נאמנים לעַמֵנוּ (פעולה)

1.      החניכים ילמדו את מטרת עם ישראל בעולם – לקרוא בשם ה’.

2.      החניכים יבינו כי אפשר להגשים מטרה זו רק כעם ולא כיחיד.

3.      החניכים יבינו כי נאמנותנו לעם היא הדרך לחיות את חיינו באופן נכון ואמיתי.

עזרים:

• תמונות המחשה לבעיות בסיכום
• צ’ופרים

שלב א’:

ויקרא שם בשם ה’

משחק ‘חוקיות’: נשב במעגל ונבחר חניך. על החניך שנבחר לבחור שלוש מילים שלכולן מכנה משותף. (למשל: חסה, יין, סדר. המכנה המשותף שלהן הוא פסח). מטרתם של שאר חברי הקבוצה היא לגלות את המכנה המשותף. בזמן ששאר הקבוצה חושבת, החניך שבחר את המילים עושה תנועה מסויימת, למשל דופק על הברכיים. כל חניך שחושב שהוא יודע את המכנה המשותף מתחיל גם הוא לעשות את התנועה הזו. החניך שבחר את המילים ניגש לכל חניך שעושה את התנועה והחניך לוחש לו מהו המכנה המשותף שבחר.  חניך שצדק בהשערתו ממשיך עם התנועה, חניך שטעה – מפסיק עם התנועה וממשיך לחשוב.

נקרא לחניכים את תיאורו המופלא של הרמב”ם על אברהם אבינו:

” וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְהוּא קוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר ‘וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה’ אֵל עוֹלָם’. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִין אֵלָיו וְשׁוֹאֲלִין לוֹ עַל דְּבָרָיו הָיָה מוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֵהוּ לְדֶרֶךְ הָאֱמֶת עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת וְהֵם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִקָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְחִבֵּר בּוֹ סְפָרִים וְהוֹדִיעוֹ לְיִצְחָק בְּנוֹ. וְיָשַׁב יִצְחָק מְלַמֵּד וּמַזְהִיר. וְיִצְחָק הוֹדִיעַ לְיַעֲקֹב וּמִנָּהוּ לְלַמֵּד וְיָשַׁב מְלַמֵּד וּמַחֲזִיק כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לִמֵּד בָּנָיו כֻּלָּם וְהִבְדִּיל לֵוִי וּמִנָּהוּ רֹאשׁ וְהוֹשִׁיבוֹ בִּישִׁיבָה לְלַמֵּד דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְלִשְׁמֹר מִצְוַת אַבְרָהָם. וְצִוָּה אֶת בָּנָיו שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּ מִבְּנֵי לֵוִי מְמֻנֶּה אַחַר מְמֻנֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁכַח הַלִּמּוּד. וְהָיָה הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בִּבְנֵי יַעֲקֹב וּבַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְנַעֲשֵׂית בָּעוֹלָם אֻמָּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת ה’.” (הלכות עבודה זרה, פרק א, הלכה ג)

נסביר:  אברהם אבינו גילה את ה’חוקיות’ של העולם. מעצמו גילה שיש לעולם הזה בורא ומנהיג והוא המחיה את כל מה שיש בתוכו (הוא ‘המכנה המשותף’, בהקבלה למשחק). כעת אנחנו מבינים טוב יותר מה פירוש המושג ‘לקרוא בשם ה”, הכוונה לפרסם לכל יושבי תבל שיש לעולם הזה מנהיג ובורא המחיה אותו בכל רגע למען מטרה מסויימת.

שלב ב’

עם ה’ אלה

בחלק זה מטרתנו להסביר שעם ישראל, זרעו של אברהם, הוא העם שנבחר על-ידי הקב”ה לעשות בגדול את מה שעשה אברהם כאדם יחיד – לקרוא בשם ה’. כפי שמסיים הרמב”ם בקטע שקראנו.

אפשר לעשות זאת על-ידי:

1.      דיון: נשאל מה הקושי באדם אחד שקורא לבדו בשם ה’. נעורר להבנה שמלבד הבעיה הטכנית, כלומר הקושי של אדם אחד להגיע לכל האנושות, ישנה בעיה מרכזית יותר – אדם אחד יכול להצליח להיות קדוש וצדיק, אך האם עם שלם יכול? זהו תפקידו של עם ישראל- להיות אומה היודעת את אלוקיה.

2.      אפשר לשחק משחק כמו ‘הקדרים באים’ הממחיש את כוחו של הכלל. כוחו של עם לעומת כוחו של יחיד. ולהמשיך את הדיון מתוך ניתוח המשחק.

שלב ג’

נאמן לעמי

נקריא לחניכים את הקטע הבא:

“אני אומר לך אחי, אני לא מבין בשביל מה אני צריך את זה?…” ישבנו שנינו על הטנק מול חולות המדבר, הלילה השחיר מעלינו, שני חיילים שומרים לבדם אי שם. “אהה.. תשמע..” גימגמתי, “אתה יודע, זה העם ש’ך בכל זאת.. זה חשוב..”- “חשוב כי מה?” הוא קטע אותי, “מה מחבר ביני ובין האנשים האלה? אני לא מבין למה אני צריך את כל הצבא הזה על הראש? שומר על אנשים שאין לי שום קשר איתם, לא מכיר אותם, ואת חלקם גם לא רוצה להכיר.. רק תסביר לי למה??”

למה באמת? הקטע הזה יהיה פתיחה לדיון המסכם של הפעולה. ננסה לשמוע מהחניכים תשובות לשאלה המטרידה אנשים רבים – מדוע להיות נאמן לעם שלי?

נכוון את החניכים להבנה שלעם ישראל ישנו ייעוד משותף וכולנו קשורים אליו. ריבונו של עולם יצר את כולנו יהודים, כלומר שותפים לאותה המטרה – לקדש את שמו בעולם. הנאמנות שלי לעם ישראל היא הנאמנות שלי לתפקיד המיוחד אותו נשלחתי לבצע בעולם, וכמוני כל יהודי באשר הוא נועד לתפקיד זה. אפשר להמשיל זאת לגוף אחד שלכל איבר בו תפקיד שונה אך כולם יחד נועדו למגמה אחת. לאוזן חשוב מאוד אם משהו ברגל נפגע כיוון שהכל מערכת אחת שחלקיה קשורים זה בזה.

כך הוא עם ישראל- נשמה אחת שהקב”ה חילק לגופים רבים, כאשר לכולם מטרה אחת ולכן אנחנו קשורים זה בזה.

לסיכום:

אפשר לסיים בדוגמאות אקטואליות על בעיות רבות שאמורות לעניין ולהכאיב לכל יהודי: בעיית העוני בישראל, חקלאי הדרום שגנבים פוגעים ברכושם, יהודי התפוצות הסובלים מאנטישמיות ונמצאים בגלות וכולי.

אפשר להציג תמונות שונות הממחישות בעיות אלה.

צ’ופרים

“אם מים רותחים מוצקים על ראש יהודי במרוקו, צריך היהודי המגוהץ בפריז או בלונדון לצווח ככרוכיה, ועל ידי הרגשת הכאב הוא שומר אמונים לאומה.” (הרב יוסף דוב סולובייצ’יק)