אור לגויים ושבט מעוז (פעולה)

שבט מעפילים- מעוז

מה היה קורה היום אם היה לנו בית מקדש? מבחינת הכח שלנו מול העולם?
פירוש המילה מעוז= כח/ מבצר/ חוזק/ ביטחון/עוצמה

בתקופת בית המקדש היה עמ"י אור לגויים. הוא היה בעמדה של חוזק, כל הגויים הגיעו לחזות באור ה' ובסגולתו של עמ"י שנבחר על ידו.
השם "מעוז" מבטא את המקום הגדול הזה שבו עמד עמ"י בתקופה זו. מעוז פירושו- מבצר חזק, שם המקרין ביטחון ועוצמה.
בפעולה זו נלמד על המצב שבו היה עמ"י ועל הכח והבטחון הסגוליים שהעניק לו בית המקדש ושכינת הקב"ה בתוכו.

מטרת הפעולה:

החניכים יבינו מהי סגולת ישראל ויכירו בפערים הגדולים בביטויה במציאות כאשר בית המקדש איננו.

מהלך הפעולה:

"ה' מעוז חיי", בית המקדש כמספק הכח לעמ"י.

לפני הפעולה נכין מספר בקבוקים ריקים [כמה שיותר] שקצוותיהם חתוכים משני הצדדים, וכן שני דליים- אחד ריק והשני מלא במים, וכן נטלה או כלי קיבול אחר בסדר גודל דומה.

נעמיד את הדלי הריק במרחק מסויים מהדלי המלא ונסביר לחניכים כי עליהם להוביל מים מהדלי המלא לדלי הריק ע"י בניית צינור מהבקבוקים החתוכים שיש בידם. הנטלה מיועדת אך ורק ע"מ להעביר מים מהדלי המלא לתוך הצינור!

אחרי שהחניכים יצליחו להעביר את המים מדלי לדלי ע"י הצינור שבנו- נקשה עליהם את העבודה. בתחילה נוריד כמה בקבוקים ויהיה עליהם להסתדר בלעדיהם ובכל זאת להעביר מים עם צינור יותר קצר. בהמשך נקח להם את הנטלה. החניכים יתוודעו לכך שהרבה יותר קשה להעביר כך את המים.

לאחר סיום הפעילות נשאל את החניכים איך היתה המשימה? ומה היה הכי קשה?

נסביר לחניכים שמה שעשינו הוא בעצם משל.
הצינור שבנינו משול לעמ"י. תפקידו של עמ"י הוא להעביר לגויים את תהילת ה'. תפקידו להיות אור לגויים. כאשר בית המקדש היה קיים, כל הגויים היו מתקבצים לשמוע את הבשורה של עמ"י בעולם. עמ"י הוא בעצם הצינור של הקב"ה אל העולם הזה. ראינו שכאשר הורדנו כמה בקבוקים היה לנו יותר קשה להעביר את המים אל הדלי הריק. וכשחסרה הנטלה- זה היה כבר כמעט בלתי אפשרי.

כך גם אנחנו- ללא המקדש, ללא שכינת ה'- קשה לנו עד כמעט בלתי אפשרי להעביר את תהילת ה' בגויים. במקום להעביר אותה בזרמים גדולים, בעוצמה- אנו מעבירים בטיפות קטנות. חסר בנו חלק מאד משמעותי ובלעדיו אנחנו לא יכולים להיות אור לגויים כמו שהיינו אז. מעוז חיינו- בית המקדש- המקום ממנו אנו שואבים את הכח הסגולי שלנו, איננו, ובלעדיו ובלעדיו קשה לנו להיות מי שהיינו כאשר היה קיים.

החסרון בימינו

נחלק לחניכים דף עם קטעי המקורות הבאים המובאים בנספחים שבקבצים המצורפים בצד/תחתית העמוד

שאלות מנחות לדיון:

• אז מה בעצם חסר לנו? [ניתן לחניכים לומר כל מה שעולה בראש]
• האם אפשר למלא את החוסר הזה בלי בית מקדש?
• "ונהרו אליו כל הגויים"- מה המיוחד שאליו נוהרים כל גויי הארץ?
• האם לדעתכם מתקיימת נבואת ישעיהו במציאות ימינו?
• למה קשה לנו להיות אור לגויים במצב שבית המקדש איננו?

לסיכום

השם "מעוז" מבטא את העוצמה והכח שיש לעמ"י בזכות השכנת השכינה בתוכם ע"י בית המקדש. אנחנו העם שהקב"ה בחר ע"מ שנקדש את שמו בעולם וע"מ שנהיה כלי שמעביר את בשורת ה' בכל העולם.

בית המקדש נותן לנו את הכח הזה להיות אור לגויים. הוא מקור הכוחות שלנו. ממנו אנו שואפים את הסגולה. וברגע שבית המקדש איננו, העוצמה הזו מתעמעמת וקשה לנו להוביל את האור הזה בצורה דרסטית ממה שהיה אז.

עלינו לדעת שיש לנו תפקיד גדול מאד בעולם ועלינו לכסוף למצב הזה. כל העולם צמא לבשורה שלנו לכן עלינו לפעול ככל יכולתנו ולשאוף לבניין המקדש מחדש