קבוצה של לומדים באופן קבוע,
הייתה נפגשת אחת לשבוע
ימים רבים למדה החבורה בשקיקה,
כל דבר שלימד המרצה שתו החברים בצמא.
באחד הימים נעדר אחד
כמו כולם, גם הוא טיפוס מיוחד.
מיהר המרצה לבדוק את העניין
הוא מאוד קפדן ואינו מבזבז זמן…
החבר שנעדר מהלמידה הזמין את המרצה לביתו
כיוון שהבין שהוא מבקש לשוחח איתו
כשנכנס המרצה לביתו של החבר
ראה אח בוער…
אחרי מספר מלים של נימוס
התקרב המרצה אל האח ללא היסוס.
הוא ניגש אל הגחלים והרים אחד
והניח אותו בצד לבד …
הגחל שהוזז מחוץ לגחלים והונח מאחור
לאט לאט כבה והפך לאפור
המרצה עצר כאילו מהרהר
והפנה מבטו אל המארח, החבר.
המארח הביט במרצה
ולא ממש הבין מה הוא רוצה.
המרצה ביקש ללכת ובלי אומר ודברים
החזיר את הגחל שכבה לערמת הגחלים הבוערים.
חיש מהר הגחל האפור שכבה
נדבק באודם הלהבה…
הסתכל המרצה האורח
על חברו המארח
וביקש להיפרד לשלום
אמר החבר המארח למדתי שיעור חשוב, נפגש באותו המקום…
אז חברים יקרים, אם להצליח אתם רוצים,
רצוי להיות יחד, עם כל הגחלים.
לא להפריד ולא להיפרד,
לא להיות לבד ולא להתבודד …
כי כשעושים משהו כחבורה שלמה
מתחזק הכוח, מתחזקת האמונה בהצלחה,
וכשעושים משהו יחד ואחד מאיתנו מאבד כוחות
בזכות האש של כולם, הוא יתחמם מהלהבות…
