"וזה דבר השמיטה:
שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו. לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'.
הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע, שנת השמיטה,
ורעה עיניך באחיך האביון ולא תיתן לו.
וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו,
כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך".
(דברים ט"ו, ב'-י"א)