ארץ ישראל שלמה תישאר! (פעולה)

• ללמד את החניכים שפינוי ישובים מא”י הוא פגיעה קטלנית בעמ”י. ברגע שמפנים ישובים מא”י הקדושה, פוגעים בשלמות הארץ והעם (כמו קטיעת איבר לאדם..).

• ללמד את החניכים שנתינת שטחים מא”י היא דבר כ”כ חמור בגלל שא”י שייכת לה’ בלבד, והוא הפקיד אותה אצלינו למשמרת, ולכן אסור לנו להרגיש אדוני הארץ ולסחור בה כרצוננו (זוהי כפירה כביכול בבעלותו של ה’ על העולם!)

שלב א’

נראה לחניכים תמונות וסיפורים על גוש קטיף (ניתן להוציא מהאתר של גוש קטיף..).

שלב ב’

נשחק עם החניכים את המשחק “חיי שרה”.

אחרי משחק אחד, נקשור לכל החניכים יד אחת לגוף, ונשאיר רק יד אחת משוחררת.

נשחק שוב את המשחק “חיי שרה” (הפעם עם יד אחת קשורה..).

נערוך דיון על כך שאדם שחסרה לו יד- הוא אינו אדם שלם, והרבה יותר קשה להתנהל ככה.

נסביר לחניכים שאדם ללא איבר, זה כמו עמ”י ללא חלק מא”י,

ונספר להם על כל הצרות הביטחוניות שקרו לעמ”י בגלל וויתורים על חלקים מא”י (סיני, גוש קטיף, צפון השומרון..).

שלב ג’

נשחק “הדגל” (-“דגליים” / ”אל הדגל”..).

נערוך דיון: מה היה קורה אילו ילדה מקבוצה א’ הייתה מביאה את ה”דגל” של קבוצתה לילדה מקבוצה ב’?

(נהרס המשחק! נגיע יחד למסקנה שאסור לילדה מקבוצה א’ לתת את ה”דגל” של הקבוצה שלה לקבוצה ה”אויבת”, כי ה”דגל” לא שייך לילדה אלא לקבוצה!)

נגיד את הנמשל: לנו כעם ישראל אסור לתת שטחים מהארץ כיוון שהיא בעצם לא שייכת לנו, אלא לה’. ואם נותנים שטחים מהארץ ח”ו, זה בעצם כפירה בכך שה’ הוא אדון העולם!

לסיכום

א”י שייכת לה’ ורק מופקדת בידי עמ”י, לכן אסור לנו לתת חלקים ממנה. מאירוע הגירוש אנו צריכים ללמוד שגם אם פועלים ויוצרים הרבה אסור להתגאות ולחשוב שהכל שלנו, אלא לזכור שהכל שייך לה’!