שו"ת מדריכים

מדריכים יקרים!  כאן תוכלו למצוא הרבה תשובות לשאלות שלכם
בנוגע להדרכה בתנועה

שלום דביר.
אנחנו פונות אליך כמות דיי גדולה של מדריכות בעניין הסמנריון.
הסמינריון שלנו בקיץ הוא ארבעה ימים ועולה 380₪.

קודם כל, בעניין הכסף- 380₪ זה סכום קצת גבוה שלא כולן יכולות לשלם, אנחנו אחרי שנת קורונה,יש גם את המחנה,המון מדריכות באמצע שיעורי נהיגה ומוציאות על זה המון כסף, אנחנו לא יכולות להוציא כל כך הרבה גם על הסניף, ולא נעים לבקש מההורים כל-כך הרבה כסף כל פעם
ובנוסף זה קצת נראה לנו מוזר שאנחנו צריכות לשלם סכום כזה על סמינריון שאנחנו מחוייבות להגיע אליו והוא חלק מה התנדבות שלנו. 
ברור שצריך להיות סכום סמלי בשביל "דמי אחריות" אבל 380 זה לא בדיוק סמלי…זאת הוצאה..

עוד משהו שמאוד הפריע לנו הוא כמות הזמן של הסמינריון.
ארבעה ימים זה המון זמן וזה זמן שהוא בנוסף
לימי הכנה למחנה (יומיים),
ולמחנה (בין 2 ל5 ימים),
לפעולות פעמיים בשבוע,
לישב"צים פעילויות ועוד..
בנוסף יש גם את המשפחה, אנחנו רוצות לעבוד, או סתם לנוח קצת בבית אחרי שנה שלמה שבה למדנו
הרבה מאיתנו מאוד חיכו לחופש הזה והוא עמוס לנו מאוד, זה קשה לנו נורא שיש דרישה מהתנועה להקריב כל-כך הרבה זמן מהחופש שלנו למען הסניף.
אנחנו חושבת שתנועת נוער זה דבר חשוב מאוד וברור לנו שבגדר ההתנדבות שלנו אנחנו צריכות ובשמחה מקריבות זמן למען התנועה והסניף, בעיקר בשביל החניכות שלנו, אנחנו לא רוצות שיפסידו כלום, אנחנו רוצות לקבל את הכלים כדי לעזור להן ועדיין זה מרגיש לנו מוגזם.

מדברות מתוך הערכה גדולה לתנועה ולפעילותה,
מדריכות תנועת אריאל תשפ"א.

 

שלום וברכה,
וישר כוח על עצם הפניה.

בגדול כדאי בכל שאלה לפנות למלוות הסניף / רכזת ההדרכה – בטוח שהם יוכלו לתת לכם מענה טוב יותר ונכון יותר
אנסה לענות בקצרה (ברור שלא אוכל לגעת בהכל בעומק כמו שצריך)

  1. התנועה מעריכה מאוד, מאוד את המדריכות שלה – תנועת אריאל נשענת ועומדת עליכן.
  2. בגלל שהתפקיד שלכן כל כך גדול ומשמעותי – חייבים לעבור אליו הכשרה רצינית ומקצועית. בסופו של דבר בידיים שלכן נמצאות נפשות של חניכות!
  3. בכל מקום שאדם מתנדב ופועל בו נדרש ממנו להשקיע מזמנו מכוחותיו וגם מכספו למען המטרה שהוא מאמין בה ובוחר לעשות בה.

תחשבו על החלוצים הראשונים שישבו את הארץ, את יהודה ושומרון  או מי שמתנדב למד"א ונדרש לעבור קורס מקצועי בתשלום מלא עבור התנדבותו.

וחשוב לציין, סכום הסמינריון מסובסד על ידי התנועה ב40%!!!

  1. אני מאמין שבסופו של דבר מדריכה בתנועה נתרמת ומקבלת מההדרכה שלה לא פחות ולפעמים הרבה יותר ממה שהיא נותנת לחניכות שלה.
  2. לגבי העומס בקיץ – הדרכה זה בהחלט מחייב ודורש השקעה. זה לא משהו חדש, עוד לפני שבחרת מיוזמתך להיכנס להדרכה לוח הפעילות היה מפורסם וידעת למה את נכנסת ומה נדרש ממך.

אני מאמין שדווקא מדריכה שמשתתפת בכל פעילות התנועה (שכחת לציין גם את שבוע ההתנדבות…) חווה קיץ חוויתי ומשמעותי הרבה יותר מחברותיה ששורפות את הזמן בקיץ ארוך ומשמים.

מדריכה שמסתערת על הקיץ עם כל הכוח תיכנס לשנה הבאה עם עודף מרץ וכוחות לעוד שנים ארוכות של חיים מלאי משמעות.

מציע לכן לשאול אנשים מבוגרים סביבכן איך הם חוו את הקיץ בתנועות הנוער – מהערגה והגעגועים שהם ידברו על התקופה הזו (אני בטוח שזו תחושה שמשותפת לכל מי שהיה פעיל בתנועת נעור בצורה משמעותית) אתן תבינו את הנקודה הזו.

בהצלחה ענקית.

דביר עמיאור, מזכ"ל תנועת אריאל

חניכות שלי לא רוצות להתפלל מנחה כי הם לא חייבות בזה. ושהם מתפללות הן קצת מפריעות… איך לגרום להם להתפלל מנחה?

אהלן מתוקה

אני חושבת שיש פה שני עניינים.
הראשון- הבנות לא מעוניינות להתפלל. השני- הן מפריעות לשאר הסניף בזמן התפילה.
בעיני המענה צריך להיות לכל עניין בנפרד.
קודם כל עלינו ליצור מצב שבו הן מבינות שגם אם הן לא רוצות להתפלל, תפילה היא חלק ממסגרת הסניף, ולכן הן צריכות לקחת בה חלק. גם אם הן לא מתפללות, עליהן להיות בשקט ולכבד את מעמד התפילה. בתפילה אנו עומדות לפני ה' יתברך, לפני המלך! לכן גם אם אני אישית לא מתפללת, אני חייבת לכבד את הזמן.
בעניין הרצון שלהן להתפלל, כדאי לנסות לחבר אותן לרעיון של התפילה, למשמעות שלה.. למה כיף ומשמח להתפלל, לדבר עם ה' ולהתחבר אליו.
אולי לחשוב איך להפוך את התפילה למהנה ונעימה יותר.. למשל- יותר שירים, צורה שהן אוהבות וכו..
בהצלחה!
תמר, רכזת הדרכה

אהלן, ת'אמת שאני חניכה משבט עוז שעוד שבועיים נכנסת להדרכה, עכשיו מעניין אותי למה באמת אני צריכה להיות מנהיגה? מה זה אומר?

ואו! שאלה עצומה ויפה!!
קודם כל חייבים להדגיש- את לא חייבת להיות מנהיגה, את בוחרת להיות מנהיגה! אז מה זה בכלל אומר להיות מנהיגה? ולמה שתרצי לקחת את התפקיד הגדול?
מנהיגה היא אחת שבוחרת להוביל. ליצור משהו גדול ולהשפיע על הסביבה שלה. היא לא רק זורמת עם המציאות אלא יוצרת אותה.
הבחירה להיות מנהיגה היא בחירה גדולה, היא לקחת על עצמי הובלה בתחום מסויים ולהיות בו עד הסוף, עם הרבה מאוד אש בעיניים!
למה שתרצי בזה? כי יש בך כוחות אדירים, ואת רוצה להשפיע מהם לסביבה שלך כבר עכשיו בגיל הנעורים! יש לך הזדמנות ליצור ולעשות כבר מעכשיו ודווקא מעכשיו בגיל הנעורים שיש בו כוחות 'לנער' את המציאות.
בהצלחה רבה בהחלטה החשובה, ובע"ה בכל משימה שתבחרי לקחת על עצמך:)

וכמובן שזה ככה על קצה המזלג בכתיבה, שווה להמשיך לברר עם עצמך ועם הקומונרית והמדריכה מה זה אומר לך…

אני מדריכה שבט של 5 בנות מקסימות רק שהן לא ממש מגיעות לפעולות… לפני כמה ימים היתה לי פעולה וכל פעם כשאני באוטובוס בדרך לפעולה אני מתקשרת אליהן לבדוק אם הם זוכרות כי יש להן נטיה לשכוח. עכשיו לפני כמה ימים התקשרתי ואז חניכה אמרה לי אני באה רק אם יש עוד בנות שבאות כי היא יודעת שרוב הסיכויים שאף אחת לא תגיע ופעולה קודמת היא הגיעה והייתה לבד. אז השאלה שלי היא איך אני מגיבה לזה שהיא אומרת לי אני מגיעה רק אם עוד בנות מגיעות

 

שלום לך 🙂

אני הייתי מגייסת אותה אליי ואומרת לה שבמקום להגיד שהיא באה רק אם עוד בנות באות, שתגרום לבנות האחרות לבוא. מעבירה את האחריות קצת אליה ולא יוצרת מצב שאני צריכה להתחנן אחת אחת שיבואו אלא הן אלו שמדרבנות אחת את השניה לבוא.
הצלחה רבה!

שלום, אני מדריכה כבר שנתיים שבט בגיל קטן, האם צריך ואיך- להוציא אותם לשחנשים, או שזה מתאים רק לגדולות יותר.. תודה.

שלום!

ההדרכה כוללת מחוייבויות רבות כמו הכנת והעברת פעולות, ישב"צים, סמינריונים ועוד. אחת המחוייבויות היא קשר אישי עם החניכות. בכל גיל הקשר האישי מתבצע בצורה שונה. בכיתות הגבוהות לפעמים החניכות יוזמות אותו ומבקשות לדבר עם המדריכות, יש חניכות שקובעות לצאת עם המדריכות להליכה ותוך כדי מדברות עם המדריכה. בגיל קטן הדברים שונים. לרוב החניכות רוצות שיכירו אותן ואת הכישורים שלהן, וישמעו על המשפחה שלהן, הן לא מחפשות כתובת להתייעצות ארוכה. לכן אפשר לקבוע עם החניכות שהן תגענה קצת לפני הפעולה או שתישארנה קצת אחריה כדי שיהיה לכן זמן לדבר ולהכיר אותן, ממש כמה דקות. אפשר ליזום ביקורי בית, יש סניפים שזה בנוהל והחניכות מחכות לזה, ויש סניפים שזה לא מקובל. מה שאני ראיתי בתור מדריכה של הגיל הצעיר הוא לנצל את הליווי לבית למטרה הזאת. בזמן שמלווים את החניכות אפשר לדבר איתן ולהכיר אותן, לשמוע על התחביבים שלהן והחיים שלהן. תחשבי מה מתאים לך ולחניכות.

בהצלחה!

תשלום דמי חברות הוא המדד היחיד לכך שבנכם הוא חבר בתנועה.

לכאורה היינו צריכים למנוע מחניכים שלא שילמו חברות את הכניסה לפעילות השוטפת,

אך אין ברצוננו לגרום לחניך להתבייש בפני חבריו.

האם יש בעיה שיהיה לי נזם כשאני מדריכה?

שלום וברכה 🙂

אני חושבת שהשאלה דורשת העמקה שהיא מעבר לשאלה האם יעיפו אותי מההדרכה או לא? השאלה היא האם זה נכון בעינייך? מה תהיה ההשפעה שתעשי נזם על חניכות שלך? האם את תהיי מרוצה שזאת ההשפעה עליהן?
אחרי שתעני לעצמך על השאלות האלו כדאי שתלכי להתייעץ עם הקומונרית שלך, לשמוע גם את דעתה לגבי השאלות אולי יש לה פרספקטיבה אחרת שתגרום לך לחשוב על הדברים שוב.
בעז"ה שיהיו כל מעשינו לשם שמיים,
בציפייה לבניין אריאל.

חודש ארגון – זיקה ללוח הלועזי?? מטרידה אותי השאלה, שאולי מעט מטופשת, למה חודש ארגון הוא דווקא בזמן בו אנחנו מקיימים אותו עכשיו?? חודש ארגון מתקיים בחודשים חשוון-כסליו. לפי מיטב ידיעתי תנועת אריאל היא לא זו שקבעה את זמני חודש ארגון אלא הצטרפה לשאר תנועת הנוער. עלתה בי המחשבה שזה תאריכים שלרוב יוצאים בדצמבר, החודש האחרון בלוח השנה הלועזי. האם חודש ארגון נקבע כך כדי ששבט יתחיל להיקרא בשמו החדש שמתחילה שנה לספירת הנוצרים?? אם נצא מנקודת הנחה שזה ממש ממש לא הכוונה, אז למה דווקא שם? למה דווקא לפני חנוכה? מה מיוחד בתאריך? מה הוא מסמל? וגם, סעיף נוסף בשאלה, מעבר לכך שחודש ארגון הוא הזדמנות טובה לגיבוש וכו", מה מטרת העל של החודש הזה? למה הוא נכלל כפעילות תנועתית. וגם: מה הנושא השנה של חודש ארגון בתנועה? חודש ארגון מתקרב בצעדי ענק…

שלום וברכה! 🙂
כל הכבוד לך על הבירור והרצון לשמוע.
למיטב הבנתי חודש ארגון נוסד מתוך הבנה שלאחר החגים הסניף והחניכים נכנסים לשגרה של פעולות וקצת נכנסת לתרדמת חורף. המטרה היא להתחיל את תקופת החורף בשיא חינוכי של לימוד ועשייה. ולכן, ההחלטה לקבוע את החודש דווקא בתאריכים האלו לא נובעת ממקום של זיקה ללוח לועזי אלא ממקום חינוכי. כמובן, כמו שציינת יש את המקום שחודש ארגון התחיל בתנועות אחרות (מהסיבה הנ"ל) ואנחנו מצטרפים לתאריכים האלו על מנת שזה יקל על כל הגורמים מבחינה טכנית בבתי הספר, ולא בכל חודש יהיה חודש ארגון לתנועה אחרת ובתי הספר יצטרכו להתחשב, או לחילופין הם לא יתחשבו והמדריכות והחניכות שלנו יצטרכו להסתנכרן עם הלימודים.
בהצלחה רבה!!

שלום:) נכנסנו להדרכה לפני לא הרבה זמן, אני והמדשית שלי, כך שאנחנו עדיין לא כ"כ מכירות את החניכות ועדיין לא בקשר חזק איתם… יש לנו חניכה מופרעת שעושה לנו בעיות. מפריעה למהלך הפיעולה, מושכת אחריה בנות רבות וכו"… החניכה הזאת לא מקשיבה לנו בכלל. היא לא שמה על מה שאנחנו אומרות וצוחקת על עליהם… עכשיו, למחנה נרשמו שתי חניכות, היא ועוד אחת. אני צריכה לצאת איתם למחנה וטיפה קשה לי מכמה סיבות: 1. לא מתשחק לי ואני לא רוצה להשקיע כ"כ הרבה בחניכה הזאת שרק הורסת לי את הפעולות ואת השבט. 2. ז\ה טיפה לא הגיוני לצאת למחנה עם חניכה שאין לך מרות עליה, והיא לא מקשיבה לך. היא יכולה לעשות דברים מסוכנים (היא מסוגלת לזה..) והיא פשוט לא תקשיב לי… ואז אם חס ושלום יקרה לה משהו כי היא לא הקשיבה לי, האחריות תהיה עלי… חשבתי לפני המחנה לדבר איתה רציני ולהדגיש לה נקודות, זה לא יעזור כי היחא פשוט תצחק עלי ותלך משם… וגם אין לי אפשרות לדבר עם אמא שלה כי היא מרכזית בסניף והיא די אחראית עליו… אשמח לעצה בעיקר על המחנה, אך גם על הקושי היומיומי.. תודה רבה!

מדריכה יקרה שלום. 

הכניסה להדרכה כרוכה בתהליכי הכרות מורכבים לעיתים. ואכן, חניכה כמו זו עלולה להפיל ו'לתקוע מקלות' בתהליך ההיקשרות לשבט כולו, וזה לא פשוט.. 
ואולם, אני רואה במחנה הזדמנות נהדרת לפירוק ההתנגדות של החניכה כלפיכן, וליצירת קשר אישי משמעותי שיעזור לכן מולה גם בהמשך ההתנהלות בשבט. 
תוכלו למנף את ההזדמנות, בה אתן נמצאות רק עם החניכה הזאת- וחניכה נוספת, שתפיג את המבוכה ההדדית. 
העלת פה 2 נקודות:
1. לא מתחשק לך להשקיע בחניכה שהורסת לך. נכון, זה קשה; אולם לימדונו חז"ל- אחרי המעשים נמשכים הלבבות, ולפעמים דווקא כשמשקיעים בחניכה ספציפית- הרגש אליה מתגבר וקל יותר לאהוב אותה. וכהמשך לזה, ככל שאתן תאהבו יותר את אותה חניכה- ככה לאט לאט ההתנגדות שלה כלפיכן תפחת. 
2. החשש מחוסר סמכות ולקיחת האחריות. בעבר כשהדרכתי ונכחתי בסיטואציה דומה, הקדמנו רפואה למכה והוצאנו לפני המחנה 'מכתב הנחיות בטיחות' לקראת המחנה, לכל הבנות שנרשמו למחנה; במכתב צויינו נהלי הבטיחות הבסיסיים (יציאה לכל מסלול עם כובע נעליים ו3 ליטר מים, יש ללכת בשביל המסומן, יש להשאר בקרבת השבט ולא ליצור פערי מרחק משמעותיים) וגם נהלי בטיחות ספציפיים יותר, שהרגשנו שנצרכים בהתאם לאופי החניכות שיצאו למחנה (כגון- לא משחקים עם קוצים ואבנים חדות, אין ללכת יחפות בשטח המחנה, על כל יציאה לשירותים או לסניפים אחרים יש ליידע את המדריכות). במכתב כזה, תוכלו לציין סעיף בו חניכה שלא תשמע להוראות הבטיחות ו/או תפר את נהלי המשמעת כלפי המדריכות, תאלץ לחזור הביתה. כמובן יש להתייעץ עם הקומונרית לגבי ניסוח סעיף כזה. על המכתב נדרשו לחתום גם החניכות וגם הוריהן, ולהחזירו אלינו חתום טרם היציאה למחנה; כך מצד אחד פתחנו את הנושא והבהרנו את הדרישות, מצד שני השארנו פתח לפתרון בזמן אמת במידה ולא תהיה הקשבה, אבל מצד שלישי והכי חשוב בעיני- לא פתחנו את הנושא מול החניכה הספציפית, אלא השארנו מולה את האמון שביכולתה להיות טובה ולהתנהג כראוי. 
אם תיקחו את החניכה לשיחה מקדימה, היא גם תצחק עליכן כפי שאמרת, וגם תמשיך בתחושה שהמדריכות חוששות מפניה ושהיא יכולה לעשות הכל, וגרוע מזה- בתחושה שהמדריכות לא מאמינות שהיא מסוגלת ללכת בתלם. 
 
לגבי הקושי היומיומי, אין ספק כי המענה לכל זהו קשר אישי משמעותי ביניכן לבין אותה חניכה; קשר שנבנה בעמל, בהשקעה ובאהבה; והמחנה זו הזדמנות נהדרת ליצור פתח לקשר שכזה. 
 
בהצלחה רבה!! 

נודע לי השבוע שאח של חניכה שלי (נקרא לה שרה) חולה במחלה הידועה… חניכה אחרת אמרה את זה בסוד לי ולמדשית ולא שרה. שרה מתנהגת כרגיל ולא ניגשה אלינו לדבר על זה או משהו… אבל אני חושבת שאולי אני צריכה לדבר איתה על זה… אבל אני גם לא יודעת מה להגיד! יש לציין ששרה היא ילדה מהממת, חברותית, מצחיקה ומאוד מקובלת בשבט אבל אף פעם לא יצא לי לדבר איתה שיחה רצינית ממש (גם לא עם שאר החניכות לצערי… לא הספקנו לעשות שחנשי"ם והחניכות גרות רחוק ממנו אז אין ליווים. אנחנו עוזבות עוד כמה חודשים אז לא נספיק לעשות). השאלה שלי: האם אני צריכה לדבר איתה על זה מיוזמתי? ואם כן, מה להגיד?? אשמח לתשובה…

שלום,

מהשאלה שלך, ניכר הרצון להיות שם בשביל החניכה, וזה ראוי להערכה. 
חשוב לזכור שסביר להניח, רוב עולמה של החניכה מעורער כעת. 
המשפחה שלה כנראה עסוקה בטיפול באח והזמן ותשומת הלב עבורה מועטים.
הנטייה הראשונית שלנו בסיטואציה כזאת היא לרצות, כמו שאמרת, להגן, לגונן, לשוחח… 
אולם לא בטוח שזה מה שהיא צריכה. 
היא בחרה שלא לשתף אתכן במה שקרה; 
ייתכן והיא רוצה- לפחות מולכן ומול השבט- להשאר שרה הרגילה, החברותית, המצחיקה… ולא 'אחות של מי שחולה', לא 'המסכנה שצריך לרחם עליה'..
כן חשוב לאפשר לה הזדמנויות לבחור עם לספר, ושיחות אישיות הן דבר חשוב ואף פעם לא מאוחר להתחיל איתן.. 
אבל עוד חשוב מאוד- לא לקחת ממנה את המקום להיות מי שהיא, לשכוח ממה שקורה בבית ולהשתחרר.
 
לסיכום,
אני מציעה לך לא ליזום שיחת 'שמעתי שאח שלך חולה', אלא להמשיך להתייחס אליה כמו שהיא, בזכות עצמה;
עם זאת, כן ליזום סיטואציות שיאפשרו לה לבחור לספר, בצורה עצמאית ובלי שיראה מעושה מידי. שיחה אישית זה כלי נהדר וכדאי מאוד להשתמש בו. אפשר להפוך את השיחה ל'שיחת סיכום' לתקופת ההדרכה בכלל. 
 
בהצלחה! 

שלום קראתי את התשובה לשאלת בני עקיבא אריאל לדעתי אין בכלל מה להשוות בין ההשפעה של תנועת בנ"ע לתנועת אריאל כשאריאל מדברים על חניכה או שתיים שלא הדליקו אור בשבת ושמו כיפה על הראש תנועת בנ"ע מקרבת ציבור שלם לערכים שדוגלת בהם! לצערי עדיין הציבור שלנו לא ברמה דתית מספיק גבוהה ולכן בתנועת בני עקיבא לפעמים נוצר פער בין האידיאל למה שקורה בפועל אבל אין לי ספק שבני עקיבא משפיעה הרבה יותר ואתן לכך כמה הוכחות 1)רוב המדריכות בתנועת אריאל כשהולכות לעשות שירות לאומי בתור קומונריות פונות לקומונה בסניפי בני עקיבא וכמובן הסיבה היא שהם רוצות להשפיע כמה שיותר! 2)לצערי תנועת אריאל נחשבת היום בעיקר בעיני המדריכים כקייטנה ולא כבניית ציבור חדש כמו שחושב המזכ"ל של תנועת אריאל-לדעתי הפיתרון לבעיה הזאת הינה השתמטות רוב המדריכים מהסמינריונים גורמת לאי הבנה מה תפקידם כמדריכים! תנועת אריאל אנא חשבו מסלול מחדש אנחנו מאבדים זמן יקר ונשמות גדולות בצייפיה לבניין אריאל ובברכת תורה ועבודה אחד שאכפת לו!

אכן, אין מה להשוות בין ההשפעה של תנועת בנ"ע לתנועת אריאל- מאחר ו, כפי שהוסבר בתשובה הנ"ל, מישורי ההשפעה של התנועות שונים בתכלית ובמהות זה מזה. 

אתה מעלה פה 2 נקודות שאינן קשורות:
א. האם מדריכות בתנועה המעוניינות לשרת כקומונריות מעדיפות דווקא סניפי בני עקיבא, והאם הסיבה היא שהם רוצות להשפיע כמה שיותר? טוב, קשה למדוד את זה בצורה אמפירית, אולם אני מאמינה שאחוז גדול מבוגרות התנועה המועמדות לקומונה מתמיינות לשתי התנועות ומחליטות בהתאמה לסניף הספציפי. מעבר לכך, אין שום פסול בכך שילכו לקומונה בבני עקיבא; תנועת אריאל לא מתנגדת או שוללת את העשיה של בני עקיבא, אלא מוסיפה עשיה במישורים אחרים לחלוטין, ואנו מרימים דגל של תורה ויראת שמים. 
ב. תפיסת המדריכים את הסניף כקייטנה. אכן, זו בעיה חמורה- שאינה קיימת בכל הסניפים ובכל המדריכים, יש לציין- ואולם אם נתקלת בה ויש לך רעיונות לטיפול בבעיה זו, צוות ההנהלה- שעושה ימים כלילות כדי לקדם את התנועה ולהוסיף טוב בעולם- יישמח לשמוע ולשתף פעולה.
 
בהצלחה רבה, אכפתיות זה חשוב 🙂 

שלום,אני מדריך כשנה שבט מאוחד שרובו שבט נווה ויש בו קבוצה קטנה יחסית של הראל. שני הגילאים מאוד מגובשים ומחוברים ובפעולות כמעט לא מרגישים שהם גילאים שונים. לאחרונה הצטרף לשבט חניך חדש מהגיל של נווה,חניך זה מאוד רוצה להיות בסניף אך לא מחובר כל כך לגיל הקטן של השבט לאחרונה חניך זה חוגג בר מצווה,זוהי הבר מצווה הראשונה בשבט,אך הוא אינו הזמין את כלל השבט ובעיקר לא את השבט הקטן מכיוון שהוא אינו מחובר אליהם ועדיין אינו באמת בשבט. אתמול הוא הזמין גם אותי ואת המד"ש שלי,השאלה שלנו היא מתאימה גם למקרה ספציפי זה וגם באופן כללי האם ללכת לבר מצווה שאליה לא כל השבט מוזמן? יכול להיות שחניך זה יפגע מכך שלא נבוא…

קודם כל ישר כוח על הרגישות ותשומת הלב.
יתכן מאוד שההורים של אותו חניך אפשרו לו להזמין רק מספר מסויים של חברים
(כל משתתף בבר מצווה זה עלות כלכלית עבור ההורים)
ולכן הוא בחר להזמין דווקא את מי שבאמת חבר שלו. ולא את כולם.
לכן לדעתי ראוי שתגיעו ותשתתפו בבר מצווה.
 
בלי קשר ובמקביל חשוב שתדברו איתו על החשיבות להתגבש ולהתחבר לשאר החברים בשבט כולל לחניכי הראל.
 
בהצלחה גדולה
חזקו ואמצו!!

אני יודעת שהשאלה נכתבה לפני כמה שנים, אבל התשובה לא סיפקה אותי. וזו שאלה שמציקה מאוד גם לי. זה מאוד יפה שאתם ככה אומרים אידיאלים, אבל מה בתכלס? בתכלס לאט לאט מתפשרים על הרבה דברים, בעיקר כדי לגדול… והתנועה באמת גדלה. ודווקא בבני עקיבא יש חלק גדול של סניפים נפרדים, ששמו להם מטרה הרבה יותר גדולה: גם תורה בלי פשרות, גם איחוד לזרם בו אנחנו נמצאים "הציונות הדתית" ,לא ליצור עוד פילוגים. זה יפה מאוד שתנועת אריאל מדברת ככה יפה יפה "מהפכת הרוח" "ליצור שינוי בעם" ובתכלס- תשאל חילוני מתל אביב, רוב הסיכויים שהוא יכיר את תנועת בני עקיבא, שפועלת הרבה ובאמת מובילה למהפכה, מאשר תנועת אריאל – שמדברת ומדברת ובסוף-כלום. רק להתנשא היא יודעת. אז כן – אני חושבת שאפשר גם להיות בתנועת בני עקיבא, וגם לא להתפשר. גם לחולל "מהפכת הרוח" בלי להתבדל ולגרום לפילוג. אין סיבה שהיום, שהמזכ"ל הנוכחי מעודד מאוד סניפים נפרדים, ואף רוצה שכל תנועת בני עקיבא תהיה נפרדת, לא נתאחד. אז עשינו את שלנו, לא? העלנו את זה שלא טוב לנו שסניפים הם מעורבים. תנועת בני עקיבא הבינה, ומנסה לשנות. אז נעזור לה? ואולי לא? אולי רק נדבר על מהפכת הרוח ובלה בלה בלה. פעם שמעתי מישהו מהנהלת תנועת אריאל אומר "אנחנו לא רק בני עקיבא נפרד, אנחנו גם שומרים כשרות… נוטלים ידיים…" ואני לא הבנתי מה הוא אומר בעצם? שתנועת בני עקיבא לא שומרת כשרות בלי פשרות? לא נוטל ידיים ב"עוז" יש לי המון חברות בבני עקיבא, רובן בסניפים נפרדים לגמרי, והן יוצאות למחנות נפרדים, ואני שואלת את עצמי: למה אי אפשר שנהיה בתוך תנועה אחת גדולה? הרי הן כ"כ דומות לי! כ"כ רוצות תורה ללא פשרות! כ"כ גדלות על ערכים נפלאים של התנועה! וגם אני. אז מה ההבדל בעצם? דווקא מתוך תנועת בני עקיבא נוכל להשפיע הרבה יותר. גם על תנועת בני עקיבא עצמה, שרוצה לעשות את השינוי הזה לנפרד וצריכה את עזרתנו, וגם נשפיע יותר על עמ"י דרך זה שנהיה חלק ממשהו גדול יותר. זה מציק לי הרבה זמן. אז אשמח אם תענו.

מדריכה יקרה שלום. 

קודם כל, נשמע מהשאלה שהנושא בוער בך. 
ובצדק. 
את גדלה על ערכים מסויימים, חולמת אידאלים, וחשוב לך להבין מאחורי מה את עומדת. 
כדי להבין את שורש ההבדל, נצטרך ללכת קצת בהיסטוריה.. 
לפני 38 שנים, בשנת תשל"ח, בני עקיבא הקימה את הסניף הנפרד- סניף בין החומות. 
לאחר שנה, הגיעו רבים משכונת קרית משה- גבעת שאול, בכל שבת, ברגל, לסניף בין החומות, רק כדי להשתייך לסניף הנפרד. ואז הם פנו להנהלת בני עקיבא בבקשה: בואו נפתח סניף נפרד נוסף בשכונה. יש ביקוש! 
תנועת בני עקיבא דאז סירבה. וחברי הקבוצה, משבט אריאל, התנהלו בשכונת קרית משה כסניף 'עצמאי', ללא תנועה. 
לאט לאט הם קיבלו בקשות ממקומות נוספים- שרצו גם הם להיות סניפים עצמאיים, במטרה להיות נפרדים.. עד שחברי השבט החליטו להקים 'תנועה'. 
חלפו מספר שנים, התנועה התפתחה, והמקימים פנו לתנועת בני עקיבא בבקשה: יש ביקוש! בואו נמנע פילוג בעם! 
ותנועת בני עקיבא סרבה: מי יבוא לסניפים נפרדים? אנחנו תנועה של עם
בני עקיבא חרטה על דגלה תנועה של עם; ערך חשוב ונפלא מאין כמוהו.. 
אבל אז הבינו מקימי התנועה שההבדל בינינו לבין בני עקיבא הוא תהומי. זה לא רק נפרד ומעורב; זה גם לא נטילת ידיים או שמירת כשרות. ברור לי שבבני עקיבא שומרים כשרות ונוטלים ידיים. 
אבל ההבדל הוא, שבעוד בני עקיבא היא תנועה של עם, ש"יורדים" אל העם- וכחלק מזה, לעיתים, בני עקיבא נאלצת לוותר על דברים שהם תורה ממש, במטרה לקרב רחוקים- וזה טוב וחשוב!! 
תנועת אריאל חרטה על דגלה תורת חיים בעוז. דרך חיים לפי תורה בלי פשרות. אנחנו לא יורדים אל העם; אנחנו נמצאים גבוה. במקום של קדושה ותורה. כמובן, זה לא אומר ש'לא אכפת לנו מהעם'; אבל אנחנו מאמינים שהתורה היא של כולם- ולכן אין שום סיבה לוותר על חלקים בתורה בשביל להתחבר לעם. אנחנו מאמינים שהעם מסוגל להכיל את התורה כמו שהיא, בשלמותה. בלי התאמות וגימיקים שנועדו לקרב רחוקים.
 
וזה מוכיח את עצמו. 
בחניכה שבאה לסניף עם מכנסיים ומהר מאוד הבינה שפה הולכים עם חצאית
והחניכה, החילונית, שסיפרה לקומונרית ש'בשבת רציתי להדליק את האור ואמרתי לעצמי לא! אני באריאל. באריאל לא מדליקים את האור בשבת.'
ובחניך בלי הכיפה ששמר 'כיפה של הסניף' כדי שיוכל להגיע לסניף עם כיפה.. 
וזאת המהפכה. 
מהפכת הרוח שמדברים עליה.. מהפכה שנותנת אמון בעם ישראל וביכולות שלו לעלות בקדושה. ולהכיל את הקדושה ואת התורה הזאת. 
 
נכון, בני עקיבא עושים המון. הם מנגישים תורה להמונים, הם מקרבים רחוקים, והם גם הולכים ונעשים קרובים יותר לתורה, הסניפים הנפרדים מתפשטים בתנועה ועוד. 
אנחנו לא נגד בני עקיבא. 
העם צריך גם תנועה של עם, וגם תורת חיים בעוז. העם צריך גם וגם, וכל אחד פועל בנישה שלו ובנקודות החזקות שלו. כן, אפילו כשיש גם את זה וגם את זה באותו יישוב ממש. כי ההבדל הוא הרבה יותר עמוק מסתם 'נפרד ולא'..
 
בציפיה לבניין אריאל ובהצלחה! 



איך גורמים להורים להתייחס לסניף כאל משהו חשוב ולא כאל בייביסיטר? אנחנו רוצים שההורים ישלחו את החניכים לסניף?

מדריך יקר שלום, 

בכדי לגרום להורים להתייחס לסניף כאל משהו חשוב ולא כאל ביביסיטר, עלייך קודם כל… להתייחס לזה כך בעצמך.
האם כשאתה מגיע לסניף, עומדות מול עיניך מטרות נשגבות אותם אתה רוצה להנחיל לחניכים?
ככל שזה יהיה ברור לך יותר, כך גם ההורים יתייחסו לזה בהתאם. 
אחרי שאתה מרגיש בטוח ומגובש עם זה- הגיע הזמן לשיווק נכון. 
שתף את ההורים בערכים המונחלים בסניף. 
נסה לשלוח אחת לתקופה מכתב להורים המסכם את הפעילויות השונות שהועברו במסגרת הסניף, ומיידע על הדברים שעתידים לקרות.
כמו כן, גם צ'ופרים וקטעים מצולמים שהילדים חוזרים איתם הביתה עושים אפקט דומה אצל ההורים… 
 
בהצלחה רבה! 

השאירו שאלה

ברוכים הבאים למדור שאלות ותשובות
להלן כמה כללים לשימוש בשו"ת דרך האתר:

  • מומלץ לבדוק באתר השו"ת האם ישנה תשובה דומה באתר.
  • כל שאלה נשלחת אלינו, ואנחנו משתדלים להשיב תוך כמה ימים, שאלות דחופות יש לפנות באופן ישיר למלווי הסניפים..
  • כל תשובה חוזרת ישירות לשולח לדואר האלקטרוני, ובמקביל מתפרסמת באתר .
  • התשובות מתפרסמות באתר ללא פרטים מזהים, במקרים חריגים בהם אינך רוצה בפרסום כלל יש לציין  זאת בתחילת השאלה.