בלילה הראשון, אחרי שהתפללנו, אנחנו שבים מבית כנסת ונכנסים לסוכה. עם כל כך הרבה שמחה..
וכל הרביים אומרים: "מצוות סוכה מיוחדת כ"כ, מפני שהיא מקימה אותי לגמרי. אני נכנס כל כולי באוויר הסוכה".
הגמרא אומרת: "שם שמים חל על הסוכה". ולפי המסורת הקדושה שלנו, הסוכה היא ממש ירושלים.
מפני שלפי הגמרא, "עתידה ירושלים להתפשט בכל העולם". כל עיר תהיה כמו ירושלים, וכל בית יהיה כמו בית המקדש. והקדושה של הסוכה היא כמו אחרי ביאת המשיח: בכל רחוב בעולם, היכן שאני בונה סוכה – יש בו מהקדושה של ירושלים עיר הקודש.
אם כן, כשאנחנו בסוכה, אנחנו בירושלים.
אנחנו בגן עדן.
בכל שניה בסוכה אתה יכול לטעום טעם גן עדן.
ואז אנחנו מזמינם את האושפיזין קדישין- את אברהם אבינו, את יצחק אבינו, את יעקב אבינו, את יוסף הצדיק, את משה רבינו, את אהרון הכהן ואת דוד המלך. ובכל לילה ולילה אחד מהם הוא אורח מיוחד.
אתם יודעים, ידידים- ככל שאתה עושה יותר טעויות, כך אתה מרגיש רחוק יותר מהאנשים שאוהבים אותך.
אבל אחרי יום כיפור, אחרי שהלב שלנו נטהר, אנחנו שוב עושים שלום עם ההורים שלנו, עם האחים והאחיות שלנו, ועם כל הקרובים שלנו. ואנחנו שוב מתקשרים לאבותינו הקדושים עד אברהם אבינו, יצחק אבינו, יעקב אבינו, וארבע אימהותינו הקדושות.
זה כל כך טוב- שוב להיות בשלום עם המשפחה ועם כל הדורות שעברו.
ואני רוצה לברך אתכם ואותי, שבסוכות נזכה לשבת בשלום גם עם הדורות הבאים- עם הילדים שלנו ועם כל ילדי ישראל ואולי עם כל הילדים שבעולם…
אני רוצה לספר לכם: הייתי פעם ברוסיה בסוכות. והיו שם שתי בחורות לא יהודיות שהראו לי את הדרך לבית הכנסת. אחרי התפילה, אכלנו בסוכה של בית הכנסת, ושרנו כל כך געוואלד. והבנות האלה גם כן נשארו איתנו בסוכה עד חצות הלילה. אחר כך הן החזירו אותי למלון. כשהן נפרדו ממני, הן אמרו משהו כמעט נבואי: "אולי בימינו לא יהיה שלום בעולם. אולי לא נזכה אנחנו לטעום מהו עולם של שלום. אבל תמיד נזכור את השעות האלה שישבנו בסוכת השלום, שישבנו בגן עדן הקטן, בצילו של אלוקים".
ידידים יקרים, אני מברך אתכם שבלילה הראשון של סוכות, תזכו להרגיש ממש "בבית" בסוכה. ואני מוכרח לומר לכם: אם- ה' ישמור- אתה לא מרגיש בבית בסוכה… דע לך- זה לא מפני שאתה מפונק, או שאתה זקוק לרהיטים טובים יותר. כדאי שתיכנס לתוך עצמך ותבכה ממש מעומק הלב לקב"ה: "ריבונו של עולם! בבקשה טהר נא את ליבי! שאזכה להרגיש בבית עם אברהם ועם יצחק ויעקב ועם כל עם ישראל".
(הרב שלמה קרליבך, מתוך הספר לב השמים לחגי תשרי עמ' 313)
