ניתן להוריד קובץ ערוך של הלימוד בצד העמוד.
אנחנו זוכים במסע פסח הקרוב לטייל באחד האזורים החשובים ביותר בארץ ישראל. אזור שלא יצא לנו לטייל בו עד עכשיו. ודווקא בתקופה כזו חשוב לנו לחזק את הקשר אליו.
המקום בו עמד משכן שילה. חשוב שנכיר ונלמד עליו לפני כן.
עם ישראל יוצא ממצרים, זוכה למעמד הר סיני נכנס לארץ ישראל ומתנחל בה.
אבל עדיין לא מגיע אל המנוחה והנחלה. בספר שופטים אנחנו רואים איך עם ישראל
מתרחק מה', מגיע מלך רשע שמשעבד את ישראל והקב"ה מושיע אותם.
נתמקד בקצרה בשלושת הפרשיות האחרונות בספר שופטים:
שופטים פרק יז'
מסופר על פסל שעשה מיכה, ממש בסמוך למקום המשכן בשילה
א וַיְהִי אִישׁ מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ. ב וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: "אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח לָךְ וְאַתְּ אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי – הִנֵּה הַכֶּסֶף אִתִּי, אֲנִי לְקַחְתִּיו", וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "בָּרוּךְ בְּנִי לַה'". ג וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתֹּאמֶר אִמּוֹ: "הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַה', מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ". ד וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף, וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף,וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ. ה וְהָאִישׁ מִיכָה, לוֹ בֵּית אֱלֹהִ-ים, וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים, וַיְמַלֵּא אֶת יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן. ו בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶה.
בהמשך הפרק מסופר של שבט דן – שגוזלים את הפסל ממיכה ומתישביםאיתו בצפון.
שאלה לדיון? מה לדעתך מעיד הסיפור הזה על המצב הרוחני של עם ישראל?
שופטים פרק יח'
מספר את סיפורו של איש משבט לוי שנקלע יחד עם פלגשו לגבעה של שבט בנימין. ולהפתעתו אף אדם לא מזמין אותם לביתו, לאחר זמן הגיע אדם זקן שאירח אותם. "הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר, אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל, נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת, מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ…"". כג וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: "אַל אַחַי אַל תָּרֵעוּ נָא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אַל בֵּיתִי, אַל תַּעֲשׂוּ אֶת הַנְּבָלָה הַזֹּאת.
אנשי הגבעה לא מקשיבים לדברי הזקן ובהמשך פוגעים והורגים את פלגשו של האיש.
שאלה לדיון? מה לדעתך מעיד הסיפור הזה על המצב הרוחני של עם ישראל? מה החטאים של אנשי בנימין כפי שהם באים לידי הסיפור במעשיהם הרעים של תושבי הגבעה?
האם זה מזכיר לך סיפור אחר בתורה?
שופטים פרק כ'
בעקבות הסיפור של פלגש בגבעה נזעקים כל עם ישראל:
"וַיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶל ה' הַמִּצְפָּה. ב וַיִּתְיַצְּבוּ פִּנּוֹת כָּל הָעָם, כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בִּקְהַל עַם הָאֱלֹהִ-ים, אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי שֹׁלֵף חָרֶב. ג וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי בִנְיָמִן כִּי עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּה. וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "דַּבְּרוּ אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֹּאת ". ד וַיַּעַן הָאִישׁ הַלֵּוִי, אִישׁ הָאִשָּׁההַנִּרְצָחָה, וַיֹּאמַר: "הַגִּבְעָתָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן בָּאתִי אֲנִי וּפִילַגְשִׁי לָלוּן. ה וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה, וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת הַבַּיִת לָיְלָה, אוֹתִי דִּמּוּ לַהֲרֹג וְאֶת פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת.… וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל שִׁבְטֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר: "מָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָּכֶם. יג וְעַתָּה תְּנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל". וְלֹא אָבוּ בני בִּנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יד וַיֵּאָסְפוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הֶעָרִים הַגִּבְעָתָה לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
בעקבות כך מתחילה מלחמת אחים נוראה בין שבסיומה נופלים 45,130 יהודים.
ושבט שלם שבט בנימין כמעט ונשמד לגמרי.
שאלה לדיון – אילו עבירות מרכזיות ראינו שבני ישראל עברו עליהם?מה אפשר ללמוד מכך על מצבו הרוחני של עם ישראל?
מספר שופטים לספר שמואל
ראינו שהמצב הרוחני של עם ישראל בתקופת השופטים היה ירוד.לעומת זאת ספר שמואל מסתיים במציאות הפוכה לגמרי דוד מלך ישראל.
עם ישראל מחובר לתורה ולקיום מצוות ושלמה בונה את בית המקדש. אבל מה ומי מוביל את המהפכה הרוחנית הזו?
חז"ל במדרש (תנא דבי אליהו ח) מספריםלנו על דמות מיוחדת – אלקנה אביו של שמואל:
"ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה וגו' (שמואל א א) אלקנה היה עולה לשילה ארבעה פעמים בשנה שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו הוא בנדבה. שנאמר 'ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחוות ולזבוח לה' צבאות בשילה וגו' עלה אלקנה ואשתו ובניו ובני ביתו ואחיו ואחיותיו וכל קרוביו היו עולין עמו… והיו לנין ברחובה של עיר והיו מתקבצין האנשים לבד והנשים לבד שכן האיש היה מדבר עם האיש והאשה עם האשה וגדול עם הקטן והיתה המדינה מרגשת והיו שואלים להן להיכן תלכו ואומרים להם לבית האלהים שבשילה שמשם תצא תורה ומעשים טובים ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד? מיד עיניהם משגרות דמעות, ואומרים להם נעלה עמכם. עד שעלו עמו לשנה הבאה חמשה בתים ולשנה האחרת עלו עמו עשרה בתים ולשנה האחרת הרגישו כולם לעלות והיו עולין עמו כמו ששים בתים ובדרך שהיה עולה שנה זו אינו עולה לשנה האחרת עד שהיו כל ישראל עולין. והיה אלקנה מכריע את כל ישראל לכף זכות, וחינך אותם במצות, וזכו רבים על ידו. הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות א"ל לאלקנה אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת אותם במצות וזכו רבים על ידך אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות ויזכו רבים על ידו הא למדת בשכר מעשה אלקנה שמואל"
חז"ל מלמדים אותנו שאדם אחד שלוקח יוזמה ומרגיל את עם ישראל לעלות לשילה, יכול להוביל מהפיכה רוחנית עצומה שבסופה הקמת בית המקדש תוך שנים מועטות.
אפשר להמשיל את המעשה של אלקנה, לפעילות של תנועת אריאל כיום. בדור בו עם ישראל צריך לחזק את הקשר לקב"ה לדרכה של תורה ולשמירת מצוות. דווקא אנחנו בני הנוער מכריזים שהתורה היא דרך חיינו. ופותחים סניפים בכל מקום ובכל יישוב בדרך של טהרה וצניעות.
אבל למה צריך בכלל משכן?
שאלה לדיון – מה מיוחד בעליה למשכן/ מקדש? למה בכלל צריך משכן?
בספר שמות כה' ח' מצווה עלינו התורה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם."
שאלה לדיון – עיינו בלשון הפסוק. האם אתם רואים קושי מסויים?
חז"ל שאלו – היה צריך לכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו. כלומר בתוך המקדש. למה כתוב בתוכם? מכאן למדו שתפקיד המקדש הוא לחבר את עם ישראל לקב"ה. כשיהודי מגיע למשכן הוא בעצם מתחבר למשכן שקיים בתוכו. כך כותב הרב יצחק הוטנר בשיר המפורסם:
בלבבי
בלבבי משכן אבנה להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו,
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה.
אפשר ללמוד נקודה זו גם ממשמעות שמות בית המקדש. שזכינו שהם גם שמות שבטי התנועה: כל חניך יעיין בשם של השבט שלו:
גלעד – "שעריך כעדר העזים שגלשו מהגלעד" שיר השירים רבה: "ואיזה זה?
זה בית המקדש, שנאמר (תהילים ס"ח) נורא אלוהים ממקדשך."
דביר – היינו קודש הקדשים נקרא דביר על שמשם יוצא הדיבור לישראל, והוא במקום מוצנע אחורי הפרוכת ובבית שני היה אמה טרקסין במקום הפרוכת. (אמרי שפר עמ׳ כ׳, עיק שו״ת חתם סופר יו״ד סי׳ רל״ג)
הראל – הר ה' – כך אברהם אבינו קרא למקום המקדש. "ויקרא אברהם א תשם המקום ה' יראה אשר יאמר בהר ה' יראה"
נווה – ר' יוסי בן דורמסקית אומר: אעשה לפניו בית מקדש נאה, אין 'נוה' אלא בית המקדש, שנא': 'ואת נָוֵהוּ הֵשַמוּ' (תהילים ע"ט, ז) (במכילתא)
מעוז – דניאל, יא', לא': "וחללו המקדש המעוז". אב"ע: "וחללו המקדש – המעוז שהיה לישראל, כמו "גאון עוזכם"."
נחלה – "ארבעה נקראו נחלה, בית המקדש נקרא נחלה, שנאמר "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך", "ארץ ישראל – "בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה", תורה – שנאמר "וממתנה נחליאל," אמר הקב״ה, יבואו ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראה נחלה, ויבנו את בית המקדש שנקרא נחלה, בזכות התורה שנקראת נחלה, לכך נאמר בהר נחלתך." (מכילתא דרבי ישמעאל(
שאלה לדיון – מה הרעיון אותו מבטא בית המקדש כפי שהוא מופיע בשם השבט שלך?
סיכום – רואים שבית המקדש מסמל את הקשר והחיבור שיש בין הקב"ה לעם ישראל בדרכים ובאופניים שונים.
זה גם היה המקום של משכן שילה. מקום שדרכו עם ישראל התקרבו והתחברו לקב"ה.
וכשעם ישראל חטאו, והתרחקו מהחיבור לקב"ה אז גם המשכן חרב.
כך ירמיה הנביא אומר לעם ישראל לפני חורבן בית ראשון:
"כה אמר ה' אם-לא תשמעו, אליי, ללכת בתורתי, אשר נתתי לפניכם לשמוע, על-דברי עבדיי הנביאים, אשר אנוכי, שולח אליכם; והשכם ושלוח, ולא שמעתם ונתתי את-הבית הזה, כשילה; ואת-העיר הזאת אתן לקללה, לכול גויי הארץ." (ירמיהו כ"ו, ד'-ו')
הבניין עצמו של בית המקדש או המשכן הוא רק כלי להשראת שכינה. אבל בפני עצמו אין לו משמעות. החובה עלינו זה לחזק את הקשר שביננו לבין הקב"ה.
נסיים בתפילה שנזכה כולנו להתחבר לקב"ה ולעבוד אותו באמת. ובמהרה נזכה לגאולה השלימה.
בציפייה לבניין אריאל!