שבועות הינו חג מתן תורה – החג בו עמדנו למרגלות הר סיני ונתקשרנו לנצח נצחים אל התורה הקדושה,
מתנתו של הקב”ה.
צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה … ביום חתונתו וביום שמחת לבו – ביום חתונתו זה מתן תורה,
וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש.
בקהילות הספרדים נהגו שאומרים בשבועות נוסח ‘כתובת נישואין’ שבין שני בני הזוג – כנסת ישראל והתורה.
סוף הנוסח: ישמח חתן עם כלה לקחת לו לגורלו, וישמח לב כלה בבעל נעוריה… אשרי העם שככה לו.
ר’ חיים בן עטר מסביר מדוע קרוי החג שָבועות ברבים: שתי שְבועות הן: אחת שנשבע לנו הקב”ה שלא ימיר אותנו באומה אחרת,
והשנייה שנשבענו אנחנו לקב”ה שלא נחליף אותו באל אחר.
וכמו בחתונה בה שני בני הזוג מבקשים להביע את אהבתם הנצחית זה לזה, ולהתחייב זה לזה,
כך חג השבועות הוא זמן שבו אנו מבקשים לבטא את אהבתנו הבוערת לריבונו של עולם.
על פי ספר התודעה.
