יום העצמאות חג דתי?!

בשבוע שעבר חגג עם ישראל יומולדת 61 למדינה.  בניגוד לחגים הדתיים יום עצמאות הוא חג אמורפי, החסר צביון רשמי. כחג ישראלי מובהק אי אפשר להתעלם מאופיו העממי. יום העצמאות הוא חג המנגל הלאומי, חג הגששים, המערכונים ופטישי הפלסטיק. הציונות הדתית הוסיפה לחג מסיבות אידיאולוגיות מימד דתי. בתפיסת עולמה יום העצמאות הוא חג מקודש לכל דבר עם תפילות, הלל עם או בלי ברכה וסעודות. למעשה הדתיים- הלאומיים משלבים את החג הדתי עם חג המנגל הישראלי. האומנם יש מקום להעניק לחג אופי דתי?לדעתי התשובה היא שלילית.

אי אפשר להתעלם מהעובדה, שמדינת ישראל הוקמה כמדינה חילונית מובהקת. מייסדיה ביקשו להדיח מקיום מצוות את העולים התמימים מארצות המזרח  במבצע 'מרבד הקסמים' ובאמצעות המדריכים. והשאר כבר היסטוריה.

גם כיום המצב הרוחני רחוק מלהשביע רצון. חנויות פתוחות בשבת, וכן פועלות בארץ חנויות לממכר חזיר. גם הפסיקה המשפטית היא לא לפי ההלכה, ועוד. אומנם ייחודה של המדינה כקולטת עלייה, ובכך שהיוותה מקלט לפליטי השואה. אך באופן עקרוני היא מתנהלת כמדינה חילונית. תנועת התשובה (שהיא אנטיתיזה לחילון של תקופת ההשכלה) , הישיבות ומוסדות הדת הם חלק בלתי נפרד מתנועת היהדות העולמית. יום העצמאות אינו שונה אפוא מציון יום הבסטיליה בצרפת, או יום שחרור העבדים בארצות הברית.

יתרה מזו, לא עת גאולה היא. רוב עם ישראל מתבולל בחוצות. הר הבית לא בידינו. מבחינה ביטחונית ארץ ישראל נשלטת ברובה בפעל בידי אויבנו הפלסטינים. הכניסה לשטחי A ו B היא כידוע מסוכנת ליהודים. לא עוד, אלא שגם בתוך שטחי הקו הירוק אנו נתונים לסכנת טרור מתמדת, ועל כל מוסד ציבורי או פיננסי, תחת כל עץ רענן, יש אבטחה.

רבים מהכתומים הפסיקו להניף את הדגל ביום העצמאות, לא בגלל המצב הדתי במדינה אלא מסיבות פוליטיות על רקע העקירה מגוש קטיף הזכורה לשמצה.

מעבר לכך, לא סוד הוא כי גם אנשי ההשכלה והתחייה, כמו גם היהודים חברי התנועות הסוציאליסטיות, שכפרו בתורה, סימלו בעיני התנועה את המשיחיות, משום שהובילו להקמת המדינה. מאחורי חג העצמאות עומדת אפוא התפיסה הציונית –דתית, המקדשת את המדינה והצבא, ורואה בהם אתחלתא דגאולה. אולם בניגוד לארץ ישראל הקדושה הם מוסדות חילוניים מובהקים, הנבחנים בכלים קיומיים ואסטרטגיים, ונעדרים אפוא כל מימד של קדושה. ולכן יום העצמאות הוא חג חילוני מובהק. דומני כי מתן אופי דתי לחג הוא סוג של כפייה דתית מלאכותית, ועם כל הכבוד ראוי ביום זה להפריד את הדת מהמדינה.

(ציפי  לידר)

דיון:

• האם יש קשר בין יום העצמאות ליהדות?לגאולה?
• האם צריך לתת ליום העצמאות אופי דתי?
• מהו יום העצמאות בשבילנו?

מצוות היום – תפילה או מנגל?

מאז שחרור הכותל המערבי, מקיים עם ישראל ברחבת הכותל אירועים רבים המציינים את זיקתנו וחיבורנו אליו, החל מטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, טקסי הכומתה השונים וכלה בתפילות חגיגיות לציון יום ירושלים.

יום העצמאות? בכותל המערבי

אך דווקא בערב יום העצמאות, היום בו חוגגים כולנו את עצמאותה של מדינת ישראל, נשאר הכותל עזוב במשך שנים. לא עוד!

בשנים האחרונות החלה התארגנות בציבור הציוני דתי לבוא ולחגוג את יום העצמאות, בתפילת הודיה דווקא בכותל המערבי. בין המארגנים היה הרב אורי שרקי, ממכון מאיר, שהוציא את בני קהילתו, "קול יהודה" אל הכותל המערבי.

נוסח התפילה משולב בין אשכנזים וספרדים כשבתפילה עצמה, אומרים הלל בליל יום העצמאות, בברכה, כפי שנוהג הרב שרקי וכתקנת הרב שלמה גורן זצ"ל. בתחילה הגיעו רק עשרות בודדות של אנשים לתפילה, אך בכל שנה מצטרפים אליה המונים, כך שהעשרות הפכו למאות, והשנה צופים כשלושת אלפים מתפללים התפילה ממוקמת בסמוך לעזרת הנשים, והיא מלווה בהגברה כך שכולם יכולים לשמוע. שיאו של האירוע הוא הנפת הדגל בכותל בשעה 20:00 על ידי משמר הכבוד של החיילים, שמרגש בכל שנה את המתפללים. בשנה שעברה נרתמה תנועת "רעננים"-צעירי הציונות הדתית והצטרפה לאירוע יחד עם הקהילות הצרפתיות ולארגון CNEF (סטודנטים עולים מצרפת) ויחד הובילו אירוע מרגש של תפילת המונים בליל חג עצמאות ברחבת הכותל. מארגני האירוע צופים גם השנה לאלפי משתתפים ומאמינים כי תפילה וריקודים בליל חג העצמאות, מהווה אמירה חשובה לגבי משמעות חג זה ברמה הציבורית.

יו"ר תנועת "רעננים" – צעירי הציונות הדתית, יוני שטבון, סיכם את האירוע שחל בשנה שעברה בהתרגשות: "האלפים שהגיעו לכותל, העידו שניתן לתת לחג העצמאות משמעות ישראלית עמוקה ושמחה יותר" . שטבון קרא לכלל הציבור ולצעירים ולצעירות בפרט לבוא השנה דווקא לכותל ולירושלים ולהניף את דגלי ישראל.

בשנה שעברה לקחו חלק באירוע המרגש אלפי צעירים מרחבי הארץ, לצד אישי ציבור והרבנים הראשיים. הרבנים אורי שרקי ויהודה בן ישי מיוזמי האירוע, קראו גם השנה לכלל הציבור הישראלי להשתתף בתפילה המרכזית.