מטרות
- החניכים יעסקו באומץ הדרוש כדי לפעול על פי האמת בלי לחשוש מהסביבה.
- החניכים ילמדו על האומץ והענווה שאפיינו את הרב קוק.
עזרים
-
כרטיסי משימות
-
מקור וסיפור
שלב א'- ללכת נגד הזרם
נכין מראש פתקי משימות לכל החניכים,
כשאחד הפתקים כולל הוראות הפוכות מההוראות של שאר החניכים.
נחלק לחניכים את רשימת המשימות ואת הפתק עם המשימות ההפוכות ניתן לחניך שאנו מעריכים שיצליח לעמוד בהן בלי להישבר או להרגיש נבוך מהסיטואציה.
נבקש מהחניכים לעמוד ובכל פעם נכריז את מס' המשימה והחניכים יצטרכו למלא את המשימה המופיעה בפתק שבידם.
רשימת המשימות:
- קפוץ על רגל אחת מצד ימין של החדר לצד שמאל שלו.
- רוץ במעגל 5 פעמים כנגד כיוון השעון.
- לך אל החלון וקרא החוצה 7 פעמים "קוקוריקו תרנגול".
- עמוד במעגל עם שאר החניכים והרם ידיים 3 פעמים הכי גבוה שאתה יכול.
- הישאר במעגל, שב על הרצפה והנח את יד ימין שלך על כתפו של החניך שמימינך.
רשימת המשימות ההפוכות:
- קפוץ על רגל אחת מצד שמאל של החדר לצד ימין שלו.
- רוץ במעגל 5 פעמים בכיוון השעון.
- לך אל הדלת וקרא החוצה 7 פעמים "קוקוריקו תרנגול".
- עמוד במעגל עם שאר החניכים והתכופף 3 פעמים כך שידיך ייגעו ברצפה.
- הישאר במעגל, שב על הרצפה והנח את יד שמאל שלך על כתפו של החניך שמשמאלך.
גם אם שאר החניכים נוהגים באופן שונה ממך-
מלא את המשימות שברשימה זו באופן מדויק!
אל תסביר את התנהגותך ואל תראה לאף חניך את הפתק שקיבלת!
במהלך המשחק החניכים וודאי ישימו לב לכך שאחד מהם נוהג בצורה הפוכה משאר הקבוצה.
בסיום המשחק נשאל את החניך שקיבל הוראות הפוכות מכולם:
-
כיצד חשת במהלך המשחק?
-
מדוע נהגת באופן שונה מכולם?
-
מה נתן לך כוח להיות שונה ולא להיכנע ולעשות את מה שכולם עושים?
החניך ידע באופן ברור מה עליו לעשות,
גם כשראה שכולם נוהגים הפוך ממנו היה מוכן לכך ולא התבלבל.
ההוראות הבהירות שקיבל וההנחיה שהכינה אותו לכך שעליו לעמוד במשימתו גם אם הוא שונה מכולם סייעו לו ונתנו לו כוח.
נשאל את החניכים:
-
לפי מה אנחנו יודעים כיצד לפעול בעולם?
-
היכן כתובות ההנחיות שלנו?
התורה מנחה אותנו כיצד לפעול, בכל מעשה שלנו אנו מנסים לכוון לרצון ה' ולעשות את הדבר הנכון והטוב על פי ההנחיות שנתן לנו.
נמשיך ונשאל:
-
האם לפעמים אנחנו יודעים שנכון לנהוג באופן מסוים אך לא כל האנשים שסביבנו נוהגים באותו אופן?
ננסה לשמוע מהחניכים דוגמאות למקרים כאלה ואם הם מתקשים נכוון אותם לדוגמאות אפשריות: כל החברים מדברים ועושים סימנים אחד לשני באמצע התפילה, לא כולם מסביב מתלבשים באופן שאני מאמין/ה שצריך להתלבש, החניכים מתייחסים בצורה פוגעת לאחד החברים בקבוצה ועוד…
במשחק ראינו שכאשר החניך יודע בוודאות מה האמת וכיצד עליו לנהוג- הוא לא מתבלבל מכך שכולם נוהגים באופן אחר. גם בחיים,
אם נהיה בטוחים בדרך שלנו ובאמת שלנו יהיה לנו אומץ לקיים אותה גם אם כולם נוהגים אחרת.
זה לא קל בכלל, אנחנו מפחדים להיות שונים ומפחדים לקבל יחס שלילי בעקבות כך,
אך מה שצריך להנחות אותנו תמיד זה האומץ לפעול על פי האמת!
שלב ב' – האומץ של הרב קוק
בשלב זה נכיר רב שכל חייו היה צריך לעמוד באומץ על דעותיו ועל האמת שבדרכו,
כאשר החברה שסביבו היתה שונה ממנו מאוד ומתנגדים רבים ניסו לעמוד בדרכו.
נקריא לחניכים את הקטע הבא, בו מושמט שמו של הרב ונבקש מהם לנחש מיהו הרב המתואר בקטע:
"דעותיו של הרב ______ לא תמיד היו מקובלות על קבוצות שונות בחברה היהודית.
מצד אחד, החרדים התקיפו אותו באופן נחרץ על יחסו החיובי לציונות ולחלוצים החילונים,
וגם על הקמת הרבנות הראשית. מצד שני, החלוצים חשבו שהרב מחמיר איתם בענייני הלכה. הרב______ סבל מהתקפות רבות על תפיסתו הציונית. החרדים ניסו להשמיץ אותו בכל דרך.
הם יצאו להפגנות נגדו כשהלך לכל מיני אירועים, תבעו אותו למשפט,
ופעם אחת, כשעבר הרב ברחוב, אף שפכו עליו דלי שבתוכו מי ביוב.
אבל כל המעשים הללו לא הצליחו להרתיע את הרב_______. אפילו הרבי מגור,
שהיה ממנהיגי העדה החרדית, מספר על אומץ לבו של הרב:
"ענק הוא בתורה וענק הוא באומץ לב. ירא הוא יראה גדולה מהא-להים,
ואין הוא ירא כלל מבני אדם".
(מתוך האתר "גלים", עמותת סנונית)
לאחר שהחניכים יגלו כי הקטע מדבר על הרב קוק נספר להם סיפור בו התבטא האומץ של הרב קוק שפעל עפ"י האמת בלי פחד מהסביבה.
פרשת הכותל
חלק א':
הזמן: ערב תשעה באב שנת תרפ"ט, מספר ימים לפני פרוץ פרעות תרפ"ט.
המקום: ביתו של הרב קוק, הרב הראשי לא"י.
"טוק טוק" "טוק טוק", נשמעו הדפיקות בדלת ביתו של הרב, הדלת נפתחה ובפתח התגלו שני קצינים בכירים, האחד אנגלי והשני ערבי. לאחר דברי ברכה קצרים פתחו הקצינים בעניין לשמו הגיעו:
"לידי הממשל הבריטי הגיע שמועה לפיה מתכוונים היהודים לערוך תהלוכה ליד הכותל בליל תשעה באב ובכך להפגין את שייכותו של הכותל לעם היהודי . הרב וודאי יודע כי המצב בארץ מתוח מאוד, וכי נושא התפילה בכותל נמצא בלב המחלוקת בין היהודים לערבים. בעקבות המצב הרגיש, אנו פונים אל הרב בשם המושל הבריטי, ומבקשים ממנו כי יפעל למען ביטול התהלוכה. תהלוכה יהודית בימים אלו באזור הכותל תרגיז את הערבים ותהווה התגרות מיותרת" כך טענו הקצינים.
הרב שמע את דברי הקצינים ואת הפצרותיהם לפעול לביטול התהלוכה, אך תשובתו השלילית לא איחרה לבוא, יחסו המיוחד של הרב אל הכותל המערבי ידוע היה, פעמים רבות התבטא הרב בעניין הכותל ושייכותו לעם היהודי, וגם כעת, על אף הלחצים, לא יכול היה לפעול באופן הנוגד את אמונתו.
ואכן, בליל תשעה באב נראו מאות צעירים אמיצים צועדים ברחובות ירושלים, הצעירים, נושאים דגל ישראל בידם צעדו לכיוון הכותל וקראו "הכותל כותלנו". בסיומה של התהלוכה המשיכו הצעירים לישיבת "מרכז הרב" שם קיבל את פניהם הרב קוק בהתרגשות רבה ובקול חנוק מדמעות שיבח אותם על קנאתם לקדושתו של הכותל ובירך אותם מעומק ליבו.
חלק ב':
הזמן: לאחר מאורעות תרפ"ט (בהם נרצחו 133 יהודים)
המקום: משרדו של מר הארי לוק.
צלצול טלפון נשמע במשרדו של מר הארי לוק, המזכיר הראשי בממשלת המנדט הבריטי, על הקו היה הרב הראשי, הרב קוק.
במילים נמרצות דרש הרב מן המזכיר כי ממשלת המנדט תפעל ביד קשה כנגד הפורעים הערבים. "מה אוכל לעשות נגדם?" שאל מר לוק,"לירות ברוצחים" השיב הרב, "לא אוכל לעשות זאת" השיב מר לוק "לא קיבלתי פקודה על כך מהממונים עלי","אני מפקד עליך! הנני דורש זאת בשם המצפון האנושי!" ענה הרב בתוקף.
כך, ללא חשש ולא פחד מהשלטון הבריטי, דרש הרב צדק ומוסר. כששמע הרב שמר לוק לא רק שלא הגן על היהודים אלא אף עודד את הפורעים ותמך בהם, סירב ללחוץ את ידו ואמר:"אינני לוחץ יד, המגואלת בדם יהודים!"
חלק ג':
הזמן: כשנה לאחר מאורעות תרפ"ט
המקום: ביתו של הרב קוק, הרב הראשי לא"י.
שוב נשמעו דפיקות בדלת ביתו של הרב, הפעם העומדים בפתח היו שליחי הוועד הלאומי. באותו זמן ממש נשמעו דפיקות דומות גם בבתיהם של הרב יעקב מאיר והרב זוננפלד, גם אליהם הגיעו שליחי הוועד. מטרת השליחים היתה זהה: להשיג את חתימתם של שלושת הרבנים המפורסמים להסכם הכותל.
"כבוד הרב, וודאי ידוע לך כי הממשלה הבריטית החליטה לאחר הסכסוכים על הכותל ולאחר מאורעות תרפ"ט להקים וועדה. מטרתה של הוועדה היא לקבוע למי שייך הכותל, ליהודים או לערבים. הוועדה החשובה ביקשה מראשי המוסדות היהודיים להכין את הטענות בדבר זכותם של היהודים על הכותל" פתחו אנשי הוועד.
"ובכן, מה הביאכם אלי?" שאל הרב. "אנו נשלחנו אליך מטעם ראשי המוסדות היהודיים, כיוון שחשוב לנו מאוד שקול התפילה ימשיך להישמע על יד הכותל, החלטנו להביא בפני הוועדה הצעת פשרה לפיה איננו טוענים כי הכותל שייך לנו אלא רק מבקשים רשות להתפלל על ידו. לשם כך באנו אל הרב, כדי שיחתום כי הוא מסכים להצעת פשרה זו וכך תתאפשר תפילה יהודית על יד הכותל"
"מבין אני מדבריכם כי חתימה זו מהווה ויתור על בעלות יהודית בכותל. על פי ההסכם שאתם רוצים להציע לוועדה העם היהודי מבקש רק להתפלל ליד הכותל ולא לשלוט בו. אינני יכול להיענות לבקשתכם… איך יכול אני לוותר על מתנת הקב"ה לעם ישראל?!" קרא הרב.
לא הועילו המשלחות השונות, הרב נותר איתן בדעתו וטען כי אנשי הוועדה הבריטית אינם יכולים לקבוע למי שייך הכותל שהרי הקב"ה נתן את א"י לעם ישראל, ובתוך כך גם את הכותל המערבי!
האמת הזו עמדה לנגד עיניו וממנה לא זז גם כאשר ספג הרב לחצים מכיוון הממשלה הבריטית וראשי המוסדות הלאומיים גם יחד.
בסיום הסיפור נסכם ונאמר כי הדבר היחיד שהנחה את הרב בכל שלבי פרשת הכותל היה האמת. הרב לא חשש מן הממשלה הבריטית ששלטה אז בארץ ולא נכנע לשום פשרה שהציעה המנהיגות היהודית. הכותל שייך לעם היהודי ולא משנה מה יטענו כולם!
יהי רצון שגם אנחנו נצליח באומץ למלא את שליחותו של הקב"ה, לפעול מתוך אמת ולא לפחד ממה שיחשבו עלינו.
לסיכום
בפעולה זו ראינו שלא תמיד קל לפעול על פי האמת, לפעמים הסביבה נוהגת באופן שונה ועלינו לגלות אומץ רב כדי לא ללכת אחריה. עלינו להציב מול עינינו את רצונו של הקב"ה, ורק כאשר נהיה בטוחים בדרכנו לא נושפע מהפחד על מה שיחשבו עלינו.
למדנו על הרב קוק שעמד בפני ניסיונות שכנוע ולחצים רבים אך למרות זאת דבק באומץ בדרכו ושמר באיתנות על עקרונותיו ואמונותיו. האמת היא שהנחתה את הרב בכל פעולותיו.