקדם רק את האיליטה של העם.
התשובה היא: לא.

תנועת אריאל שמה לה מטרה לקדם את עמ"י אל הגאולה. התנועה מאמינה שבשביל לקדם את העם, הצורך הוא לא לרדת ברוחניות אלא לרוץ קדימה ומימילא כל המציאות עולה ומתגדלת. 
בנוסף לזה התנועה לא מדירה אף אחד ממנה ומאכלסת בתוכה בצורה מדהימה את כל גווני הקשת של הציבור הישראלי.

אריאל מעולם לא אמרה לחניך 'אל תבוא כי אתה לא מספיק דוס', לא.  אנחנו מאמינים שכל אחד מסוגל ליותר, ושהדרך שלנו זה לא להתפשר על התורה כדי לקרב את העם- אנחנו מאמינים שהתורה שייכת לכל העם, ולכן כל אחד מסוגל וגם רוצה בשורש נשמתו להיות חלק מהתורה הזאת, וכשאדם רואה אמת הוא מאמין. וזה הייחוד שלנו- אנחנו לא תנועה של אליטה, אנחנו תנועה של אמת.

ויש את הסיפור היפה על החניכה החילונית שאמרה לקומונרית שלה 'את יודעת, בשבת רציתי להדליק את האור ואז אמרתי לעצמי לא, אני באריאל! באריאל לא מדליקים את האור בשבת'.

התנועה ב"ה גודלת ויש לה המון סניפים שלא ממוקמים באיזורי האליטה הדוסית. להיפך. המגמה היא לפתוח במקומות השונים מאיתנו. אני בעצמי הייתי קומונרית בסניף שרב החניכות שם לא שומרות שבת ולצידן חניכות מהציבור הדתי לאומי וגם החרדי. והכל בשמחה ונחת. וכולם מרגישים משפחה למרות הכל. 
בנוסף יש מגמה של פתיחת סניפים חרדיים- איפה תמצאי את זה בתנועות אחרות??
המגמה של התנועה כרגע היא לגעת בכל הקצוות של העם. להגיע לכל מי שצריך ורוצה אותה. לא רק בעולים, לא רק בחילונים, לא רק בדוסים. בכולם.

וסבלנות, התנועה עוד קטנה. יש זמן עד שהיא תגיע לכולם. אבל אני יכולה להבטיח לך כאחת שנמצאת בתנועה ומכירה אותה מבפנים, שהתנועה לא נחה לרגע ושכל יום נפתחים עוד ועוד סניפים. והתודעה הזאת של השליחות במחוזותיו השונים של העם שלנו רק הולכת וגדלה מיום ליום.

 וזאת תשובתי אלייך לשאלה האם נכון לקדם רק את החבר'ה ה"טובים". במפורש לא. זו לא דרכה של התנועה וזה לא הרעיון שעומד מאחוריה.

4. האם להמשיך להדריך בתנועה?

לפי דעתי השאלות שלך לגיטימיות. גם אני שאלתי אותן בתקופת ההדרכה שלי. מה שאני הייתי מציעה לך כן לעשות הוא ממש לחקור את התנועה.

אני לא יודעת מאיזה סניף את. האם את מסניף שמעורה בתנועה? לא רק מבחינת כמות ועוצמה או מוראלים במחנה, אלא מבחינת לחיות את התנועה. האם אתם סניף שמרוכז בעצמו או שייך לעשייה של התנועה?

אני הייתי מציעה לך א. לחקור את התנועה לעומק, לצאת לכל הסמינריונים, לכל הפעילויות של חב"ב שקיימות, לנשום את התנועה ולהרגיש את הרוח שלה. ולעשות את הכל עם לב וראש פתוחים לשמוע ולקבל.

בנוסף הייתי מציעה לך אולי לבקר בסניפים. אני לא יודעת כמה זה ריאלי. אבל אם זה מתאפשר לך, תדעי שזה רק יוסיף לך. לכי לראשל"צ, לבאר שבע, לברכיה, לנחליאל, לקרית שמואל.. תראי את העשיה שם ואת הנפשות ותביני על מה אני מדברת.

אני מאמינה שאת יכולה להיות מדריכה מדהימה, ולחנך לערכי התנועה. רק תלמדי אותה.

שיהיה המון בהצלחה.

אשמח להמשיך ולענות על שאלות נוספות אם עולה צורך.

נעמה, תחום בנות