לחץ של לימודים?! (פעולה)

מטרת הפעולה:

לעודד את החניכים בזמן של לחץ של לימודים, להראות להם שגם אם נראה קשה ומייאש, עדיין יש תקווה ואפשר להתגבר על זה.

מהלך הפעילות:

משחקים:

• משימות שעושים בזמן קצוב: (בשבץ לעשות משימות שמתאימות לשבת)
  -לכתוב שמות של ערים בעולם תוך 2 דקות.
  -לאסוף 5 עלים שונים תוך 2 דקות.
  -לסדר פאזל תוך דקה וחצי.
  -להשחיל חוט במחט תוך 20 שניות.
  -ללחוץ על בלון עד שיתפוצץ.
  -למצוא בתנ"ך פסוקים עם המילה "איש" תוך 2.5 דקות.
  -לכתוב כמה שיותר סוגי מכוניות תוך דקה!.
  -להכין מעיתון כמה שיותר כובעים תוך 3 דקות.
  -למצוא שיר שמתחיל באות ו' תוך 50 שניות.
  -להוציא כמה שיותר מילים מהמילה "לחץ" ב-15 שניות.
  -לקפוץ על רגל אחת 30 פעם ב-12 שניות.

• כולם עומדים במעגל ומשחקים מסירות עם כדור קטן. אחרי כמה דקות מוסיפים עוד כדור ואח"כ עוד כדור.

אסור לזרוק למי שמימינך ומשמאלך, ושהכדור יפול.

• כולם עומדים במעגל הפוך, כלומר-עם הגב למעגל ונותנים ידיים כאשר הידיים בצורת איקס. המדריך צריך לומר לחניכים לעשות פעולה כלשהי בלי לעזוב ידיים.

לדוגמא-אחד החניכים צריך להוריד את הבקבוק שעל השולחן למתחת השולחן. (לתת להם כמה פעולות לעשות).

בסוף אומרים לחניכים להתהפך-כלומר, להיות עם הפנים למעגל ולהישאר עם ידיים ב-איקס. (בעיקרון 2 חניכים עושים גשר וכולם עוברים מתחתיהם).

• מביאים לחניכים עוגיות שבתוכן יש פתקים (כותבים על נייר אפייה ואופים את זה עם העוגיות)

ומי שלא רוצה להסתבך, אפשר להכין פופקורן ולערבב בשקית עם פתקים.

על כל פתק כותבים מילה מהשיר "ארים ראשי" והחניכים צריכים לאכול ולגלות את השיר.

אחרי שמסכמים:

אם בשבת-אפשר לשיר את השיר ואם ביום חול-אפשר גם להשמיע את השיר.

לסיכום:

אנחנו בתקופה של לחץ בלימודים, מלא מבחנים ועבודות וגם שיעורי בית. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים איכשהו לעבור הכל ובדר"כ גם עם ציון טוב;).

במשחק עם הכדורים-בהתחלה זה לא היה קשה ואח"כ זה עלה ועלה ובסוף רוב הזמן נפלו הכדורים. ככה גם בלימודים-בהתחלה הכל טוב ויפה ואז עולה העומס ואיתו גם הלחץ ואם לא תופסים את עצמנו בידיים אפשר ליפול.

במשחק עם המעגל היינו משולבים אחד בשני והיינו צריכים לצאת מהמעגל לצד ההפוך עם ידיים שלובות. ככה גם בחיים, אנחנו צריכים לשלב בין לימודים, לחברים, למשפחה וכו'. לצאת מהמצב של ייאוש בהצלחה בלי להישבר.

השיר "ארים ראשי" מבטא תקווה בזמן של ייאוש.

ארים ראשי/ שי גבסו

הולך אני כעת במשעול ההווה
כילד ההולך לו לאיבוד
כפות ידי הן מושטות
מבקשות את העזרה להמשיך איתך את המסע
ובצדדים הפרחים כאילו איבדו את זהותם
מחפשים עוד קרן אור שתעזור
עוד לגימה קטנה של מים ממעייני החוכמה
תביא להם את התקווה

ארים ראשי, אשא עיני אל ההרים במרחקים
וקולי ישמע כזעקה, כתפילת האדם
וליבי יקרא מאין יבוא עזרי

עובר אני כעת בין נופים חדשים
הצעדים הם נעשים כה איטיים
מה יש שם שאין פה שאל אותי עובר
מה בלב אתה שומר
קשיש העיר כשעל גבו מונח כל עברו
מביט סביב ומחפש את עולמו
כשההווה כל כך קשה
לא אומר דבר, ארים ראשי אל המחר

ארים ראשי…