סניף עליי

נושא: במעגל השנה
תת נושא: במעגל השנה
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח),
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, שבת

להתחיל מבראשית

לפתוח בסיפור:

"בנות, מספיק עם הדיבורים בבקשה! או שאתן מאוד רוצות להכין עבודה קטנה על ועידת סן רמו לשיעור הבא?" "לא, לא… סליחה, המורה. נהיה בשקט", אמרה נעמה במהירות, והביטה בספר שלה במה שקיוותה שנראה כמבט חרוץ ומתעניין.

בדרך הביתה המשיכו שתי החברות להתלונן במרץ. "אוף! אני לא יודעת איך אני אשרוד את הלימודים המשמימים האלה!" נאנחה נעמה, "ראית כמה שיעורים המורה למתמטיקה נתנה?"

"לא שמתי לב, הייתי עסוקה מדי בלכתוב את החיבור באנגלית, העבודה בהלכה ודף השאלות הענקי הזה במדעים", נאנחה לעומת מוריה. "אני לא יודעת למה, אבל איך שהחגים נגמרים, המורות מסתערות עלינו".

"האמת היא, שמה שהכי מפריע לי זה השגרה", המשיכה נעמה. "לקום כל יום בשבע, ללכת לבית ספר, לשבת בשיעורים, לחזור הביתה, להכין שיעורי בית, ללכת לחוגים ולסניף, ארוחת ערב ולישון… איזה שעמום! איפה האקשן? צריך לקרוא לזה שיג‑רע, בעי"ן, לא בה"א".

"צודקת", הנהנה מוריה.

שאלה למחשבה: האם אתן מסכימות עם נעמה? או ששגרה זה גם יכול להיות דבר טוב?

-משחקים 21- בהתחלה רגיל, אחכ על רגל אחת, רק עם יד שמאל, כשהמעגל הפוך, בישיבה..

-משחקים אני

מזכירים להם את השאלה וממשיכים את הסיפור

אחר הצהריים, נעמה שכבה לנוח. היא עצמה את העיניים, אך לפתע מישהו דפק לה שלוש פעמים על המצח, ולא לגמרי בעדינות. נעמה התיישבה בבהלה, וגילתה לידה איש קטנטן וממושקף, לבוש בחליפה ירוקה. "העלבת אותי, את יודעת?" הוא פנה אליה בחומרה, "זה ממש לא יפה מצדך".

"העלבתי אותך?! מי אתה בכלל? ומה אתה עושה בחדר שלי?"

"אני שיג-טוב", אמר האיש הקטן. "יש גם כאלה שקוראים לי 'השגרה המבורכת'. את קראת לי היום שיג-רע, וגם טענת שאני משעמם. אני? משעמם? ואת עוד מתפלאה שאני נעלב". לנעמה לא היה נעים. "סליחה", היא אמרה. "אבל אני באמת חושבת ככה. שגרה זה דבר נורא משעמם".

"שטויות במיץ עגבניות!" קרא שיג-טוב. "שגרה זה החיים בעצמם, והם יהיו משעממים אם תהפכי אותם לכאלה. אבל אם תקדישי להם קצת מחשבה, הם יוכלו להיות מרתקים! בואי, אני אראה לך". שיג-טוב נתן לנעמה יד, ולפתע היא מצאה את עצמה במסדרון של בית חולים. מולם הגיחה חבורה של בנות עם גיטרה ודרבוקות, שנכנסה לאחד החדרים. נעמה ושיג-טוב נכנסו אחריהם.

במיטה שכבה ילדה קטנה וחיוורת, שחייכה חיוך ענק למראה הבנות עם כלי הנגינה. הצלילים העליזים מילאו את החדר, לוקחים איתם קצת מהכאב והעצב, והילדה מחאה איתם כפיים. "ככה מכניסים קצת פלפל לשגרה!" לחש שיג-טוב לנעמה, "ואגב, תאמיני לי שכל אחד מהחולים כאן היה מת לחזור ל'שגרה המשעממת' שלו… אז מה את אומרת? גם את רוצה להצטרף?"

"אבל אני לא יודעת לנגן", אמרה נעמה. "אז תלמדי! תלמדי לנגן, ולבנות גיטרות ולגדל תבלינים בעציצים! תלמדי לדבר אסקימוסית! תלכי לבקר את דודה בלומה! תצבעי את החדר בסגול מזעזע עם נקודות זהב! תעזרי לאמא שלך! לא חייבים להתגלגל עם השגרה, החיים שלך ילכו לאן שאת תיקחי אותם…"

צפצוף הווטסאפ גרם לנעמה לפקוח עיניים, והיא הושיטה יד מנומנמת לעבר המכשיר. "מה את עושה? משתעממת בשיג‑רע?" שאלה מוריה על המסך הקטן. "לא", כתבה נעמה עם סמיילי, "בדיוק עמדתי לחפש ברשת אתר ללימוד אסקימוסית…"

מסר: עברנו את כל החגים ועכשיו אנחנו יוצאים לדרך..השגרה זה הדבר האמיתי..ולפעמים אנחנו חושבים שאנחנו כבר מכירים יודעים..אבל התורה מלמדת אותנו להתחיל מבראשית..כל שנה מחדש.. יש לנו הזדמנות להשתנות ולהפוך את השגרה שלנו לטובה ומבורכת. (כמו שבמשחקים כל הזמן השתננו)

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

מכתבו של סמ"ר גד עזרא

סמ"ר גד עזרא נפל במהלך מבצע חומת מגן כשניסה לחלץ חייל פצוע.
גד תכנן להתחתן עם חברתו גלית ברגע שישתחרר מהצבא, כחודש לפני שנהרג, כתב לה מכתב למקרה שייפגע.