החלון השבור

פעם לפני שנים רבות,

היה בית מלון עם 3 קומות,

ובקומה הראשונה, באחד החדרים,

ישנו במקרה 2 חברים

גידי ודן.

באותו זמן היה חורף ולדן היה קר,

לכן הוא קם ואת החלון סגר.

גידי התעורר וצעק בקול:

“חם לי נורא וזה הכל

ולכן את החלון, אני חייב לפתוח

ואתה אל תבלבל לי את המוח!”

אז דן התעצבן ואמר לגידי החצוף:

“קר לי נורא בכל הגוף!”

ובכעס גדול, מנופח כמו בלון

הוא קם, ופשוט טרק את החלון,

גידי קם שוב בלי עצלנות

ופתח את החלון במהירות

אז דן אמר: “אתה לא מתבייש?!

אתה מתנהג כמו ילד טיפש!”

ובלי לשאול את גידי בכלל

סגר את החלון כי היה לו קר!

הלילה עוד מעט כבר נגמר

כבר 3 לפנות בוקר- וממש מאוחר

ושני אנשים שפעם היו חברים

נהיו כבר כמעט אויבים..

כל פעם אחד מהם קם

ממש עייף אבל גם ממש מעוצבן

ושינה את החלון לפי מה שהוא רוצה

ואז השני-לא מרוצה

קם- ושוב משנה

וצועק על חברו ובחוצפה עונה.

וככה כל הלילה הם פותחים וסוגרים

ורבים וצועקים וסוגרים ופותחים

והנה השמש כבר זורחת בשמיים

והאנשים כל הלילה לא עצמו עיניים

אך לפתע הם הסתכלו זה על זה בתמהון–

כי הם גילו שלא הייתה זכוכית בחלון!