הקהילה האתיופית וחג הסיגד (פעולה)

מטרות הפעולה:

1.      החניך יכיר את העדה האתיופית.

2.      החניך יכיר את חג הסיגד ומשמעותו.

 

 

שלב א':

ניתן לבחור אחת משתי האפשרויות לפתוח את הפעולה:

1. אטלס- משחק חיבור ופתיחה. (מתאים יותר לגיל ג,ד,ה,ו).

ציוד:

• מפת העולם מהאטלס או מצוירת ע"י המדריך. (נספח 1)
• קרפים כמספר החניכים.

החניכים ישבו במעגל  נפרוש על הרצפה מפת עולם ענקית.

נחלק לכל ילד סרט מקרפ ונבקש ממנו להגיד מה ארץ המוצא שלו והיכן היא במפה. נדביק את הסרט מארץ המוצא עד למדינת ישראל.

נקבל "מטריה" ענקית שמקשרת בין מקומות רבים בעולם לארץ ישראל.

נשאל את החניכים:

הביטו בתמונה שהתקבלה ונסו לדמיין האם היינו יכולים לשבת כאן, יחד בחדר הזה לפני נניח 80 שנה? התשובה היא כמובן שלא – כל אחד מאתנו היה בפינה אחרת של הגלובוס ולא היה לנו שום סיכוי ללמוד יחד בכיתה. הסבים והסבתות שלנו, חיו כל אחד מהם בקהילה בתפוצות והפלא הגדול הוא שכולנו התקבצנו לכאן, לארץ ישראל!

היום נרצה ללמוד על קהילה יהודית אחת, שהגיעה לארץ בשנים האחרונות תוך מסירות נפש עצומה והיא הקהילה היהודית מאתיופיה.

 

 

2. מי שורד– (מתאים יותר לגיל ז,ח,ט).

ציוד:

• כסאות כמספר החניכים.         

השבט עומד במעגל ליד כיסאות או על דבר גבוהה, המדריך מסביר לחניכים שהם עכשיו באתיופיה, ורוצים לעלות לארץ ישראל. הוא מקריא שאלות שבהן כל אחד צריך להחליט אם הוא ממשיך ללכת לארץ  ישראל או שהוא נשאר באתיופיה..

המטרה היא להישאר לעמוד (או במקום הגבוה) ולא לשבת (או לרדת למטה). מי שיורד למטה זה מי שמוותר.

 

שאלות לדוגמא:

1. האם אתה מוכן לעזוב את בית הספר ואת החברים ששם?

2. לעזוב את החברים בשכונה?

3. לעזוב את הבית.?

4. ללכת בלילה כל יום 40 קילומטר?

5. לאכול רק פרוסת לחם אחת ביום?

6. שדדו אתכם שודדים?

7. פגעו בכם שודדים?

8. אחד מהאחים חולה?

9. לא עלינו אחד האחים או האחיות מת?

10. עוצרים אותך ומענים אותך?

 

נשאל את החניכים:

• האם אתם מכירים את העדה האתיופית?
• מה אתם יודעים על הקהילה?
• האם אתם מכירים את ההיסטוריה הציונית של העדה האתיופית?
• האם אתם יודעים כמה הם מסרו את נפשם למען ארץ ישראל?

 

 

שלב ב':

היכרות עם הקהילה האתיופית.

מצורפים שני משחקי היכרות עם העדה האתיופית, ניתן לבחור מה שמתאים לכם:

 

1.      חבל כביסה-  משחק להכרת העדה האתיופית וההיסטוריה היהודית.

ציוד:

• חבל כביסה, או כל חוט אחר.
• כ-12 אטבים, כמספר השאלות והתאריכים.
• פתקים מודפסים- 6 פתקים עם תאריכים (התשובות), 6 פתקים שכתוב בהם השאלה.

נבקש משני מתנדבים להגיע לקדמת הלוח ולהחזיק ביניהם חבל. נתלה על החבל את הפתקים עם התאריכים לפי הסדר.

נקרא למתנדב נוסף, נחלק לו אטב כביסה ופתק המתאר שלב בעליית היהודים מאתיופיה. הוא יצטרך להתאים את הכתוב בפתק לתאריך שבחבל. נזמין מתנדב נוסף שיקבל פתק נוסף. המטרה היא לסדר את הפתקים על פי סדר כרונולוגי של התאריכים. מותר למתנדבים להזיז את הפתקים שכבר נתלו ולהיעזר בשאר השבט.

 

להלן נתונים:

1. מבצע שלמה: עשרות אלפי עולים מאתיופיה מגיעים לישראל. תוך 48 שעות הועלו לארץ מאדיס אבבה 15,000 מבני "ביתא ישראל" ברכבת אווירית. עשרות מטוסים נטלו חלק במבצע עלייה מרשים ומפואר שלא היה לו תקדים בתולדות המדינה.

2. מבצע משה: עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל ממחנות פליטים ומחנות מעבר בסודן. במבצע זה עלו 8000 יהודים מתוכם 1500 ילדים ונוער ללא הורים שנקלטו בפנימיות בכל רחבי הארץ.

3. כנסת ישראל מחליטה להחיל את חוק השבות על יהודי אתיופיה. חילופי שלטון באתיופיה.

4. הרב עובדיה יוסף מוציא פסק הלכה שבו הוא קובע כי יהודי אתיופיה הינם יהודים כדת וכדין וחל עליהם "חוק השבות".

5. קבוצת נערים ונערות, בני עדת "ביתא ישראל" מגיעים בחשאי מאתיופיה לישראל, במטרה ללמוד עברית ויהדות ולחזור לאתיופיה וללמד את בני העדה עברית ויהדות. הקבוצה שמנתה 11 צעירים וצעירות שהתה במוסד החינוכי "כפר בתיה".

 

תשובות:

1. מבצע שלמה- 1991.

2. מבצע משה- 1984-5.

3. 1975.

4. 1973.

5. 1995.

 

 

2.      איקס עיגול אנושי– משחק להכרת העדה האתיופית. (מתאים לשבטים עם יותר מ 12 חניכים).

ציוד:

• 3 כיסאות ו3 שולחנות. (אם אין אפשרות אפשר להשתמש בסלעים או ספסל, צריך ליצור דירוג של שלושה קומות).
• 9 דפים שמודפס עליהם איקס- X,
• 9 דפים שמודפס עליהם עיגול- O.

השבט יתחלק ל-2 קבוצות, קבוצה איקס וקבוצה עיגול.

ניקח תשעה מהחניכים מ-2 הקבוצות, 3 ישבו על כיסאות,3 ישבו על שולחן מאחוריהם, ו3 מאחוריהם עומדים.

המדריך שומר אצלו את כרטיסי האיקס ועיגול, ולכל תשובה נכונה נותן לכל קבוצה איקס או עיגול (ע"פ הקבוצה). כל קבוצה תשלח מתנדב שישים על החבר'ה שנמצאים בלוח האיקס עיגול האנושי, אבל הוא שליח של הקבוצה שלו והוא צריך לתלות איפה שהקבוצה רוצה. השאלות הן תור אחר תור בין שתי הקבוצות.

 

מאגר שאלות ותשובות- שים לב, לא לשים את התשובות.

מהו חוק השבות?

חוק הקובע כי כל יהודי רשאי לעלות ארצה.

דרך איפה הועלו היהודים לארץ במבצע שלמה?  

סודן

למה גרמו חילופי השלטון באתיופיה 1975?

הפסקת הקשר הגלוי בין ישראל לשלטונות אתיופיה.

באיזו שנה חל חוק השבות גם על יהודי אתיופיה?

1975.

ציינו שלושה קשיים מהדרך לסודן.

  – רעב וצמא, גנבים ושודדים.

לאיזו מטרה הגיעה לישראל קבוצה קטנה מיהודי אתיופיה 1995?

ללמוד עברית וללמד את בני העדה.

כמה עלו במבצע שלמה?

15,000 עולים

מה ההבדל העיקרי בין העלייה ב 1991 לעלייה ב 1985?

עלייה חשאית בשיתוף המוסד מול עלייה גלויה בשיתוף פעולה דיפלומטי עם אתיופיה.

מי פסק כי בני העדה האתיופית הינם יהודים?

הרב עובדיה יוסף בשנת 1973.

 

 

 

שלב ג'

היכרות עם חג הסיגד.

אחרי ההיכרות עם הקהילה האתיופית, נתמקד בחג הסיגד.

נשאל את החניכים מספר שאלות לעורר עניין.

מי שמע או יודע מה זה חג הסיגד?

 

מצורפים שני משחקי היכרות חג הסיגד- לבחירתכם.

 

1. פאזל–

ציוד:

• תמונות חגיגות חג הסיגד מאתיופיה. (נספח 2)
• תמונות חגיגות חג הסיגד בארץ ישראל. (נספח 3)

המדריך ידפיס פאזל תמונות של חגיגות חג הסיגד בישראל ובאתיופיה.

השבט יתחלק לכמה קבוצות שאפשר, כל קבוצה צריכה להכין את הפאזל ולבסוף להסביר על התמונה שלהם, ומה היא לדעתם.

ניתן למצוא עוד תמונות בגוגל, שימו לב למקום צילום התמונה- תמונות מאתיופיה ותמונות מארץ ישראל (אפשר להבדיל עפ"י איכות התמונה ועפ"י נוף התמונה).

 

בסוף הפאזל המדריך יסביר על החג. (ראה נספח 4)

 

 

2. פנטומימה–

המדריך ואולי חניכים מתנדבים יציגו שלב אחר שלב את ההכנות לחג הסיגד ואת החג עצמו, החניכים יצטרכו לנחש מה הוא עושה, ומה הוא מציג בסוף הפנטומימה.

המדריך יציג את השלבים לפי הסדר:

טבילה, התנקות והטהרות , לבישת בגדי לבן, צום, עלייה להר, תפילה, שבירת צום, ירידה מההר.

 

בסוף הפנטומימה המדריך יסביר על החג.

 

 

 

 

סיפורים

מצורפים שני סיפורים, לבחירתכם כמה סיפורים לספר. (נספח 5)

 

 

 

 

סרטים על הקהילה האתיופית.

מצורפים שמות של מספר סרטים שיכולים להתאים.

כמובן שחשוב שהמדריך יצפה בסרט לפני שהוא מראה אותו לחניכים ויבדוק שהסרט אכן מתאים להם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לסיכום:

יהודי אתיופיה חיו שם בכמיהה עצומה להגיע לארץ ישראל, ומסרו את נפשם כדי לממש את חלומם ולהגיע לפה.

למרות שאנו כבר בארץ ישראל, אנו צריכים ללמוד מהם את הקשר העמוק והציפייה הגדולה לחיים מתוקנים בארץ הקודש, ומתוכם לפעול לקירוב הגאולה השלמה בעז"ה.

כמו כן, כשנבין את גודל מסירות נפשם נדע להעריך אותם כמו שצריך, ונזכור את תפקידנו לדאוג להם בארץ ולתת להם תחושה טובה בהיותם כאן.