איך להשתמש בדיבור (פעולה)

מתוך העלון “המדריך למדריך שמדריך”

מהלך הפעילות

מחלקים את השבט לשתי קבוצות וכל קבוצה מקבלת הצגה שהיא צריכה להציג. חשוב מאוד להדגיש שהצגה אחת פנטומימה והשנייה מלאה בדיבורים (אפילו צעקות!!)

ההצגות:
א. [הצגה בפנטומימה] ילד מחכה לאוטובוס, מגיע האוטובוס. הילד עולה ומסביר לנהג שאבא שלו יעלה בתחנה הבאה ואז הוא ישלם (אפשר לעשות את ההצגה יותר ארוכה ע”י הוספת פרטים כמו אישה זקנה שעולה לאוטובוס ומבקשת מאחד הנוסעים מקום לשבת. (זרמו עם הרעיון…)

ב. [הצגה מלאה דיבורים ואפילו צעקות!!] זוג הורים דופקים בדלת של המטפלת כדי לקחת את הילד שלהם ומיד כשהמטפלת פותחת את הדלת היא מתחילה לבכות ולהסביר שהוא נשרף, ההורים לא מבינים ושואלים איך זה יכול להיות והמטפלת מסבירה שהיא שכחה אותו על הכיריים והוא פשוט נשרף, ההורים מתעצבנים וצועקים: “איך זה יכול להיות?”, “ממתי עושים דבר כזה?”, “את משוגעת?”, “מה הוא עשה על הכיריים?” וכו’. והמטפלת מתגוננת: “זה היה בטעות!”, “ממש מצטערת!”, “לא הייתי מרוכזת!” ועוד… תזכורת – המטפלת בוכה וההורים צועקים… בסוף יש סוף שמח – כשהרוחות נרגעות מתברר שההורים דיברו על הילד שלהם והמטפלת דיברה על הקוסקוס שהכינה… (גם כאן אפשר להוסיף דמויות אם צריך איך שאתם רוצים, תאלתרו… תזכרו: ‘מדריך פנתר – מדריך מאלתר’)

טיפ: כשיש שני מדריכים – עדיף שכל אחד יסביר לקבוצה את ההצגה, כשיש רק מדריך אחד – עדיף להכין מראש ולהביא להם את זה כתוב, אח”כ לעבור בין הקבוצות לראות איך הם מתקדמים.

סיכום:

אחרי הצגה א’, החניכים יבינו שללא הדיבור לא נוכל להבין אחד את השני. אחרי הצגה ב’ החניכים יבינו שאמנם דיבור זה חשוב, אבל יותר חשוב לעשות את זה נכון ובצורה שנוכל גם להקשיב אחרת גם כן לא נבין אחד את השני…

וכך נחדד את הנקודה ש:

כוחו של הדיבור הוא עצום ולכן אנחנו צריכים להשתמש בו, לא לשתוק כשצריך לדבר, עם זאת – כוחו של הדיבור הוא עצום ולכן כשמשתמשים בו צריך לעשות זאת בחכמה.

צ’ופר –

“למד להקשיב כדי שחבריך ידברו ולדבר כדי שחבריך יקשיבו”.