מספרים על האדמו”ר מרוז’ין, שפעם הגיע אליו אברך וביקש סמיכה לרבנות.
האברך רצה להסביר לו כמה הוא מתאים לקבל סמיכה ולכן תיאר בפניו את הנהגותיו:
‘אני שותה רק מים, הולך רק עם בגדים לבנים כדרכי המקובלים,
עושה גלגולי שלג כל יום ובסוף התפילה מבקש מהשמש שייתן לי ‘ל”ט מלקות’.
אותו יום היה יום מושלג, והאדמו”ר לקח את האברך אל החלון,
הראה לו סוס מתגלגל בשלג, ואמר לו: ‘תראה אותו. הוא לבן, מתגלגל בשלג,
האדון מכה אותו כל הזמן, הוא שותה רק מים, ובכל זאת בסך הכול אין הוא אלא – – – סוס…’
