מטרות:
החניכות יבינו שההתמודדות עם אתגרים וקשיים בחיים חיוניים להתקדמות שלנו.
שלב א':
משחקים "כן לא שחור לבן" ולאחר הסבב הראשון מעלים את דרגת הקושי:
במקום לא להגיד את המילים האלו – אסור להגיד שום מילה שמתחילה באות א' או ל'!
כשרמת הקושי עולה המשחק נהיה יותר קשה – אבל דווקא בזכות זה, יש תחושה טובה יותר למי שמצליח =
כמו בקשיים בחיים, כגודל הניסיון כך גודל ההתקדמות!
שלב ב'
משחקים שלושה מקלות –
דומה לרעיון של המשחק הראשון ככל האתגר גדל כך תחושת הסיפוק גדלה.
שלב ג':
מספרים את הסיפור: "גדר כבשה ואיש עם בעיה"- יעל בירן
(הסיפור מצורף בנספח, אבל יותר כדאי להקריא מהספר בליווי התמונות)
דיון בעקבות הסיפור:
לאיזו כבשה את הכי מתחברת?
ולמה?
מה מסמל לנו הסיפור לחיים?
איזו דרך התמודדות עם בעיות היא הכי טובה לדעתכן?
(שיתוף פעולה/תכנון/חשיבה מחוץ לקופסא/רמיסת אחרים/הפתרון הקלאסי/ וכדו'…. = בהתאם לכבשים….
צ'ופר:
איש אחד גילה על גזע עץ בגינה גולם של פרפר. יום אחד, הופיע פתח קטן בגולם.
האדם ישב והביט מוקסם במשך כמה שעות בפרפר המנסה לחלץ את עצמו ובמאמציו לדחוף את גופו דרך אותו פתח קטן.
לפתע, הפרפר הפסיק להתקדם. הוא לבטח עייף, הוא אינו יכול יותר חשב האדם.
מתוך הזדהות עם הקושי החליט לעזור לפרפר. באמצעות סכין פתח בזהירות את הגולם והפרפר יצא בקלות, אבל גופו היה מנוון והכנפיים שלו מכווצות.
האיש המשיך להתבונן, בציפייה שכל רגע כנפיו של הפרפר יפתחו, יגדלו וייפרסו – ובכך יתמכו ויעצבו את גוף הפרפר. אבל זה לא קרה!
למעשה, הפרפר בילה את שארית חייו בזחילה עם גוף מנוון וכנפיים מכווצות. הוא אף פעם לא הצליח לעוף.
האיש הטוב שכל כך רצה לחסוך מהפרפר את הכאב והסבל לא הבין שהגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת ממנו, היו התהליך שדוחף נוזלים מגוף הפרפר לתוך כנפיו כדי שיוכל לעוף אחרי שייצא לחופשי מן הגולם.
קשיים, מאבקים, התמודדויות הם חלק חשוב מחיינו, אלה עוזרים לנו לפתח יכולות, חוזק ועוצמה.
שנזכה בעז"ה תמיד לעמוד בניסיונות שהקב"ה מציב לנו וע"י כך להפוך לאנשים טובים וקרובים יותר אליו!!!