למדריכות היקרות של תנועת אריאל,
ה’ עמכם!
אנו בשבועות מופלאים בהם הפנימיות של עם ישראל מתגלה לנו לעצמנו. בואו נתבונן, ננסה להבין מה עובר עלינו.
בספר אורות (עמ’ ע”ז) כותב הרב קוק כך: “סמוך לעקבא דמשיחא מתרבה סגולת האחדות באומה, המעשים הטובים והדעות והאור האלוקי הנמצאים בצדיקים פועלים על קדושת הכלל יותר מבשאר הזמנים, טמונה היא סגולה זו במטמון של קטגוריא ומריבות אבל תוכו רצוף אהבה ואחדות נפלאה שמעוררת הרגשה כללית לציפיה לתשועת הגוי כולו”.
נקח את תחילת הפיסקה וסופה – החידוש של תקופתנו. הסיבה המניעה את קיבוץ הגלויות, המסירות לייבוש הביצות והמלחמה על ארצנו היא ההיתרבות, “סגולת האחדות באומה”. זהו המנוע הפנימי. בשיח הציבורי הגלוי זה מופיע מתוך “קטגוריא ומריבות” שהרי כל אחד מבין ורואה אחרת את טובת עם ישראל, אך “תוכו רצוף אהבה”. קשה לראות אהבה זו כל השנה… והנה חלפו שבועות מאז חטיפת הנערים הי”ד שכולנו מרגישים ממש יחד. עם ישראל כולו חשש ודאג לשלשת הנערים, התפלל, שר ואמר תהילים. לבסוף, רבים רבים הגיעו להלוויתם וכולם יחד כאבו את כאבם המשפחתי.
חשבנו שסיימנו פרק זה ואילו הקב”ה הכריח וגלגל אותנו למלחמה בעזה מול רשעי מחבלי החמאס ועוזריהם. חשבנו שתגמר האחדות ויחלו המחלוקות סביב המלחמה, אך נהפוך-הוא! האחדות רק מתגברת מתוך בהירות דעת ונחישות רצוננו להכות ברשע ולהגן על עם ישראל. פתאום כולם מרגישים בחוויה האישית שמה שכתוב בירושלמי, שאנו נשמה אחת בגופות מחולקים – זה ממשך כך. כולם יחד.
הלוחמים בעזה נלחמים בגבורה ונחישות בלתי מצוייה. האנשים בעורף בהגנה על עצמם, בתמיכה בחיילים ובמנהיגות. כולם שולחים חבילות לחזית, באים לבקר את הפצועים בבתי החולים הגדושים באנשים ובממתקים. עשרות אלפים מגיעים להלוויות של חיילים “בודדים” הי”ד שבאו מחו”ל. משפחותיהם כבר אינן בודדות כלל וכלל. כל הצמתים בארץ עם שלטי חוצות והלב הומה באהבה ובאחדות נפלאה. “זוהי ישראל היפה” אומרים השדרנים ברדיו ואנו אומרים: “זוהי ישראל האמיתית!”. זהו העולם הפנימי הכללי המחייה את כולנו גם כל השנה.
בימים אלו קל מאוד ללמוד מה שכתוב בחז”ל ובספרי הראשונים והאחרונים על סגולתם של ישראל. מתברר שמה שכתוב בספרים כתוב וחקוק על לוח לב כל אחד מאיתנו ועל לוח ליבה של האומה בכללה.
אך יש עוד משפט הכתוב באמצעה של פסקה זו: “המעשים הטובים והדעות והאור האלוקים הנמצאים בצדיקים פועלים על קדושת הכלל יותר מבשאר הזמנים”. מה כוונת משפט זה? נראה שאת הפירוש למילים אלו ניתן ללמוד מההתרחשויות בשבועות האחרונים. אי אפשר שלא לראות שאת הכוח והרוממות בשלושת השבועות של חיפוש הנערים שאב עם ישראל מאותן שלש משפחות ובמיוחד מאותן שלוש אמהות, שתבדלנה לחיים טובים וארוכים. אי אפשר היה שלא לראות את החן, הטהרה, האמונה, יראת ה’ והקדושה שהייתה נסוכה על פניהן. אותם זרמים רוחניים שיצאו מהן נגעו בנימי הנשמה הטהורה של כל אחד ואחת מאיתנו. גם אנו התעוררנו, משום ש”מצא מין את מינו ונעור”. הן הצליחו להצית את אש האמונה, התקווה והתפילה בלב כל אחד מאיתנו ובלב האומה כולה. אנשים שעשרות שנים לא פתחו ספר תהילים החלו לומר תהילים למען הנערים.
לא זכינו לראותם עמנו, אך הם זכו להעיר את כולנו. ושוב, גם עתה, אנשים פרטיים רבים בכל בתי הכנסת אומרים תהילים למען הלוחמים ולמען עם ישראל. אנשים רבים מדברים על כך שבזכות המלחמה הצודקת נגד הרשע, בזכות התורה והתפילה אנו זוכים לישועות רבות.
ומעל הכל, מי שלא ראה את האמונה, את ה”שמע ישראל”, את הרוממות שלפני ואחרי הכניסה של הלוחמים לעזה – לא ראה רוחניות מה היא. כל המפקדים והלוחמים מקשיבים בקשב רב לשיחותיהם ודברי התורה של הרבנים והמפקדים הדתיים. נשמתם חשה שמקור הכוח למלחמה ולגאולה הוא מהתורה הקדושה, מהתנ”ך ומנצח ישראל.
זוהי כוונת הרב קוק שבעקבתא דמשיחא מתרבה סגולה האחדות שבאומה. “הדעת והאור האלוקי, הנמצאים בצדיקים פועלים על קדושת הכלל יותר מבשאר הזמנים”. ניתן להוסיף שבמיוחד בשבועות של התעוררות לאומית שם מקשיבה האומה קשב רב לדברי קדושתה הנצחיים שהרי “ישראל ואורייתא” הם דבר אחד.
הצדיקים שכותב עליהם הרב קוק הם אתן, אתם וכולנו. אלו שזכו לגדול ולשמוע תדיר את “דבר ה’ זו הלכה וזו אגדה”. דברי קודש אלו מרטיבים את הנשמות היבשות שהתעוררו בסערת הגאולה ובסערת המלחמה. “אין מים אלא תורה”. ובמיוחד תורה העוסקת בגאולתם ונצחיותם של ישראל. לא במקרה נולדנו בדורות אלו. לא במקרה עם ישראל נטוע כאן ואף לא במקרה נלחמים בנו. הקב”ה מגביר, מעצים ומוציא לפועל את כוחנו הפנימי מעלה אחר מעלה. זהו מרכז ההתרחשות! תפקדינו יהיה להמשיך ולהוציאו לפועל יום יום שעה שעה גם אחרי שישקוט רעם התותחים.
הקב”ה מראה לנו את המסלול והכיוון להיכן עלינו לצעוד ולהצעיד.
בהערכה, באהבה ובתפילה לבשורות טובות,
הרב יעקב דביר,
מצפה רמון
