לא תלך רכיל- נזק לזולת (פעולה)

לא תלך רכיל- גנות הזולת (פעולה)

לא תלך רכיל- שמירת הלשון בזמן מוגדר (פעולה)

לא תלך רכיל- לחשוב לפני שמדברים (פעולה)

לא תלך רכיל- הפנמת איסור דיבור לשון הרע (פעולה) 

מטרות הפעולה:

החניכים ילמדו כי דיבור לשון הרע הוא דיבור שעשוי לגרום נזק לזולת.

שלב א’:

המדריך יספר לחניכים את הסיפור- לשון הרע מפריד בין אוהבים (מצורף בנספח).

שלב ב’:

לאחר קריאת הסיפור יצטט המדריך בהדגשה את המשפט שאמר הרב: “די טוב, אך היה מלוח מדי”,

וישאל את החניכים:

• האם הרב אמר משהו רע על מישהו?
• מה הייתה הבעיה בדבריו? מדוע ה”חפץ חיים” אמר שדיבר “לשון הרע”, והרי הרב לא דבר בגנותו של אף אדם?
• האם המילים שאנו אומרים יכולות באמת לגרום נזק לאחרים, (ואפילו אם לא התכוונו לכך)? התוכלו לתת דוגמאות לכך?

לסיכום

אמנם הרב לא אמר מילה רעה על הטבחית. הוא בסה”כ העביר ביקורת מסוימת על האוכל, לא לפני שהקפיד גם לשבח אותו.

אבל מהמשפט שהוא אמר נגרם נזק לטבחית: בעלת הבית נזפה בה והאשימה אותה שאינה מבשלת כראוי, ועשויה הייתה אף לפטר אותה בשל כך.

דברי לשון הרע, אינם רק דיבורים בגנותו של אדם אחר.

סוג נוסף של דיבור לשון הרע עליו אנחנו לומדים מסיפור זה הוא: דיבורים שעלולים לגרום לאדם אחר לנזק.

לא תמיד זה ברור מאליו שמילה מסוימת גורמת לנזק.

הנה, הרב בסיפור בכלל לא חשב על-כך.

גם משפטים כאלו שבכלל לא בטוח שייגרם מהם נזק, אך עלול להיגרם נזק בעקבותיהם, גם הם בכלל לשון הרע.

לדוגמא: לומר לחברים: “שלומי מעולה בלימודים אפילו שהוא חלש בהתעמלות”.

אולי התכוונתי לשבח את שלומי על חכמתו, אבל ייתכן שבעקבות דבריי על חולשתו בהתעמלות, חברים יימנעו מלשלב אותו בקבוצתם במשחק הכדורגל.

כמו שראינו בסיפור, למילים שאנו אומרים יש כוח רב, והן בהחלט עלולות לגרום נזק לזולת.

לכן, לפני שאומרים משהו על אדם, ישירות או בעקיפין, חשוב להקפיד לשים לב האם עלול להיגרם לו נזק בעקבות השמעת דברינו.

משימת אימון

בימים הקרובים כל חניך ינסה לעצור את עצמו שלוש פעמים לפני שידבר על משהו או על מישהו אחר,

 ויבדוק: האם בעקבות הדיבור הזה עלול להיגרם נזק למישהו? אם התשובה חיובית, החניך ינצור את לשונו.