גבורה קטנה-גדולה (פעולה)

מטרות: 

להראות לחניכות שגבורה מתחילה במעשים קטנים,

ושלא הופכים בבת אחת למשהו גדול בלי להתאמץ.

שלב א

מניחים תמונות על הרצפה (בניה ריין, מרים פרץ, אוריאל פרץ, אלירז פרץ, דרור ויינברג, רועי קליין, אהרון קרוב ועוד.. )

שואלים את החניכות:

-את מי מהדמויות הן מכירות?

-מה המשותף בין כל הדמויות?

נותנים לכל חניכה כרטיס עם שם וקטע מידע קצר והן צריכות להתאים לכל תמונה את הכרטיס שמתאים לה. (צריך קצת להתאמץ ולחפש את הקורות חיים של כל אחד מהאנשים האלה באינטרנט).

שלב ב

עורכים דיון:

• מה זה בשבילכן גבורה?
• מה זה אומר לכן?
• איך מישהו נהיה ביום אחד גיבור? פתאום הוא מחליט:"וואי, אני עכשיו קופץ על הרימון ומציל את החברים שלי"? (כדאי לתת עוד כמה דוגמאות).
• מאיפה זה מתחיל?

שלב ג

לוקחים מתנדבת אחת ואומרים לה שהיא צריכה לעשות צורה של כוס תה(ספל).

אחרי שהחניכות רואות שהיא לא מצליחה, מבקשים מעוד בת לעזור לה,

ואחרי שרואים ששתיהן גם לא מצליחות מבקשים מכולן לבוא לעזור להן(והן אמורות להצליח;)).

צ'ופר

"גדולים-החולמים חלומות גדולים, הופכים חלומות למציאות.

גדולים-העוסקים במעשים קטנים, הופכים את המעשים לגדולים.

ברם… קטנים-החולמים על גדולות, ואינם עוסקים אפילו בקטנות. מבלי עולם הם,

שכן, החלומות נשארים בחלומם, הקטנים-בקטנותם, והעולם-בתוהו ובוהו."

(הרב משה צבי נריה זצ"ל)

לסיכום

כשניסינו ליצור את הספל, ראינו שחניכה אחת לא יכולה ליצור צורה מסובכת לבד ורק כשיש הרבה חניכות אפשר ליצור את הצורה. כך גם בגבורה. גבורה לא מתחילה ישר במעשה גדול אחד, אלא היא מתחילה בהרבה מעשים קטנים, מאז שאנחנו ילדים. המעשים הקטנים האלה בונים אותנו להיות משהו גדול, להיות יותר טובים, לשאוף לדברים גדולים. בנוסף לזה ראינו שהאנשים בתחילת הפעולה לא נהיו בבת אחת גיבורים, אלא התחילו במעשים קטנים. עוד מאז שהיו ילדים הם התחנכו על דרך של אהבת ישראל, עזרה לזולת וכד' ועסקו במעשים קטנים וזה מה שהפך אותם לגיבורים, לאנשים גדולים.