מחלקת הדרכה

נושא: כלים להדרכה
תת נושא: כלים להדרכהכללי
סוג פעילות: חומרי העשרה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות: קלילה

ישב"צ פסק זמן

מתאים ל: יום חול


 


 


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


להיות מדריך


ניהול דיון


 


 


 


 


קומונרים ומדריכים יקרים!



פעם-פעמיים בשנה,


מגיע הזמן לשבת ביחד כל הצוות,


להעמיק מבט פנימה,


לעצור,


לחשוב,


מאין באנו ולאן אנו הולכים?


מה הטוב הקיים בסניף שלנו, ולאן ניתן להתקדם?


כיצד האידיאלים התנועתיים הגדולים, והעשייה הרחבה בסניפים השונים באים לידי ביטוי בסניף שלנו?




 


כל סניף צריך לבחור איזה נושאים חשובים לו יותר, איזה נקודות מתאימות לו.


הבאנו לכם דוגמא לישב"צ מסוג זה.


 


נעסוק בישב"צ בחמישה נושאים:


א. כן כך נראית החניכה שלי…


ב. פעולות קייטנה או פעולות עם מטרה?


ג. חינוך לעשייה, לאחריות וליוזמה.


ד. סמכות וחוצפה בסניף.


ה. קשר ותמיכה בין המדריכות בצוות ועם הקומונרית.


 


מבנה כללי בכל אחד מן הנושאים:


הגדרת הנושא ופירוט קצר על משמעויותיו השונות.


התכנסות על פי מד"שיות/ כל מדריכה עם עצמה, למשך 3 -5 דק' לבירור הנושא ברמה השבטית.


סבב: שיתוף הצוות כולו במצב בשבטים


קבלת החלטה על התנהלות סניפית בנושא



 


 


א. כן כך נראית החניכה שלי…



 


הקדמה: פעמים רבות אנו עסוקות בניהול השבט כחבורה, אך לא תמיד מגיעות להתייחס ולתת מענה לכל הצרכים הקיימים בשבט. כמו בכל חברה ישנן חניכות בולטות מאד בכשרונותיהן, חניכות שנוטות להפריע ולקבל כך את היחס ותשומת הלב, וחניכות "שקופות", "למ"למיות" (לא מועילות, לא מזיקות) –שבלי שנתכוון לכך, הן נופלות בין הכסאות…



 


עבודה במד"שיות: רשמו לפניכן את שמות כל החניכות ורשמו לאיזו קבוצה כל חניכה משתייכת; ה"מוצלחות", ה"מפריעות", וה"שקופות". (כמובן שאין הכוונה כאן חלילה לקטלג את החניכות, שכולן נשמות טהורות וזכות. אלא לשקף ולמפות לעצמנו את חלוקת היחס שלנו לחניכותינו השונות).



לאחר שמיפתן את השבט, חשבו יחד: האם זהו מצב תקין? אידיאלי? האם יש דברים שבאים אחד על חשבון השני? איך היית חולמת שייראה השבט? חשבו כמה יחס מקבלת כל חניכה, וכמה אפשר ונכון לתת לה. סמנו לעצמכן בצבע 3-5 חניכות שאתן רוצות לחזק את הקשר החיובי איתן בתקופה הקרובה, ולדאוג שיהיה להן יותר מקום בשבט.



 


סבב צוות: שיתוף בצוות (בלי שמות!). מה היחס בין הקבוצות השונות? האם שמנו לב לכך בעבר? האם עשינו משהו כדי שזה ישתנה? האם מישהי מהמדריכות בצוות הרגישה "שקופה" כחניכה בסניף?



 


חשיבה משותפת: מה ניתן לעשות אחרת? מה היינו רוצות שיהיה? כיצד ניתן לכולן מקום חיובי וטוב? כיצד נקדם בסניף גם את ה"שקופות"? ברמה הסניפית והשבטית.





 


 


ב. פעולות קייטנה או פעולות עם מטרה?



 


הקדמה: פעולות זה החוט ששוזר אל כל ההדרכה, השגרה שעליה ההדרכה כולה יושבת. יש סגנונות רבים של פעולות, ודרכים שונות להסתכל עליהן ולבחור את הפעולה שאני רוצה להעביר בשבט.



 


עבודה במד"שיות: תערכו רשימה של הפעולות שהעברתן בחודש האחרון. מה היו המטרות שלהן? האם יש מטרה משותפת לכל הפעולות או לחלקן? האם יש פעולות בלי מטרה מוגדרת? במבט לאחור- יש פעולות שהייתן רוצות לעסוק בנושאים אחרים- אם כן, למה? הייתן רוצות שיהיה קשר בין הפעולות שאתן מעבירות? מה הייתן רוצות לשנות מהחודש האחרון לחודש הקרוב? כתבו בנקודות את המהלך שאתן רוצות ליצור בחודש הקרוב בשבט דרך הפעולות.




 


סבב: שיתוף בצוות בהנחיית הקומונרית (שימו לב לא לגלוש מעבר לרבע שעה לכל נושא…).



 


חשיבה משותפת: מה המטרה של פעולה בכלל? איך הופכים את הפעולות למשמעותיות יותר ומשפיעות על ההדרכה? איך קובעים מטרות לפעולות שמשרתות את התהליך הכללי של השבט? יש מקום ל"ערב במבה" ושות'? האם פעולות אמצע שבוע צריכות ויכולות להיות פעולות עם חשיבה ותוכן? כיצד נהפוך את הפעולות בסניף למשמעותיות יותר?



 


 


ג. חינוך לעשייה, לאחריות וליוזמה



 


הקדמה: בלי שנתכוון לכך, במקרים רבים אנו עסוקות מאד בשאלה "מה אני יכולה לתת לחניכות?" כאשר ה"אני" הוא זה שעומד במרכז, ולא "החניכות".


כמחנכות באריאל, אחד הדברים הטובים ביותר שאנו יכולות (וחייבות) לתת לחניכות שלנו הוא את היכולת לתת מעצמן. ליצור מצב שהסניף הוא מוקד של אנשים פועלים ויוצרים, ולא של אנשים קטנים שעסוקים רק ב"לקבל".


זה מתחיל מכך שהחניכות יוזמות דברים לשבט, מכינות דברים לקראת הפעולה, הכנת צ'ופרים אחת לשניה, ודאגה בתוך השבט לחניכה חולה/ לחניכה שאמא שלה ילדה וכד'. ממשיך בכך ששבט אחד מכין פעילות/ עלון/ צ'ופרים/ הצגה וכד לכל הסניף, וכמובן מגיע לעשייה בקהילה ובכלל ישראל- הפנינג, גמ"חים, עזרה לבעלי צרכים מיוחדים וכד'.



 


עבודה במד"שיות: חשבו ורשמו, באילו הזדמנויות בחודשיים האחרונים (אחרי חודש ארגון) החניכות שלכן תרמו מעצמן/ יזמו משהו: ברובד השבטי, ברובד הסניפי וברובד של כלל ישראל.


שאלה חשובה נוספת: האם יש לי בשבט חניכות בעלות צרכים מיוחדים? האם יש בכיתה של חניכותיי מישהי כזו שתשמח להשתלב בסניף? מה נוכחותה בשבט תתרום לה באופן אישי ותתרום לשבט כולו?



 


סבב: שיתוף בצוות- באיזה רובד החניכות תרמו מעצמן? אם בכלל? ניתן לתת דוגמאות מרכזיות, בהתאם לזמן שעומד לרשותכן.


כמה חניכות בעלות צרכים מיוחדים יש בסניף שלנו?




 


חשיבה משותפת כצוות: איך הופכים את הסניף למקום שהחניכות מפתחות בו מנהיגות, תורמות מעצמן, ועסוקות בנתינה. חשבו שוב על שלושת הרבדים: נתינה ועשייה בתוך השבט, נתינה בין שבטים בתוך הסניף, וכמובן נתינה ועשייה בכלל ישראל.


חשבו יחד כיצד משלבים בתוך הסניף חניכות בעלי צרכים מיוחדים? רכזו את שמות החניכות שיכולות להצטרף לסניף, וחשבו כיצד להזמין ולגייס לסניף חניכות מכיתות שילוב שונות וכיצד להיערך לכך כסניף.



 


 


ד. בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגה…



 


הקדמה: אנחנו, כמדריכות, נמצאות הרבה פעמים במקום בעייתי- מצד אחד יש לנו סמכות ומעמד מול החניכות, אבל מצד שני- אנחנו כ"כ קרובות אליהן בגיל, עדיין צעירות בעצמנו- ורוצות להיות קרובות באמת לחניכות, להיות חברות שלהן ולא רק סמכות.. הגבול לא תמיד ברור ומביא איתו הרבה פעמים חוסר כבוד וחוצפה מצד החניכות. צריך למצוא את האיזון!



 


עבודה במד"שיות: תנסו להיזכר בסיטואציה שבה הייתן צריכות להתמווד עם חוצפה של חניכה/להפעיל סמכות (או אם חלילה יש חניכה שמתנהלת כך באופן קבוע, או נושא שבו החניכות נוטות לזלזל ולהתחצף). איך הגבתן? איך הרגשתן עם התגובה שלכן? הייתן רוצות להתמודד עם זה באופן שונה? אתן מרגישות בנוח עם המקום שלכן מול החניכות בעניין הזה? איפה אתן רוצות שיעבור הגבול בין סמכות לחברה?



 


סבב: שיתוף קצר בצוות: בלי שמות! בצורה עניינית ביותר!



 


חשיבה משותפת כצוות: איזו סמכות צריכה להיות לנו כצוות מול הסניף כולו? האם הקומונרית מקבלת את תפקיד ה"שוטר"? או שחלק מהחינוך של המדריכות כולל גם את הסמכות? במה הצוות יכול לסייע למדריכה/מדשיות שנתקלות בבעיית חוצפה או צריכות להפעיל סמכות? מה הגבול שלנו בין חברה לסמכות? איך מאזנים בין השניים?



 


 


ה. קשר ותמיכה בין המדריכות בצוות


 


הקדמה: כמו שראינו עד עכשיו… כצוות יש לנו כח הרבה יותר גדול, כלפי פנים וכלפי חוץ. וכמו שבטח מורגש ביומיום וגם עכשיו- הקומונרית היא עוד מוקד כח של הסניף, עוזרת , מכוונת, מייעצת וכו'. צריך לדעת שהקשר והתמיכה ההדדית בינינו זה דבר מהותי ומשמעותי, וככל שנהיה יותר מחוברות בינינו- הסניף ירגיש את זה ויצמח בענק.



 


סבב: כל אחת רושמת בפתק "הייתי רוצה שיהיה בצוות….", ו"אני רוצה בלי נדר לקחת על עצמי…" (בהיבט של הקשר האישי בין המדריכות), (לא להתבייש! ולרשום הכל…)



 


חשיבה משותפת כצוות: עד כמה הקשר בינינו חזק? האם יש מתיחויות וכד' מתחת לפני השטח- או אפילו מעל?… מה הכוחות שלנו כצוות? מה החולשות שלנו כצוות? איך אפשר לחזק את הקשר? איך אנחנו חולמות שהצוות יראה? מה זה דורש ממנו- כל אחת ברמה האישית וכולנו כצוות? לקבל שתי החלטות בנושא לתקופה הקרובה!


 


 



 


תיוג: ישב"צ, ישבצ, ישבצי"ם, ישב"צים, ישבצים, רעיון לישב"צ, פסק זמן, מה המצב שלנו?, איפה אנחנו עומדים?, איפה אני עומד?, חשבון נפש לצוות הדרכה, צוות הדרכה, מדריכים, מדריכות, קומונרית, מה המצב של הצוות, "חושבים" עם הצוות.


 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

'ה-שבט' (פעולה)

פעולה למדריכים/הכנה להדרכה על הצורה שבה צריך להסתכל על השבט שלי..

ממורה למחנכת

קטע עוסק בחינוך.
זה סיפור מיוחד – על אנשים מיוחדים ביחסים בין בני אדם.