מטרות הפעולה:

• החניך יבין מהי חשיבותה ומשמעותה של תשובה.
• החניך יפנים שכאשר מדובר על חזרה בתשובה, לא מדובר על מעשים גדולים ומהותיים, גם השיפורים, התיקונים והשינויים הקטנים אותם אנו עושים בעצמנו ובמעשינו, נקראים חזרה בתשובה.

שלב א':

כולנו חוזרים בתשובה..

המדריך יפזר ברחבת החדר כרטיסיות של דמויות החוזרות בתשובה, וכן מקרים שונים של מעשים והתנהגויות (נספח), וישאל אותם מי מבין הדמויות הללו הוא החוזר בתשובה ומדוע. (אם יש מס' דמויות החוזרות בתשובה לדעת החניכים, בקשו מהם לציין את הדרגות השונות בחזרה בתשובה).

 המדריך ישאל את החניכים:

• מדוע בחרתם באדם הזה?

• האם יצא לכם פעם לחזור בתשובה ממשהו? – אפשר לשתף.

• מה זה אומר בכלל שחוזרים בתשובה?

קוראים את הקטע "אף אני בעל תשובה" (נספח).

דנים-

• מיהו חוזר בתשובה?
• האם רק מי שהיה חילוני ושב ליהדות?
• האם חוזר בתשובה יכול להיות גם מישהו מאיתנו?

סיכום ביניים:

ראינו כל מיני אנשים אשר יכולים להיכנס תחת הגדרת "החוזר בתשובה". "חוזר בתשובה" מצטייר לנו כמעט תמיד אותו אדם שהיה ללא כיפה ועכשיו הוא עם, אך זוהי טעות! חוזר בתשובה הוא כל אדם אשר משנה מהליכותיו הפסולות ועושה טוב. מתקדם למעשים טובים לשיפור אישיותו ותכונותיו.

גם אדם צדיק שיעשה מעשה טוב יותר משעשה בעבר הינו חוזר מתשובה. אע"פ שהוא צדיק! התשובה שייכת לכולנו.

מדגישים שהתשובה היא קריטית בעולם- העולם לא יכול לזוז בלעדיה. כשם שהאוכל, המים, השלום הם דברים חיוניים לאדם, בלעדיהם חייו אינם יכולים להמשיך.. כך גם התשובה- אדם צריך לדאוג כל הזמן להיות "בתשובה מתמדת", להשתדל להימנע מעברות, ולהתחזק יותר במצוות.

מספרים את סיפור החצוצרה (נספח), ומסבירים את המשל:

לא מספיק לתקוע בשופר- לא מפה צריך להתעורר ולשוב בתשובה. כמו שאין משמעות לחצוצרה אם אין "מכבי אש"..

שלב ד':

מכינים מראש בקבוק גדול מלא בכרטיסים, על כל פתק כתוב משהו קטן וספציפי בו

צריך להשתפר.

לדוג': לדבר להורים יותר בכיבוד, לוותר יותר לאחים הקטנים..

כל חניך בתורו מוציא 2-3 פתקים ובוחר לעצמו במה הוא החודש הזה ינסה להשתפר (באמת!), כדי לעודד את החניכים רצוי בכל פעולה במהלך החודש להזכיר בתחילת כל פעולה את העניין לשאול את החניכים איך הולך להם עם ההחלטה שלהם ולתת להם לספר חוויות…

לסיכום:

ראינו בתחילת הפעולה כי ההגדרה לבעל תשובה היא אדם שמתקדם, עושה טוב, משפר את מעשיו ועולה מעלה, ולאו דווקא "חילוני שהופך לדתי".

הבנו שזה יכול להיות בעז"ה כל אחד מאיתנו ממש. זה מתחיל מתיקון המעשים וממשיך בשיפוצים.

נוכחנו לדעת – דרך הסיפור – "אף אני בעל תשובה", שאף הטובים ביותר מתקדמים, כי אין סוף למה שאדם יכול להתקדם ולשפר בעצמו ובעולם.

בשלב השני של הפעולה – למדנו משהו חדש ומעניין-

התשובה תמיד מתקשרת לנו עם חודש אלול. מגיע יום כיפורים מגיע ראש השנה- אנחנו עומדים למשפט, מה לעשות? צריך לעשות חשבון נפש פעם בשנה ולנקות את הלוח שלנו.

זה נכון אמנם, אבל מסתבר שלא מספיק. נבין מדוע-

אנו רואים בירור – כי יש דברים שהם קריטיים לעולם. התשובה היא אחד מהם.

בלעדי התשובה לעולם לא יתקדם. בלעדי התשובה אין טעם ותכלית לעולם.

נראה כביכול כאילו הדבר לא הכרחי לקיומנו – לא כך היא!

אנחנו צריכים תמיד להיות "בתשובה מתמדת". לא להפסיק לרגע- כי אז נופלים..

לא מספיק לתקוע בשופר- זה רק דבר חיצוני. צריך לעורר את הנפש- הדבר היותר פנימי, להתעורר ולעבוד..